פושקין, אבי השירה הרוסית, המוצרט של הספרות
אלכסנדר סרגייביץ' פושקין ,המשורר,הסופר והמחזאי, הנחשב לאבי הספרות הרוסית המודרנית , הוא גם המספר הרוסי הגדול הראשון.
"עד פושקין היו לנו משוררים, אך לא היה לנו משורר אמן אחד," כתב עליו הביוגרף שלו, בלינסקי, והוסיף: "פושקין היה המשורר - האמן הרוסי הראשון."כמשורר," אמרה עליו מריה ולקונסקי, אשת הנסיך סרגיי וולקונסקי (שנחשדה בניהול רומן עם פושקין), "פושקין חש מחויב להתאהב בכל נערה או אישה יפה שפגש. במציאות, הוא היה מאוהב במוזה שלו, והפך כל דבר שראו עיניו - לשירה."
פושקין נולד בשנת 1799 במוסקבה ,בתקופת המעבר מהעידן השכלתני והאופטימי של תנועת –ההשכלה אל הלהט וההפכפכות של הרומנטיקה. פושקין נחשב לגדול המשוררים הרוסיים, ממייסדי השירה המודרנית, ומהתורמים המרכזיים לפיתוח השפה הרוסית. גם כיום נחשבות יצירותיו כיצירות מופת בספרות העולמית.
הוא נולד במוסקבה לאב בן אצילים ממשפחה מיוחסת ולאם שהיתה נכדתו של אתיופי (איברהים חניבעל) שהובא מאפריקה על ידי פטר הגדול, שלימים הפך לגנרל בצבא הרוסי. הוא בילה את מרבית ילדותו אצל מורים פרטיים ומטפלות .את השפה הרוסית הוא למד מארינה רודיונובנה שהייתה האומנת האהובה עליו. היא הירבתה לספר לפושקין סיפורי עם שהיוו את הבסיס לסיפוריו ואגדותיו הרבים.
אח"כ למד בבית הספר היוקרתי ליצאום .
לפושקין עצמו היה גון פנים שחום ושיער שחור, שריד לגנים האפריקנים שלו. כאשר פושקין הוכר לראשונה בארצות הברית הוא הוצג כמשורר רוסי שחור.
כשמת הצאר אלכסנדר הראשון, ואחיו, ניקולאי הראשון, עלה לשלטון במקומו. ימים ספורים לאחר מכן פרץ מרד הדקבריסטים בסנקט פטרבורג. על אף שפושקין לא השתתף בהתקוממות, נודע לו שיצירותיו הפוליטיות התגלו אצל רבים ממשתתפי המרד.
הוא נישא לנטליה גונצ'ארובה, שנודעה כאחת הנשים היפות ברוסיה. רבים שמו לב ליופיה של נטליה אשתו, וביניהם היה גם הצאר ניקולאי הראשון. פושקין חשד שהתואר ניתן לו רק על מנת שיוכל להשתתף בנשפים המלכותיים - דבר שיקל על הצאר לחזר אחר אשתו. נטליה אשתו, לעומת זאת, אהבה את תשומת הלב שניתנה לה ולא התנגדה לחיזורים שהיו אחריה.
כך התפתח רומן בין נטליה לבין בן אצולה צרפתי בשם ז'ורז' שארל ד'אנטס. פרצה שערורייה, ופושקין הכועס הזמין את ד'אנטס לדו-קרב במטרה להגן על כבודו. הקרב נדחה מספר פעמים ולבסוף הצליחו חבריו לשכנע אותו שמדובר באי הבנה, ופושקין נסוג מהצעת הדו-קרב שלו. אלא שהרומן לא פסק וד'אנטס המשיך לחזר אחרי אשתו של פושקין באופן גלוי.
זמן קצר אחר כך קיבל פושקין מכתב שהאשים אותו בפחדנות (יש המאמינים שהמכתב נשלח מאנשי הצאר עצמו). פושקין הכועס והנעלב הזמין שוב את ד'אנטס לדו-קרב. בשנת 3718 נפטר פושקין מפצעיו והוא בן 37. מחשש למהומות הורה הצאר לקבור אותו בחשאי לצד אימו באחוזת מיכילאבסקיה.
הזכרות
עת יום הומה ישקט על בני?תמותה,
ועל חוצות העיר עוטי האלם
ינוחו צל שקוף למחצה
והשנה, גמול הזעה בתלם,
בעת ההיא יסחבו מולי דמומות
שעות של ערותי המיגעת:
באין?המעש הלילי צורב מאד
נחש הלב המכרסם בלהט;
ההגיגים רותחים; בראש המדכא
צפופות המחשבות כבדות הרצף;
את יריעת מגלתה הארכה
ההזכרות אט לפני פורשת;
ואת חיי אקרא, מרטיט ומחריש,
מואס ומקלל בשצף,
ואתלונן מרה, אשפך דמעות שליש,
אך לא אשטף שורות העצב.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/>
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
