שופטים הם בני-אדם. יש להם מערכת אמונות משלהם, ערכים, דרך חיים ומחשבה שמגדירה את דרך התנהגותם. לכאורה הם אמורים להשאיר את דעותיהם מחוץ לבית המשפט ולעשות משפט צדק על-פי כללי החוק.
עקרונית, אין כאן חידוש מרעיש, אבל נשאלת השאלה: מה קורה כאשר לשופט יש עמדות מוצקות, בלתי ניתנות לערעור, לגבי האנשים שלהם עליו לספק משפט צדק הוגן?
למערכת המשפט אין מענה לסוגיה הזו, וכך שופטים שהתחנכו על ברכי הדת, ינקו את ערכיה ללא עוררין, והיא מגדירה אותם ואת ערכיהם, נאלצים לתת מענה משפטי למי ש"סוטים" מדרכם באופן בוטה.
בתי המשפט לענייני משפחה סובלים ממצב הזה במיוחד, כי הם מאפשרים לדעות ולעמדות של שופטים - שלעיתים רואות בבאים בשערי המשפט סוטים מה"נורמה" - להיכנס בין משפחות ובני-זוג בעניינים פרטיים ואישיים.
נשאלת השאלה אם אין מקום לבחון מחדש את כשירותם ויכולתם של חלק מהשופטים, ואם יש לבקש מהם לפסול את עצמם משיפוט בתיקים כאלה.
בניגוד לעניינים אחרים שלגביהם אין מחלוקת מוסרית או משפטית, במשפט המשפחה וזכויות המשפחה חלה מהפכה. מהפכת המשפחה, שיצרה שינוי במבנה התא המשפחתי, היא מהפכה צורנית, אך היא גם טומנת בחובה שינוי מהותי ביחס לעצם הזכות להקים משפחה ולניהול התא המשפחתי, מרקם היחסים בין שותפיו ומערכת החובות והזכויות שלהם.
השינוי בתפיסת התא המשפחתי שנוי במחלוקת - לא הכול מקבלים אותו ומסכימים לו. אין די בעובדת קיומם של תאים משפחתיים חדשים, כגון בני-זוג ידועים בציבור, משפחות חד-הוריות וחד-מיניות. מעמד המשפחה החדשה טרם הוסדר על-פי חוק, והוא נמצא בתהליכי יצירה. זוגיות של בני-זוג מאותו מין נתפסת כבלתי מוסרית על-פי ההלכה וגם על-פי השקפת עולמו של שופט דתי.
דיני המשפחה, בישראל וברוב העולם, התגבשו כחלק מהמסורות הדתיות ונשלטו על-ידי הדת עד לאחרונה, ובמדינות מסוימות עד היום. לכן, תהליך היציאה מהארון של דינים אלה לעולם המשפט האזרחי הוא מכאיב וקשה.
בישראל, ב-1995 הוקמה לראשונה מערכת משפט עצמאית להתדיינויות בענייני משפחה אזרחיים, אלא שזו קמה לצד מערכת שיפוט דתית העוסקת במקביל באותם נושאים באמצעות בתי הדין הרבניים. תהליך האוטונומיה המשפטית משפחתית עדיין לא הושלם.
המשך המאמר באתר ארגון משפחה חדשה
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
