פס"ד של המחוזי ה"פ 976/08 גלית הלוי בר טנדלר נ' דרור קוזניצקי – נדונה עסקה לא חוקית שכל מטרתה הייתה הונאת שלטונות המס.
פסק הדין עוסק במעשיה של אמה של גלית (להלן: "המבקשת") אשר חתמה עם דרור (להלן: "המשיב") על חוזים לא חוקיים.
המשיב רצה לקנות מאת המבקשת מגרש בגבעת שמואל, אולם המס שרבץ על המגרש היה גבוה בהרבה מגובה המס שהיה משלם הקונה בעת שהיה קונה בית מוכן על אותו מגרש.
היות והמשיב הינו בעלים של חברת בניה, חשבו השניים על "פטנט" הם יעשו ביניהם 2 הסכמים: הסכם ראשון: המבקשת (אשר בינתיים נפטרה) תשכור את שירותי הבנייה של המשיב ותבנה באמצעותו בית (ע"פ תכנונו של המשיב) והסכם שני- המשיב ירכוש מאת אם המבקשת את הבית במחיר שסוכם עליו, היינו- המחיר של המגרש. כך יוכלו למעשה להונות את רשויות המס – היות והמשיב ירכוש בית וישלם הרבה פחות מס. אולם, בינתיים אם המבקשת נפטרה, והמבקשת- שהינה היורשת של המגרש, התנערה באופן מפתיע מהעסקה.
טענות המבקשת: היא אינה מוכנה לקיים עסקה שאינה חוקית ואין היא רוצה בה חלק.
טענת המשיב: המבקשת הייתה שותפה לכל ההליכים וההסכמים (היא אף חתומה כערבה על המשכנתא אשר לקחה אמה על מנת לשלם את דמי הבנייה). טענת המשיב היא, כי המבקשת מעוניינת למכור כעת את המגרש במחיר גבוה בהרבה, היות ומחיר המגרש האמיר מאוד בשנים האחרונות ועל כן, היא מעוניינת להתנער מהסכם זה, ואף פנתה למשיב בעצמו אם הוא מעוניין לקנות מידה את המגרש במחיר הגבוה בהרבה.
פסיקת ביהמ"ש: ביהמ"ש לא השתכנע מטענות המבקשת ואף סבר כי עדותה אינה אמינה, היות והמבקשת, אשר נעזרה בשירותיו של עורך דין, מעולם לא הזכירה במכתביה למשיב: "כי היא מעוניינת לבטל את העסקה בגין אי חוקיות" היא טענה כי היא אינה חלק מהעסקה וכי לא ידעה עליה וכו' זאת, על אף שהתלוותה אל אימה ואף חתמה על ערבות וכיו"ב. ביהמ"ש לא התרשם מעדותה של המבקשת ואף קבע כי עדותה אינה אמינה.
מצד אחד, יש חובת קיום החוזים, אולם מצד שני מונחת על הכף, החובה לחנך את הציבור ולהרתיע מפני כריתת חוזים פסולים הפוגעים בתקנת הציבור שכל מטרתם להונות את שלטונות המס.
כפי שמציינת פרופ' שלו בספרה "דיני חוזים", בעמ' 388: "מגמת ההרתעה מיועדת לחנוך הציבור ולשמירה על החוק ומכוונת למניעת כריתתם של חוזים פסולים… מגמת ההרתעה הייתה קיימת גם בעבר, ואין לזנחה היום. מגמה זו משקפת את האינטרס הציבורי שלא לסייע לדבר עבירה ושלא יהיה חוטא נשכר".
וכן ס' 31 לחוק החוזים מאפשר לביהמ"ש לאכוף חיוב או לפטור מהשבה אם מצא "שמן הצדק לעשות כן ובתנאי שימצא לנכון".
על כן, ההסכם שיש לאכוף, הוא אותו ההסכם שהצדדים התכוונו לכרות, היינו הסכם למכר המגרש. ההסכם השני, של מכירת בית, כביכול- בטל. פתרון זה עושה צדק במובן זה שמחד הוא אינו מאפשר למבקשת להתחמק מההתחייבות שנטלה על עצמה ומאידך, אינו מאפשר למשיב ליהנות ממחיר נמוך יחסית למגרש, אליו הגיע באמצעות חוזה בלתי חוקי.
כמו כן, ביהמ"ש יעביר העתק של פסק הדין ליועמ"ש- לצורך בחינת מעשיהם של המעורבים בפרשה וכן למחלקה המשפטית של רשות המיסים במשרד האוצר. בנוסף, שמות שלושת עו"ד אשר היו מעורבים בעסקה הלא חוקית יועברו, עם העתק מפסק הדין, ללשכת עורכי הדין לבחינת מערבותם והתנהלותם בתיק.
לסיכום, על אף, שפעמים רבות בעבר, ביהמ"ש לא נהג לפסול ולא לקיים הסכם לא חוקי מתוקף "חופש החוזים" ורצון "לקיום החוזים", כיום ניכרת מגמה של הרתעה הציבור מפני חוזים שכאלה וביהמ"ש לא ייתן להם יד, ראו הוזהרתם!
ד"ר דוד סער, עורך דין
דיני עבודה | עורך דין דיני עבודה | עורך דין תאונות דרכים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
