פונדק הרוחות-ביקורת אופרה על פי המחזה מאת אלתרמן מוסיקה מזה זורמן-אופרה קאמרה-מוזיאון תא 

697פונדק הרוחות-אלתרמן-זורמן-אופרה קאמרה-מוזיאון תא697 צילומים-אלי ליאון   פונדק ברוחות הנו המחזה הראשון שנתן אלתרמן כתב. בשנת 1962 הוצג המחזה בהשתתפות חנה מרון בתפקיד הפונדקית בתיאטרון הקאמרי. לפני כ10 שנים משה זורמן כתב מוסיקה למחזה והוא הוצג כאופרה מתומצתת באורך של כשעה בבימוי יוליה פבזנר. היום לכבוד חג המוסיקה הנחוג כל שנה הרחיב זורמן את האופרה שלו ,הוסיף לה חלקים נוספים מהמחזה שלא היו בגירסה הקודמת, עיבד אותה מחדש וכעת היא מוצגת  בבימוי שונה של דני ארליך ואורכה כשעה ושלושים כולל מחיאות הכפיים.   תוכן המחזה מיסטי,פיוטי,סוריאליסטי ועוסק באמן המעדיף את האמנות על חייו ומוכן להקריבם לשם כך. היום המחזה יכול להראות קצת אנכרוניסטי כאשר רבים רואים  באמנות ערך לא חשוב ושמים אותה בדרגה נמוכה בחשיבות.  אדם המוכן להקריב את חייו למען האמנות הנו דבר שעבר זמנו ולא אקטואלי במציאות של היום.   חננאל-האמן-גיא מנהיים טנור, נפרד מאהובתו -אשתו נעמי-מירב ברנע עם כוונה לשוב. הוא משוטט כדי להגשים את מטרתו .תוך כדי כל פוגש בחלפן -יאיר גורן-בריטון שהוא בעצם התגלמות מלאך המוות העוזר לו להגיע להישגים ככנר.חננאל נכנס לפונדק דרכים מנהל רומן עם הפונדקית-עידית זמיר-סופרן ותוך כדי כך בוגד הן באשתו והן ביעודו כאמן. תשוקתו גוברת על אהבתו לאישתו ונאמנותו לאמנות. הפונדק הנו פונדק רוחות .פונדק לא מציאותי ,פונדק של דמיון. הוא מחליט באין ברירה לחזור אל נעמי אך היא כבר איננה החיים.   יש קושי מסויים להבין את תוכן האופרה אם אינך מכיר את המחזה וזאת עקב שפתו הלא יום יומית של אלתרמן ,ההיגוי הלא ברור של המשתתפים פרט למנהיים והתמליל המוקרן בכיתוביות מעל הבמה שאינו עוזר הרבה להבנה אם ברצונך גם לראות את המתרחש על הבמה.   הבימוי של דני ארליך סביר בהחלט . הוא נראה במבט ראשון כקונבנציונלי שאין בו המצאות או תעלולים ופעלולים אך הוא מענין, מחזיק את המתח באופרה הנבנה בהדרגה עד לרגעי השיא. זהו בימוי זורם ,מלא תנועה. הבימוי של ארליך שמר על האופרה שלא תיהיה אופרה סטטית.היתה תנועה שזרמה כל הזמן ותוך כדי התנועה המשתתפים יצרו צורות שונות-תמונות יפות מעוצבות יפה שהעסיקו את העין כאשר האוזן לא שבע נחת מהמוסיקה. חננאל כמשוטט לא השתתף בתנועה זו ועמד בצד כמתבונן ומנגן. ההפקה אכן מענינת. אמנם קשה להבין כאמור את התוכן ,אם אינך מכיר את המחזה, או לא קראת את התוכן התמציתי מראש, אך אין בה רגע דל,רגע של שיעמום. משך כל ההופעה כל ,המשתתפים נמצאו על הבמה, חלקם משחק או שר וחלקם יושב בצד.   תפקיד הזמרים היה קשה הן בגלל סיגנון הטקסט והן בגלל המוסיקה שדרשה שליטה מעולה בקול ווירטואוזיות רבה. גיא מנהיים היה מצויין הן כזמר והן כשחקן.הוא היה גם היחיד מהזמרים עם היגוי ברור ,נכון,וטוב שמבינים כל מילה מהשירה שלו. מירב ברנע ועידית זמיר שרו היטב . אסף לויטן-בריטון היה טוב מאוד כאימפרסריו יאיר גורן-בריטון היה לו תפקיד לא גדול והתמודד איתו היטב.  הדס פישר-אורן ואיתי שור כשני המלוים בתלבושות כאילו ערומים -אדם וחוה-קוף ותוקי במקור היו שובבים,זריזים ומענגים.  ליוה את האופרה  אנסמבל נגנים המורכב מ10 איש   המוסיקה של משה זורמן היתה מוסיקה מודרנית בת זמננו לא מלודית אך לא צורמת.באופרה כולה אין אריות והיא בנויה כרצ'יטטיבים מושרים.   קשה להתרשם  בשמיעה ראשונה  אך הרושם הראשון שקיבלתי ממנה הוא שהיא נשמעת כחוזרת על עצמה ומונוטונית. קשה לשלב בין מוסיקה מודרנית ופיוט שזה שילוב לא כך כך מתאים. היא התקבלה יפה על ידי הקהל אם לישפוט מהעובדה שלא היו כל יציאות באמצע ההשמעה מהאולם שהיה מלא לגמרי בהצגת הגאלה שראיתי.   הפתרון שנמצא עבור התזמורת היה מצויין. מצד אחד היא לא נראתה,לא תפסה שטח על הבמה הקטנה של המוזיאון ומצד שני היתה נוכחת כל הזמן על הבמה והרוצה לראותה יכול היה להתבונן בה כרצונו. היא ישבה בצד הבמה על מרפסת מוארת באור חלש שלא הפריע. גם מיקום המנצח -רוני פורת עמד על כיסא בצד הבמה ולא במרכזה כמקובל היה פתרון מאוד מוצלח אם כי קצת לא מתאים להעמיד את המנצח לעמוד על כיסא עץ פשוט.זו גם היתה הסיבה שלא איפשרה לו להזיז את רגליו ממקומן בזמן הניצוח... התלבושות- ברק אבי עם איש -שלום ושירה וייז היו סוריאליסטיות גובלים בגרוטסקה אמנם מגושמות במקצת אך התקבלו יפה בהתחשב בתוכן האופרה.   למרות ההסתיגויות שלי מחלק מהדברים,כל נסיון ליצור אופרה ישראלית בעברית עפ'י מחזה או תמליל של סופר ישראלי הנו נסיון מבורך ומקוה שנסיונות כאלו ירבו גם אם התוצאה לא תיהיה מושלמת, משכנעת ולשביעות רצון רבים. רק אם ריבוי הפקות נסיוניות כאלו נוכל להגיע אי פעם לשלמות באופרה ישראלית בעברית כי באפשרותנו לעשות זאת והאופרה הישראלית הוכיחה זאת פעמים מספר. בסימפוזיון שנערך לפי ההופעה אמר אחד המלחינים -יוסף ברדנשווילי  שהמלחינים רוצים לחבר אופרות ישראליות ,הם מחכים להזמנות אך הן לא מגיעות... הרוצה לראות תמונות מהופעת האופרה יכול להכנס לאתרי ELYBIKORET.022.CO.IL שם מתפרסמות תמונות רבות מממנה בנוסף לביקורת וחומר שונה אחר.   לראות או לא לראות:נסיון יפה,מענין,לא משעמם כלל וראוי לצפיה והאזנה.   נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 15/9/2010 09:14     

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי