חג הסוכות הוא זמן ההיטהרות אחרי ראש השנה וכיפור
" ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג לה' שבעת ימים" [ויקרא]
סכות הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים.מקור השם סוכות הוא בסוכה . חג סוכות מתחיל חמישה ימים לאחר יום הכיפורים. סוכות הוא חג דתי מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, החל מט"ו בתשרי. חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים סוכות, פסח ושבועות.
שמות נוספים לחג סוכות:
-"חג האסיף" - שכן בחקלאות העונתית הקדומה היו מקיימים בתקופה זו בא"י את אסיף הפירות ותבואות הקיץ "באספך מגרנך, ומיקבך" [שמות ].בכך הוא מציין את ההיבט החקלאי של החג החל בסתיו, עם איסוף יבולי הקיץ ולפני הזריעה לקראת החורף. תפילות החג כוללות תודות על יבול השנה הקודמת ותפילות לגשמי ברכה בחורף המתקרב.
-"זמן שמחתנו" - לשמחה מקום מרכזי בחג הסוכות הנחשב לחג השמח ביותר מבין חגי ישראל. על פי חז"ל, השמחה מלווה את חילופי העונות וסיום השנה החקלאית, ואת ההיטהרות שבאה לאחר ראש השנה ויום הכיפורים.
הטעם שכתוב בתורה למצוות סוכה הוא הפסוק מספר ויקרא: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".
בתלמוד נאמרו שני הסברים לנימוק זה:
1.מכיוון שבני ישראל ישבו ביציאת מצרים בסוכות ממש שהם עשו לעצמם, והישיבה בסוכה, היא זכר לאותה ישיבה בסוכות.
2. התלמוד מדבר על ענני הכבוד שהקיף הקב"ה את עם ישראל,בעת היציאה ממצרים.
שני הנימוקים מצביעים על העובדה שהייתה על עם ישראל השגחת ה' מיוחדת, והיא משמשת כבסיס לאמונתנו באמיתת מציאות ה' ועל בחירתו המיוחדת בעם ישראל.
לכן,מחויבים שהסכך של הסוכה יהיה ניכר מתוך הסוכה, כדי לקיים את "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וכו' "ומכאן שסוכה שהסכך שלה גבוה מאוד [למעלה מ 20 אמה] היא סוכה פסולה. כי הסכך, שהוא עיקר הסוכה, לא מורגש מספיק.
עיקרה של הסוכה הוא היותה דירת ארעי למשך שבעת ימי החג. בימים אלה אוכלים בסוכה, לומדים וישנים. הישיבה בסוכה מקנה ליושב בה את החוויה שעברו בני ישראל ביציאתם ממצרים, חווית הנדודים והישיבה בסוכות.
את הפסוק "שובע שמחות את פניך" תהלים טז, דרשו חז"ל אל תקרי שובע אלא שבע. אילו שבע המצוות, שהתורה ציוותה עלינו בחג הסוכות:
- שלמי שמחה
- שלמי חגיגה
- ערבה- אין לה לא טעם ולא ריח. אלה היהודים, שלא הגיעו לא לתורה ולא למעשים טובים.
- הדס -יש לו ריח אך אין לו טעם. בעלי מעשים טובים, אך אין להם תורה.
- לולב -טעם יש לו (פרי התמר) אך ריח אין לו. יהודים בעלי תורה, שאינם עוסקים כל-כך במעשים טובים.
- אתרוג -יש בו טעם (בהיותו פרי) וגם ריח טוב. אלה היהודים, שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.
- סוכה -לחג הסוכות קוראים בשמו "חג סוכות" משום שבימי החג נהוג לשבת בתוך סוכה. כפי שנאמר: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים." [ויקרא] וכן להזכירנו את "ענני הכבוד" שהגנו על בני ישראל במדבר.בחג הסוכות
- מצווה לשבת בסוכה, ולהשתמש בה בכל השימושים הרגילים של בית. סוכה היא דירת ארעי, כלומר מקום מגורים לא קבוע. גג הסוכה מכונה סכך. המצווה היא לגור בסוכה ממש: לאכול, לשתות ואף לישון, כל שבעת ימי החג
אושפיזין מנהג האושפיזין בארמית - אורחים - ברוכים הבאים. אירוח הוא נושא מרכזי בחגיגות הסוכות. מסמל סימן לברכה במהלך השנה.
ימי הישיבה בסוכה נקראים "אושפיזין". ומקובל ליחס לכל יום את אחד מאבותינו המבקר אותנו בסוכה: -ביום הראשון – אברהם
-ביום השני – יצחק
-ביום השלישי – יעקב
-ביום הרביעי – יוסף
-ביום החמישי – משה
-ביום השישי – אהרון
-ביום השביעי - דוד.
לאחר חג הסכות נחגג יום שבתון נוסף - חג שמיני עצרת ובו המצוות המיוחדות של חג הסוכות [הסוכה, נטילת לולב וכו']-אינן חלות.
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו העם עולים לרגל לירושלים בחג.
ולכבוד הסוכות שיר :
יא משלטי / יחיאל מוהר / משה וילנסקי
יש מי שגר בצריף רעוע
יש מי שוכן בתוך ארמון
,שלישי יש לו שיכון קבוע
.ולרביעי בדון דלפון
אך מה יש כאן להתווכח
היש שיכון דומה לזה
גם לא שלמנו דמי מפתח
.ועוד ביקשו שלא נצא
,יא, יא משלטי, יא משלטי
ביתי שלי ללא קירות
יא, יא מטבחי, יא מיטתי
.וכוכבים כמנורות
נכון שאין בו לוקסוס רב
,והחימום היחידי
הוא חום הלב ואש הקרב
.(על משלטי (על משלטי
בתל אביב עכשיו קולנוע
.ונערות בשלל צבעים
ואנו כאן שוכבים בלי נוע
.ומציצים בכוכבים
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
