יהודי מקבל הזדמנות להפוך למלאך ביום הכיפור
בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם..." "...כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם,לפני ה' תטהרו[ויקרא ], מכאן שליום הכיפור– שתי פנים: מצד אחד – זהו יום של חרדה ופחד מגזר הדין, ומן הצד האחר – זהו יום של תקווה והבטחה לסליחה ולמחילה. על פי חז"ל, ביום כיפור לאחר שמשה רבנו שהה בהר סיני 40 יום, שהחלו מראש חודש אלול, נמחל ונסלח לישראל על חטא העגל, ומשה ירד מסיני עם הלוחות השניים .
זהו הצום היחיד שאינו נדחה מפני השבת. במקרא מכונה "שבת שבתון", ובמשנה יום טוב .
ביום כיפור, כל יהודי הופך להיות מלאך. המהר"ל מפראג מסביר, שמטרת כל המצוות הקשורות ביום זה, היא להרחיק את האדם ככל האפשר מהגשמיות, עד שיהיה דומה למלאך ממש. כפי שהמלאכים "עומדים" סביב לכסא הכבוד, כך גם אנחנו עומדים בבית הכנסת במשך רוב היום. כמו שהמלאכים "לבושים בלבן", כך גם אנחנו נוהגים ללבוש בגדים לבנים; וכמו שהמלאכים אינם זקוקים למזון ושתייה, כך גם אנחנו, לא אוכלים ולא שותים. כוחו של ה"יצר הרע" המעכב את התקדמותנו הרוחנית, נחלש ביום כיפור ומאפשר את התחדשות הכמיהה לעליה רוחנית. כמיהה שהיטשטשה משך השנה בשל ריבוי העברות, וביום כיפור, מביאה אותנו לרמה גבוהה יותר של סליחה וכפרה.
יום הכיפורים הוא חג מקראי ואחד ממועדי ישראל, נחשב ליום הקדוש ביותר בשנה וחל בעשרה בתשרי. הוא חלק מן "הימים הנוראים" – והוא החג השני בחודש תשרי.הוא אולי היום הקדוש ביותר במסורת היהודית. אם השבת היא קדושה, הרי שיום כיפור הוא שבת שבתון- קודש קודשים. אם באופן כללי עומדים החגים בסימן היותנו בני-אדם, סובבים סביב המשפחה והאוכל, הרי שיום-כיפור עומד סביב הניסיון להתעלות מעל הטבע האנושי- להיות מלאך ולא איש. במוקד היום עומדות התשובה והסליחה, ועל פי ציווי התורה נדרש להתענות ביום זה. "עינוי הנפש" – הצום – הוא הציווי המרכזי והמיוחד ליום הכיפורים.
יום כיפור הוא יום בו בורא העולם מוחל וסולח לעוונות שביצענו במשך השנה החולפת.לפי חז"ל, הוא מכפר רק על עבירות שבין אדם לבורא העולם ולא על עבירות שבין אדם לחברו. לפיכך, אם פגענו במישהו במשך השנה החולפת, זה הזמן להתנצל בפניו ולבקש את סליחתו. כאשר אדם שפגע בכם מבקש את סליחתכם, כדאי למחול לו בלב שלם ולא לנטור לו טינה.
בבית-המקדש היה יום הכיפורים יום חשוב במיוחד שכן בו ורק בו נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים שם התוודה והתפלל בעבורו ובעבור העם. אירוע מרגש זה שמתואר לווה במתח מתמיד שכן כהן שלא היה ראוי אחד היה דינו למות. כפי שמתואר ב"סדר העבודה" העם היווה שותף מלא לתהליך זה: "והכוהנים והעם העומדים בעזרה, כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כהן גדול, בקדושה ובטוהרה, היו כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם ואומרים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" .
ערב יום כיפור נחשב ליום טוב. מצווה להרבות באכילה ובשתייה ביום זה, ובמשך היום אוכלים שתי סעודות. הראשונה נקראת "סעודת יום טוב", והשנייה הנאכלת לפני כניסת הצום נקראת "סעודה המפסקת" שכן בה מפסיקים לאכול. בסעודה זו אוכלים מאכלים קלים בלבד ונמנעים משתיית משקאות הכוללים אלכוהול. ניתן לאכול את הסעודה עד הדלקת הנרות.הגברים נוהגים לטבול במקווה טהרה, על-מנת להיטהר לקראת היום הקדוש.
חז"ל מפרשים במשנה את מהות העינוי הכולל חמישה איסורים:
-אכילה
-שתייה
-סיכה (סיכת הגוף בשמן)
-רחיצה
-נעילת הסנדל (נעילת נעל עור)
-תשמיש המיטה (קיום יחסי אישות).
כזכר לטקס מיוחד בשם "שעיר לעזאזל" שהיה נערך בבית המקדש, אנו מקיימים את מנהג הכפרות. במצווה זו, באופן יוצא דופן ,היו משלחים תיש למדבר, ולא היו מקריבים אותו כקורבן על גבי המזבח כנהוג. הכהן הגדול היה מטיל גורל על שני שעירי עזים (תיישים). אחד השעירים היה נבחר להיעשות קורבן לה' בבית המקדש והשני היה נשלח על ידי שליח מיוחד הנקרא "איש עיתי" ל"עזאזל" במדבר, לאחר שהכהן הגדול סומך את ידיו על ראשו ומתוודה על כל חטאי ופשעי עם ישראל "ונתן אותם על ראש השעיר", והשעיר כביכול נושא אותם איתו. על פי פרשנות חז"ל השעיר לעזאזל היה מושלך מצוק גבוה וגופו היה מתרסק במורד ההר עד שנעשה איברים איברים.
רבים נוהגים לערוך את מנהג "כפרות" בערב יום כיפור דווקא. במנהג זה מביעים את השתוקקות הלב שה' יסלח לעוונותינו ונשאר נקיים מחטא ועוון. נהוג לקחת ל"כפרות" תרנגול. יש נוהגים לקיים מנהג זה בבעלי חיים אחרים, כגון דגים. כמו כן ניתן להשתמש בכסף למטרת כפרות, ואחרי השימוש בו
נותנים אותו לצדקה. גם אלה העורכים כפרות בתרנגול, רגילים היו לתורמו, או את תמורתו, לאנשים נצרכים.
לדברי הרבי מלובביץ:אם נגזר עלינו, חלילה, להצטרך למתנת בשר ודם במשך השנה הבאה, אנו מעדיפים לבצע זאת באופן סמלי בערב יום הכיפורים. לפיכך אנו מבקשים – ומקבלים – עוגת דבש[לקאח]. בנוסף, הבקשה מזכירה לנו כי כל מה שנקבל בשנה הקרובה נקבל מבורא העולם בחסד ולא בזכות.
ושיר לכיפור:
אבינו מלכנו/אורן חן וסטאלוס
אבינו מלכנו אלוקי בורא עולם
קרב בינינו ותן אהבת חינם
אליך המלך בוחן הלבבות
כרענו על ברך שתחבר בין הקצוות
אבינו מלכנו תפילתנו תקבל
ברך את ביתנו תן שלום על ישראל
טהר את ליבנו שנדע רק אהבה
ואת ידינו מלא בפרנסה טוב.
לכן הגענו אין לנו מקום אחר
ישראל שלנו ומעל אתה שומר
אם נושיט ידיים ונהיה מאוחדים
ייפתחו שמים לקולם של ילדים
אבינו מלכנו תפילתנו תקבל
ברך את ביתנו תן שלום על ישראל
טהר את ליבנו שנדע רק אהבה
ואת ידינו מלא בפרנסה טוב.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
