מוסיקאים ממגוון סגנונות באקדמיה למוסיקה -ירושליים-דר מיכאל וולפה 

קיבלתי מאמר מענין מאת ד"ר מיכאל וולפה.והנני מפרסמו כלשונו  וללא הבעת דעה  ותגובה מצידי

ד"ר מיכאל וולפה הנו מלחין, ראש החוג לתורת המוסיקה, קומפוזיציה וניצוח באקדמיה למוסיקה בי-ם, מנהל פסטיבל 'צלילים במדבר' ו'חג המוסיקה

הישראלית, זוכה פרס אקו"ם לשנת 2009 על מפעל חיים בתחום המוסיקה הקונצרטית.

אנו חיים בתקופה לא פשוטה, רוויה במתחים פוליטיים, פערים חברתיים והסתגרות של קבוצות אתניות ותרבותיות בתוך עצמן. כל אלה באים לידי ביטוי מוקצן במיוחד בירושלים. בשנים האחרונות, ובניגוד מוחלט למציאות מורכבת ומתוחה זו, התחוללו תהליכי התפתחות דרמתיים באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. הקמת המחלקה למוסיקה ערבית בייסודו של תייסיר אליאס, והקמתו של החוג למוסיקה רב-תחומית בשיתוף פעולה עם בית-ספר רימון, הפכו את האקדמיה למוסד שאיננו רק בית-ספר להשכלה גבוהה, אלא גם מרכז רוחני ותרבותי הנושא בעצם קיומו וחיי היומיום בו חזון תרבותי חשוב ומסר פוליטי.

האקדמיה הינה מוסד גדול מאד, בו מאות מורים ותלמידים, ההווה והעתיד של המוסיקה הישראלית, קהילה גדולה וחיונית הפועלת בירושלים, עיר מורכבת ומגוונת, שיש בה חיוניות לצד קשיים, יופי והשראה לצד מתחים. עצם קיומה של האקדמיה בעיר זו מהווה אתגר גדול וחשוב בפני עצמו.

בין מייסדיה של האקדמיה בגלגולה הראשון, בתחילת שנות השלושים, נמנו המלחינים סטפן וולפה וחנוך יעקובי שיחד הקימו את החוג שאני עומד היום בראשו. זוהי זכות בשבילי למצוא עצמי ממשיך את דרכם של מוסיקאים גדולים אלה, אשר ברחו מאירופה הבוערת והביאו עימם ידע, תרבות וכישרון שהיוו יסוד חשוב להמשך הדרך. זוהי בשבילי מחויבות גדולה להיות שותף לפיתוחו של חוג מיוחד זה, שיוצרים רבים ומרכזיים בחיי המוסיקה בארץ החלו בו את דרכם. 

מאז ימיה הראשונים של כיתת הקומפוזיציה של סטפן וולפה, הלכה האקדמיה והתפתחה ומיקמה עצמה במרכזה של העשייה אמנותית והחינוכית בארץ.

גופי הביצוע של האקדמיה, ביניהם: המקהלה הקאמרית, התזמורת הסימפונית, הרכבים של מוסיקה ערבית אמנותית, להקות מחול, סדנאות תנועה, הפקות אופרה, הרכבים ווקאליים של מוסיקת ג'ז, הרכב המוסיקה הבלקנית, תזמורת הביג באנד, ועוד, מביאים בשורה של פתיחות סגנונית. עצם העובדה שכל-כך הרבה סוגים של מוסיקאים פועלים תחת קורת גג אחת יש בה כבר כדי להביא בשורה חדשה.

האקדמיה ממוקמת בירושלים, עיר מורכבת ומגוונת, בה חיוניות לצד קשיים, יופי והשראה לצד מתחים. עצם קיומה של האקדמיה בעיר זו מהווה כבר אתגר גדול וחשוב בפני עצמו.

בחודש מרץ השנה ערכה האקדמיה קונצרט מיצירותיי לציון יום-הולדתי החמישים. לסיום הערב בחרתי לבצע את הקונצ'רטו שלי לעוד ולתזמורת. יצירה זו חיברתי לזכרו של המלחין משה וילנסקי, שלחני השירים שלו, העיבודים התזמורתיים שלו ואישיותו החמה, הצנועה והקורנת השפיעו עליי מאד. חיברתי בין שיריו לבין הכלי המופלא הנקרא עוד, שהוא הכלי המרכזי במוסיקה הערבית. הקדשתי את היצירה לנגן העוד המופלא תייסיר אליאס.

תייסיר אליאס הינו חבר לעשייתי האמנותית ושותף לעבודתי באקדמיה, כמייסדו וראשו של החוג למוסיקה ערבית. לא סתם החלטתי לסיים את הקונצרט ביצירה זו, המשתפת תזמורת סימפונית מערבית עם העוד, שהוא כלי-נגינה ערבי, אשר מנגנים יחדיו לחנים ישראליים. אין כמורי וכתלמידי האקדמיה בירושלים מתאימים לנגינתה של יצירה רב-תרבותית שכזו.   

הקונצ'רטו מסתיים בעצב ובדעיכה, והוא מיטיב לבטא את הרגשתי מזה ימים רבים. הרגשה כבדה, שמאפילה לצערי על השמחה והאהבה הגדולה שאני מוקף ביומיום התוסס של האקדמיה, אופפת אותי כבר למעלה מעשור, והיא נוגעת לחוויה הקשה והמעיקה של היומיום הארצישראלי.

אינני יכול שלא לחשוב על כל האנשים הרבים שסובלים במדינה הזאת. על כל האסירים והכלואים בני שני העמים שיושבים פה, ובראש ובראשונה גלעד שליט, שכל יום נוסף בו הוא כלוא מדיר שינה מעיניי. בניגוד חריף למועקה זו אני מרגיש זכות גדולה להיות מוסיקאי ופדגוג, ובמיוחד חבר בצוות ההוראה של האקדמיה. לדעתי אנחנו המוסיקאים עושים כאן מידי יום, מדעת או שלא מדעת, את מה שהפוליטיקאים לא מצליחים.

באקדמיה למוסיקה ולמחות בירושלים ניתן לשמוע מחדרי האימון ואולמי ההרצאות מוסיקה קלאסית ומוסיקה הפופולארית, סגנונות וטכניקות של המזרח ושל המערב. ג'אז, רוק, אבנגארד מודרניסטי וזמר העברי וערבי. כל אלה מטופלים כאן באותה מידה של רצינות והתלהבות. באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים דרים בכפיפה אחת ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים, בני דתות שונות, בעלי זהויות תרבותיות מגוונות. כולנו נפגשים זה עם זה, מנגנים ויוצרים יחדיו ומגשימים מידי יום ביומו חזון של אהבה ושל שלום.

בסיום מאמרי אשא תפילה שהבשורה שלנו תגיע אל מחוץ לכותלי האקדמיה. שהחום האנושי, הכישרון, הפתיחות והנעימות, שאני עטוף בהם, יינשאו על כנפי הצלילים ויעטפו את העיר הזו כולה, ואת הארץ הזו כולה. אז אוכל להשלים סיום אחר, שלוו ושמח לקונצ'רטו לעוד שלי.  

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי