עידן ההיי-טק שכבש את העולם לפני מספר שנים, הניח למעשה פלטפורמות של פיתוחים טכנולוגיים, שזקוקים ליצירות ולתוכן ייחודי.
תוכן מקורי זה מתחומים שונים – מוגן בדיני בזכויות יוצרים.
יוצריהם של תכנים ויצירות מוגנות אלו, הנם למעשה, על פי דיני זכויות היוצרים בארץ ובעולם, הבעלים של נכסים אלו שהנם רכושם הבלעדי.
שלא כמו מעמד של בעלי נכס נדל"ן שכולנו יודעים מהו, בכל הנוגע למעמדו של בעל יצירה המוגנת בזכויות יוצרים, המודעות לכך אינה ברורה דיה.
בחינת המשמעות הפרקטית של התוספת -©"כל הזכויות שמורות"
הרשו לי להפריח מיתוס. הטבעת הסימן -©"כל הזכויות שמורות" לא היא שיוצרת את הבעלות, אינה מספיקה להגנה פרקטית על אותו יצירה עליה עבד כה רבות.
אין זה אומר שאין להצמדת הסימן המוכר כל ערך, אך יש להפריח את המיתוס שמספיק להצמיד את הסימן ליצירה כדי לספק ליוצר הגנה ממשית על זכויות היוצרים שלו.
סעיף 11 לחוק זכויות יוצרים התשס"ח- 2007, דן באופן בהיר ותמציתי בהגדרת הבעלות ביצירה מוגנת בזכויות אלו.
"זכויות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה אחת או יותר מהפעולות המפורטות להלן" :
• להעתיק את היצירה
• לפרסמה
• לבצע את היצירה בפומבי
• לשדרה בכל אמצעי- D.V.D, סלולרי, V.O.D, אודיו , רדיו ואמצעי העברה נוספים
• העמדת הצירה לרשות הציבור
• עשיית יצירה נגזרת מהיצירה (עיבוד או תרגום של היצירה המקורית) והן עשיית אחת או יותר מהפעולות המנויות לעיל ביצירה הנגזרת – עיבוד של ספר לקלטת DVD הנה דוגמא קלאסית לעשיית יצירה נגזרת.
אם כך, ראוי להבחין שהמחוקק, התאים את רוח החוק, למציאות הקיימת, בכך שנתן ליוצר בעלות בלעדית בתוכן המקורי שהוא יצר, והוא היחידי, שיכול להרשות לאחרים לבצע בה את הפעולות המפורטות לעיל.
כדאי להדגיש, שכלל יסוד בהגדרת יצירה כמוגנת על פי דיני זכויות יוצרים, הוא, שעל היצירה להיות רק מעבר לרעיון. לפיכך, ההגנה ניתנת אך ורק לביטוי המוחשי שיצר היוצר, ביטוי שאדם יכול לקלוט באמצעות אחד מחושיו.
ישנה רשימה ארוכה של סוגי היצירות המוגנות, אך לצרכי דיוננו מוצגות מספר דוגמאות : תוכן אינטרנטי (לרבות פלטפורמות ייחודיות ותכנים הנמצאים באתרים),סיפורים, שירים, תוכנות מחשב, משחקי מחשב, כללי משחק , קמפיין פרסום ייחודי, הרצאות, מאמרים, מחקרים, פרסומות, ג'ינגלים, אפליקציות תוכן לסלולר, תסריטים, מצגות, תוכניות עסקיות, עיבודים ותרגומים ליצירות מקוריות, תוכניות ארכיטקטוניות ועוד.
אם כך, ניתן לומר באופן כללי שסוגי היצירות המוגנות על פי זכויות יוצרים כוללים את כל עולם התוכן באפליקציות השונות הכולל את התוכן הקיים ברשת האינטרנט, בספרים, בטלוויזיה, בקולנוע, בתוכנות המחשב, בסלולר, בנגני ה- MP השונים וכיו"ב .
נוכח ריבוי סוגי היצירות המוגנות בדיני זכויות יוצרים והפצתן המהירה בפלטפורמות השונות, אמנות בינלאומיות שמדינת ישראל גם כן חתומה עליהן, הכירו במעמדו המשפטי של יוצר, כבעלים הבלעדי של יצירתו המוגנת, ממועד היווצרה. ומכאן הטעם שניתן כיום, למצוא את הסימן המוכר © - כל הזכויות שמורות, מחובר כמעט לכל תוכן.
אומנם כפי שראינו, על פי הדין הקיים, יוצר הוא הבעלים ביצירתו, ממועד השלמתה, אך מי מלבד היוצר יודע אם הצהרתו בדבר "כל הזכויות שמורות" , הנה אמת, ושיצירתו איננה "גזורה" תוך הפרת זכויות בוטה, מיצירתו של הבעלים האמיתי של התוכן.
אם אתם ניצבים בפני בעיה משפטית הנוגעת לזכויות יוצרים ברשת, הגעתם למקום הנכון.יש הרבה מאד לדעת כשניגשים לפרוצדורה משפטית הנוגעת לקניין רוחני, הן כתובע והן כמשיב.http://internt-law.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
