צום גדליה בן אחיקם
צום גדליה הוא צום ביהדות החל ב-ג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה [אם חל ג' בתשרי ביום שבת נדחה הצום לד' בתשרי]. תענית זו היא זכר לרצח גדליהו בן אחיקם . אביו היה אחיקם בן שפן, היה עם ירמיה הנביא, והציל אותו כאשר רצו להמיתו בגלל נבואתו על חורבן המקדש [ירמיה].
למרות שגדליהו היה באופן יחסי, אישיות נטולת חשיבות בהיסטוריה התנ"כית, זכה לכך שיום צום נקרא על שמו. אמנם יש במסורת העממית ימי צום לזכר מותם של אישים אחרים, כגון שני בני אהרון, מרים אחות משה, יהושע בן נון, עלי הכהן, שמואל הנביא, אסתר המלכה ועוד, אבל אין כל חובה לקיימם ולמעשה אינם בעלי חשיבות מרובה. רק הצום לזכר גדליהו בן אחיקם הינו חשוב ובגדר חובה לכל יהודי. למרות זאת, לאורך הדורות זכה גדליהו לתשומת לב מועטה וסופרו אודותיו אגדות מועטות ביותר באופן יחסי. בעשרות השנים האחרונות ,ובמיוחד בעשר השנים האחרונות ממש- שוב זכו הוא והאירועים הקשורים בו לתשומת לב בספרות העברית, גם משום שנראו בעלי הקשר עכשווי ביותר, כתוצאה מאירועים שונים בהיסטוריה היהודית והישראלית העכשווית.
כיבוש ירושלים בידי מלך בבל היה כיבוש אכזרי ומפחיד. עם שלם מוגלה מארצו, והוא הולך לגלות כשהוא אסור באזיקים. צדקיהו מלך ישראל נופל בשבי, ונענש עונש הומאני מאוד: את בניו שוחטים לעיניו, ואחריהם נכבדי העם. וכששלמה המלאכה, מנקרים עיני צדקיהו, כדי שהמראה האחרון שייחרט בזיכרונו של המלך המובס והעיוור יהיה מראה בניו ומנהיגי העם השחוטים לעיניו.
שלטון אכזר זה היה מוכן לתת לעם שלטון מעט, ולהשאיר נקודת אחיזה ליהודים בארץ ישראל. כך נבחר גדליה בן אחיקם. לפי חשבון משוער ,שירתה משפחתו של גדליה ביהודה משך מאה וארבעים שנים. בני המשפחה שירתו בנאמנות את כל המלכים, החל בחזקיהו, דרך מנשה, אמון ויאשיהו וכלה ביהויקים, יהויכין וצדקיהו. בני המשפחה נקטו תמיד בגישה פרו-בבלית מובהקת, מה שגרם מן הסתם לבבלים למנות לבסוף את בן המשפחה, גדליהו, לנציגם ביהודה לאחר חורבן בית המקדש הראשון ,בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס .
מסיבות פוליטיות טהורות, מחליט נבוכדנצר להשאיר גרעין יהודי בארץ ישראל. תפקידו, מן הסתם, לספק מזון ולהעלות מסים לצבא בבל השוהה בארץ. כך, לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי בבל והגליית העם, נשארו בארץ מעטים מדלת העם ככורמים ויוגבים. גדליה אסף את כל פליטי החורבן, דלת העם- הנהיגם, ושכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים . גדליה ישב במצפה, ושרי העם נלוו אליו. הוא הבטיח שלא יאונה להם רעה ממלך בבל, ובקשם להתיישב בערי יהודה. הבבלים לא אפשרו לגדליה ולאנשיו להתגורר בירושלים, העיר המורדת, ולכן הם התגוררו בעיר מצפה אשר בבנימין. עיר זו שוכנת על הדרך הראשית מירושלים לשומרון. גדליה נטה לירמיהו שיעץ להשלים עם הבבליים כדי להציל אח ירושלם והמקדש מן החורבן.
בעליס מלך עמון, שרצה בכיליון ממלכת יהודה, הסית את ישמעאל בן נתניה מזרע המלוכה -להמית את גדליה. למרות שהזהירו את גדליהו,הוא לא האמין לשמועות על כוונות זדון של שכנו ממזרח לירדן. מדוע ירצה ברעתם של ישראל? הם אינם מהווים איום עליו. הם בסך הכול רוצים לחיות בשקט, ללא מלחמות נוספות, ברווחה כלכלית ככל שניתן. נכון הדבר שבזמן יפתח היו לעמונים תביעות טריטוריאליות, אבל מאז עברו 800 שנים, והם שכחו את העבר. יתירה מזו: בני עמון כרתו ברית עם צדקיהו נגד נבוכדנצר מלך בבל. מדוע יש לחשוש מידידים כה קרובים?
כך נרצח גדליה בידי ישמעאל בן נתניה לאחר 52-54 יום מאז שמונה לנציב.יש אומרים שנרצח בא' בתשרי ויש אומרים בג' בתשרי. בעקבות הירצחו ברחו תושבים רבים מיהודה למצרים. רצח גדליה גרם לכך שנכחדה שארית הפליטה מארץ יהודה. יום הריגת גדליה, עד לשיבת ציון. לפי הגישה הדתית - פסק כליל היישוב היהודי בארץ, במחקר מקובלת הדעה כי רק האליטה עזבה את יהודה.
מותו של גדליהו בן אחיקם ב-י' באב -היוה באופן סופי את חורבן היישוב היהודי בימי בית ראשון. הרצח היה ,לדעת חז"ל ,בשלשה לחדש תשרי, נקבע בשל כך ליום צום ותענית לדורות [זכריה ]
שיר שנכתב לכבודו:
בימי גדליהו
"בגד ! שארית יהודה בכף! אדוני, סלחה
לי ולחטאי! טובות בקשתי ובאני בגד!
בן-מות גדליהו! עם פגרי הנבלים אטילך
אל אשפתות! חרבי –בוגדים הורגת
הא, אדון!
הא, זדון!
חרב ללב האיש, אשר אל מנעמי שלוה
נהה, בעוד איי ארצנו עשנים. תקעו שלח."
(נלקח ממחזור השירים "בימי גדליהו", מתוך "רוחות קדים וים" מאת פנחס אלעד-לנדר)
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
