משאל החברים במפלגת קדימה - דעת יחיד
נמרוד נוי
17/9/2010
עתה - שגם חברי מועצת קדימה אמרו איש איש את דברו, באשר לשנתיים שחלפו מאז עלייתה של ציפי לבני לשלטון במפלגה, ואולי המצעד המרתק הזה עדיין לא הסתיים ואנו צפויים לשמוע גם את דבריהם המלומדים של חברינו בכנסת - אני בגאווה מוצא את עצמי לא בדעת מיעוט במפלגה אלא בדעת יחיד בה. אני סבור שבנסיבות האלה זוהי זכות גדולה שנפלה בחלקי ואני מתכוון שלא לוותר עליה בקלות.
חשוב לי מאוד להבהיר כאן שאינני מנהל קמפיין אישי נגד איש במפלגה וגם לא נגד ציפי לבני. מנקודת מבט של איש מקצוע ולא רק חבר מפלגה, אני יותר ממבין ויותר ממוצב בעמדה סלחנית כלפי המערכת ומוביליה מאשר נדמה. אני מבין שבזרם הגדול הזה וברוח הלא טובה הזו השורה עלינו נסחפים כולנו. מנגד אפשר לדמיין בקלות רבה מצב בו הכול יכול להתהפך ולפתע נתחיל לפעול ולתפקד באופן איכותי וראוי לשמו. ואין הכוונה למעשיי ניסים ולהפתעה כלשהי בהיסטוריה, אלא לשינויים רגילים ומקובלים שאנחנו אנשי המקצוע מכירים אותם מעבודתנו היומיומית ואף יודעים כיצד להנחותם.
כאיש מקצוע אני רואה במצב ירוד זה של עניינים דבר טבעי שקורה לחברות אנושיות ולקבוצות חברים לעיתים תכופות במעגלי חייהם. מצב בו אנו מוצאים את עצמנו דורכים במקום ואף הולכים ומתדרדרים. בעוד, בכל האמור לכלכלה אנו מצויים כל העת תחת איומים והזדמנויות שנקראות לנו בגין התחרות הגלובלית של השוק החופשי, המחייבים אותנו להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, בפוליטיקה נדמה לכולנו, כי המשאבים העומדים לרשותינו הם בלתי נדלים. משאבי זמן, משאבי תפוקות לא טובות, משאבי סביבה, משאבי ממון, משאבי אנרגיה אנושית, ואחרים. יותר מכך, אנו יכולים למשכן את עתידנו על חשבון הדורות הבאים. זו המציאות הנגלית כיום כשמתבוננים מן הצד בדרכי התנהלותה של המערכת הפוליטית בישראל.
ושכך הם פני הדברים אז אין גם כל משמעות למונח אחריות בתוכנו ואיש יעשה את אשר על ליבו. התופעה אולי הבולטת ביותר במחוזותינו היא הבריחה מן האחריות. ברור מעליו שאיש מאתנו, ובפרט לא נבחרינו, אינם סבורים שהם פועלים שלא על מנת לעשות טוב לכולם ובפרט למדינת ישראל. אך האמת, תאמינו לי, איננה מצויה בכוונות אלה בתוצאות, ובמבחן זה נכשלנו כישלון נחרץ.
טובת המדינה היא אולי התירוץ הבולט ביותר בו נאחזים הפוליטיקאים בהצדיקם את חדלונם. מי מאתנו לא רוצה את טובת המדינה? אך, כשעובדים באופן מושכל ומקצועי מגיעים מהר מאד למסקנה, כי טובת המדינה לא יכולה לבוא על גופתה המתה של המערכת הפוליטית. לפיכך, מי שמתכחש למחויבותו לתפקודה הראוי והאיכותי של המערכת הפוליטית הוא באופן הכי ישיר פועל נגד טובת המדינה. נגד טובת המדינה. נגד טובת המדינה. האם נשמעתי ברור, עד כאן?
מסלול עוקף אחריות פוליטית נוסף, המאפיין את הפוליטיקאים שלנו בארצנו הקטנה והמרתקת, הוא האשליה שעיסוק בענייני המדינה משמעותו עיסוק בפוליטיקה. ש'הגיון המדינה' ו'הגיון הפוליטיקה' חד הם. ולא היא. לפוליטיקה נועד תפקיד מאוד חשוב בחיינו הציבוריים והדמוקרטיים, ועלינו להשכיל לדעת מהו התפקיד הנכבד הזה ולהפרידו מעיסוקנו בניהול השוטף של המדינה. זה לא אותו הדבר. אומנם קיים קשר בין השניים אך הוא קשר עקיף בלבד.
לאור דברים אלה למה ניתן היה לצפות כש'יאללה קדימה' יזמה משאל בין פעיליה השונים של המפלגה? מישהו בכלל חשב שייאמרו דברים אחרים? זו הרוח הסוחפת וזו התרבות הפוליטית המאפיינת אותנו, שבה אין מקום למקצוענות בפוליטיקה. שבא יש מקום רק לתחמונים ולשליפות מן המותן ולכל מיני ראציונלים ושיקולים מקומיים וטכניים שונים, שבינם לבין עבודה איכותית ברמה גבוהה אין ולו דבר.
עתה, לאחר שהסתיים המשאל המדהים הזה, שאין מייצג ראוי ממנו לתמונה קבוצתית שלנו עם גברת (ראו ספרו של זוכה פרס נובל לספרות הסופר הגרמני גינתר גראס 'תמונה קבוצתית עם גברת') - נגמר נשף המסכות ההזוי הנ"ל ותמה לה שירת ההלל והגבורה לציפי לבני - הגיעה העת שנפשיל את שרוולינו ונתחיל לעבוד מבראשית. מה שהיה לא יכול יותר להמשיך ולהיות, ובל נרמה ונשלה את עצמנו בסיפורי סבתא על טובת המדינה וכדומה, ונעלה למרומים על מעשי מנהיגות שלא היו ולא נבראו במחוזותינו ועוד כהנא וכהנא דיבורים ברמה של שיח סלונים של ערב שבת.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
