כי המצווה הזאת לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא 

כי המצווה הזאת לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא

התורה מדגישה בפרשת ניצבים:  "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום - לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא... ולא מעבר לים... כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו".

התורה מציגה בפני בני ישראל את הבחירה שעומדת בפניהם בין החיים והטוב בקיום המצוות ובין המוות והרע בהפרתן.

הגמרא מספרת כי בת קול שיצאה משמים מצביעה על האפשרות להשתנות בשעה קלה. זהו פרט חשוב בעולמה של תשובה:" פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".

עולה התמיהה: הרי המסקנה היא שקרוב הדבר מאד והוא תלוי בפינו וליבנו, ואם כן כיצד יתכן שאדם יטעה ויחשוב שלימוד התורה רחוק בשמים או מעבר לים, כיצד תיתכן סטייה וטעות כה גדולה?

רש"י מפרש כי כוונת הכתוב הוא על מצוות לימוד תורה. ישנם כאלו הסוברים כי ידיעת התורה נחשבת למשימה בלתי אפשרית, כמשהו המצוי בשמים או מעבר לים. אולם התורה מודיעה שלא כך הם פני הדברים. למרות היקפה העצום של התורה היא נמסרה לבני אדם, והם מסוגלים לקנות בה חלק.

הברייתא באבות אומרת:"יכול אדם ללמוד תורה בעשר שנים" אין הכוונה שבכל שנה הוא לומד עשרה אחוזים, אלא מתחיל במעט ומוסיף ועולה עד שבמשך עשר שנים מסיים את כולה, ויפה שעה אחת של לימוד בסוף משעות רבות של לימוד בהתחלה.

הטיפש אומר אימתי אקרא כל התורה, מתייאש ומרים ידיים ועוזב את בית המדרש, אולם החכם שגם הוא בתחילת דרכו אינו יודע כיצד ניתן להספיק וללמוד את כל התורה כיון שבתחילת הדרך הוא לא רואה בפועל כיצד בהמשך הקצב יגבר וההבנה תשתפר, אך למרות הכול הוא מתחיל לשנות וללמוד ובהמשך הדרך מגלה כיצד הקצב וההספק קופצים עשרת מונים.

הכול תלוי בנו במחשבותינו, בהכרתנו במעשינו. התורה היא תורת חיים בכל מקום ובכל זמן, הכול תלוי רק בך.

בפיך ובלבבך, לעשתו – דיבור, מחשבה ומעשה, מתוארים בספר התניא (ספר החסידות) כלבושי הנפש. כשם שיש לגוף האדם לבושים גשמיים, כך יש לנפש לבושים רוחניים. כמו שלבושים גשמיים שעל גוף האדם, ניתנים להפשטה ולהחלפה , כך לבושי הנפש הרוחניים ניתנים להפשטה ולהחלפה. האדם יכול להחליט האם לעשות משהו מסוים או לא לעשות אותו, האם לדבר או לשתוק, מה לומר  והאם לחשוב מחשבה זו או מחשבה אחרת. למרות שלבושי הנפש ניתנים לשינוי ואינם מהות האדם עצמו, הרי בדרך כלל  מהות האדם מתגלית דרך מלבושיו. על ידי שימוש נכון בלבושים אלו הנפש מתעלה למקום עליון יותר ממה שהייתה לפני ההתלבשות בלבושים אלו.

מחשבות יוצרות מציאות. סוף המעשה, התוצאה, היה תחילה במחשבה. מה שמפעיל את הידיים למעשה הוא רוח, מחשבה. אם רוצים לעשות משהו כדאי להתחיל המחשבה – איך זה ייראה?

בתפילת ר' אלימלך מליז'נסק אנו לשיר "ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך". הביטוי הזה 'ושנדבר' מואר בחודש אלול,בו נקראת הפרשה, באור גדול. לדבר, לדבר, להוציא את הדברים בפועל ממש. גם בשיחה בין חברים צריכה השיחה להיות דיבורים של קדושה, דיבורים של מעשים טובים, דיבורים של אלול. כי אמנם הוא בלבבך אבל בפיך הוא לעשותו.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי