פרשת ניצבים וילך- הכנות לראש השנה כיצד?

פרשת ניצבים וילך נקראת סמוך לראש השנה- יום הדין לכל ברואי העולם.

בפרשה, משה אוסף אליו את כל שכבות העם לברית מחודשת – היא התורה הקדושה, משה מדריך את העם ללכת בדרך הנכונה כפי שהדברים מופיעים בפרשה:"ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנוכי מצווך היום אתה ובנך בכל לבבך ובכל נפשך.."[דברים ל,ב] בתמורה על כך יזכה העם רק לטוב - להבטחת הארץ ושיבת הבנים לנחלת אבותיהם.

השאלות הנשאלות הן:

שאלה א] כיצד האדם יבדוק אם אכן הוא הולך בדרך הנכונה ובתמורה יזכה לחיים טובים ואיכותיים?

שאלה ב] מה הן הסיבות לנפילה ברשת הרוע והחטאים?

שאלה ג] מהו הפיתרון למציאת האושר והחיים הטובים?

התשובה לשאלה א- מרומזת כבר בפסוק הראשון של פרשת ניצבים:"אתם ניצבים היום"[כ"ט, ט]- לדעתו של הרב פיינשטיין זצ"ל בספרו: "דרש משה"

בכל יום ויום אדם צריך לבחור מחדש ולהחליט בין הדרך הטובה- שהיא דרך החיים והטוב לבין הדרך הרעה- שהיא המוות.

עליו לבדוק באיזו דרך הלך עד כה, אם בדרך טובה- אזי עליו להתמיד בכך ואל ירום לבבו ויהיה בטוח בעצמו כי אינו יכול חס ושלום למעוד.

רעיון זה רמוז גם בדברי ה' אל האדם הראשון לאחר חטאו בגן העדן :

"ויקרא ה' אלוקים אל האדם ויאמר לו אייכה"[בראשית ג, ט]

רש"י אומר כי אלוקים אמר:"אייכה" כדי לפתוח בדברים עם האדם, אך לעניות דעתי, יש כאן דברים עמוקים מאד- אפשר שהאדם ילמד מוסר השכל מכאן ויום יום ישאל עצמו:"אייכה"?- היכן הוא נמצא- האם במסלול הנכון המוביל לחיים טובים? או חס ושלום בדרך לא דרך.

התשובה לשאלה ב: אחת הסיבות ליפול בחטאים – היא פשוט תרדמה-

האדם נרדם על המשמר, הרי התורה אומרת:" אשר אנוכי מצווך היום לאהבה

את ה' אלוקיך וללכת בדרכיו לשמור מצוותיו וחוקותיו ומשפטיו וחיית ורבית"

הרי מכאן שהדרך הנכונה היא לאהוב את ה'- כמו שאומרים גם בקריאת שמע:

"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" את הדרך הרעה האדם פותח בפסיעה אחת קטנה, אך כאשר אינו ממלא ציווי זה ואינו אוהב את ה'- הרי כבר פותח במו ידיו שער לנתיב רע ומכאן להגיע לעבודת אלילים-

חס ושלום,המרחק לא רב.מצב זה נקרא:"תימהון לבב"- מושג זה מופיע בפרשת כי תבוא.רש"י מפרש את המושג:"תימהון לבב"- אוטם הלב ,ומכאן ניתן להגיע במהירות לתרדמת הנפש.

על כן, לפני ראש השנה כאשר נפתחים ספרי החיים וספרי המתים- לפני הקב"ה- עלינו להתעורר מתרדמתנו, את זאת ניתן לבצע על ידי תקיעת שופר.

ישנו גורם נוסף אשר עשוי להרחיקנו מהדרך הטובה, חס ושלום, והוא:

עניין המידות הרעות - המושרשות אצל האדם ואכן התורה מזהירה על כך בפירוש:"פן יש בכם איש או אישה... אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלוקינו ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה" [דברים כ"ט,י"ז]מכאן שגם אם בפועל האדם מקיים מצוות, אך יש בו מידות רעות- ישנו חשש כבד שיפנה בעתיד , חס ושלום, גם לעבודה זרה.

במשלי[כ"ה, כ"ח] נאמר:"עיר פרוצה אין חומה- איש אשר אין מעצר לרוחו"

אדם שאין לו ביקורת עצמית משלו- אין לו מעצורים- כל אויב יכול להיכנס אליו- תופעה זו מתרחשת אצל אדם שאינו שולט על מידותיו.

רבנו יונה אומר:כשאין מעצור לרוח האדם- הוא בנקל מסוגל להגיע לדרך הרעה.

התשובה לשאלה ג: הפיתרון להגיע לחיים הטובים- הרעיון מוסבר בדברי משה:"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא.. ולא מעבר לים,, כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ולבבך לעשותו" [דברים פרק ל' י"א- י"ד]

למעשה, אין שום קושי להידבק בתורה –כי היא בהישג יד אצל כל אחד ואינה רחוקה כלל, דוד המלך מציע :"ראשית חוכמה יראת אלוקים שכל טוב לכל עושיהם, תהילתו עומדת לעד" אדם בעל יראה- בחוכמתו יתרחק מהעוונות.

הרמב"ן אומר:[איגרת הרמב"ן] " ובעבור הענווה, תעלה ליבך מידת היראה, כי תיתן אל ליבך תמיד מאין באת ולאן אתה הולך,,, וכאשר תחשוב את כל אלה, תירא מבוראך ותישמר מן החטא, ובמידות האלה תהיה שמח בחלקך."

ובמסכת אבות אומר עקביה בן מהללאל: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה: דע מאין באת?ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון..." [אבות,ג,א]

לסכום, ניתן להסיק כי פרשת ניצבים וילך- הנקראת לפני ראש השנה- באה לעורר את עם ישראל לשוב אל מלך מלכי המלכים והתורה נותנת פיתרונות כיצד ניתן לבצע את הציווי.

יהי רצון ועם ישראל יתעורר מתרדמתו וישוב אל חיק הקב"ה וימלא באהבה את המצוות- מצוות בין אדם לחברו ומצוות בין אדם למקום ובע"ה נזכה בקרוב מאד לגאולה שלמה, אמן ואמן.

העם והברית/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

מפה לאוזן עוברת שמועה

העם כולו תזוזה ותנועה

ניצב מול איש האלוקים

משה הדגול גדול הנביאים.

עם שזור חוט שני

נטול מעמד ושוני

נשמה דולקת דורות

שורדת אסונות וגלויות.

לרוות צימאון גובר והולך

ממים חיים בחותם מלך

למען הנחיל הברית לבנים