בשנים האחרונות נדמה כי עניין ה-עריכה לשונית הפך להיות מקובל ושכיח בכל פינה שיש בה עט, נייר, מקלדת, מחשב ואיש שעושה בהם שימוש. אין כמעט מוצר דפוס שאינו עובר היום תהליך של עריכה לשונית, ולמותר לציין שכל דבר ספרות מחויב בעריכה שכזאת.
מדוע? מה קרה שכל מי שכותב זקוק לעין חדה, מיומנת ומקצועית כדי לפרסם את מרכולתו? האין הכותב יודע את שפתו? האם הכותב לא למד את חוקי הלשון?
התחרות השורה בכל תחום בחיינו היא כמובן גם בתחום פרסום ודפוס. רק מה שיעבור את מחיצת הקורא יקבל תהודה; רק מה שיישא אופי תואם לבמה ולסוגה יתקבל בקרב הקורא המיועד. הכותב מיומן בדרכו שלו אבל עורך הלשון מיומן בדרכים רבות ומגוונות. בתיק הכלים שלו קשת רחבה של אמצעים הן לשוניים והן ספרותיים כדי להעניק ערך נוסף לכתיבה, והרי ה-עריכה לשונית מחויבת להעתיר ערך נוסף על מה שהיה לפניה.
רבים ה-עורכי לשון שעסוקים בעבודת נמלים כדי ליצור את המוצא הטוב ביותר. גם אני נמנית עליהם, אבל אני אוהבת כל רגע מעת עבודתי ומקיפה תחומי עריכה מגוונים. ראשית אני עוזרת לאנשים להעלות את זיכרונותיהם לדורות הבאים כי מה אנו ללא תיעוד זיכרונות של אבותינו. אבל אני עוסקת גם בעריכה לשונית של עבודות אקדמיות, של מאמרים ושל ספרות ילדים. ואת הכול אני עושה מתוך אהבה ללשון העברית.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
