נכות 

1. במסגרת הביטוח הלאומי שני תחומים רחבים בולטים בהם נקבעת נכות, האחד בעקבות פגיעה בעבודה, השני עניינו נכות כללית.
נכות מפגיעה בעבודה - כאן שלוש אפשרויות:
א. מתאונה בעבודה.
ב. ממחלת מקצוע.
ג. ממיקרוטראומה.

א. תאונה בעבודה:
הגדרת תאונה בעבודה מופיעה בס' 79 לחוק הביטוח הלאומי ותוכנה מוגדר בסעיפים העוקבים והעיקרי הוא ס' 83 הקובע: חזקה – עובד שנפגע בתאונה תוך כדי עבודתו רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה. המבחן כפול: תוך כדי (זמן) ועקב העבודה (קשר סיבתי); כשמדובר בגורמים חיצוניים – הדברים פשוטים, למשל נפילה וחבלה בעבודה, התחשמלות בעבודה, הרעלה מחומר כימי, פגיעה ממכונה וכיו"ב, כאן החזקה שמדובר ב"תאונה בעבודה" לפי החוק פועלת לטובת הנפגע. הביטוח הלאומי – בהיעדר טענה אחרת – יכיר בנפגע כנפגע בעבודה וישלם לו את הזכויות הנובעות מכך: דמי פגיעה (לתקופת אי הכושר המלא) וגימלת נכות (זמנית וצמיתה) . להיום - דמי פגיעה הם 75% מהשכר ברוטו (ממוצע 3 חודשים אחרונים) למשך 91 יום. נכות עד 20% מזכה במענק חד פעמי שהוא 43 גמלאות, 20% נכות ומעלה – קצבה חודשית.

ב. מחלת מקצוע:

לפי ס' 85 לחוק הביטוח הלאומי – מוגדרת ברשימה סגורה שנקבעה בתקנות והיא מחולקת לשלוש קטגוריות: בחלק הראשון – מחלה וסוג עיסוק המוחזקים כקשורים (מוכח מאליו), בחלק השני מחלה וגורמיה כשהעיסוק אינו מוגדר, והחלק "הפתוח" – היפגעות ממחלה במהלך העבודה כשהנפגע טוען לקשר סיבתי בין העבודה למחלה – במקרה זה אין בצידו חזקה של "מחלת מקצוע" מוכרת, אולם הוא רשאי להוכיח קיומו של קשר סיבתי כזה.
א) דוגמא למחלת מקצוע מוכרת מהסוג הראשון: עובדי ריצוף שלקו בבורסיטיס של הברך, ירוד אצל עובדי רנטגן, ברוצלוזיס אצל וטרינרים, רפתנים וכיו"ב.
ב) דוגמא למחלת מקצוע שאינה ספציפית למקצוע: אזבסטוזיס למי שנחשף בעבודתו לאבק אזבסט, מחלת עצמות, פרקים, שרירים וכלי דם שנגרמת מעבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים, נזק לשמיעה מחשיפה לרעש של 85 דציבל בממוצע, משוקלל ליום עבודה וכיו"ב.
ג) דוגמא למחלת מקצוע "פתוחה" – סרטן עור (מלנומה, סרטן תאי בסיס) של העובד בחשיפה לקרינת שמש – (עובד בחוץ) נהג מקצועי, מדריך תיירים, חקלאי, מציל וכיו"ב.

ג. מיקרוטראומה:
 "תאונה" היא אירוע אחד, חד פתאומי, מוגדר בזמן הגורם נזק לאלתר. בקוטב השני של ציר הזמן – מחלה שתחילתה אינה מאותרת במדויק בזמן והנזק ממנה מתבטא תקופה ארוכה. הפסיקה יצרה יציר ביניים המוגדר כתאונה בעבודה כזו שהנזק בה נגרם על ציר הזמן (לאורך זמן) לאורכו וסוף של אין ספור אירועים אחידים חוזרים מזיקים קטנים – שיוצרים סוף דבר נזק ניכר – דוגמת טפטוף מים משך שנים על סלע כשבסופו של דבר נוצר בו נקב; זו על רגל אחת תורת המיקרוטראומה הבאה לשימוש כדרך נוספת כשאין המדובר במחלת מקצוע וגם לא בתאונת עבודה.

כך נשללה בבתי הדין האפשרות לתבוע על דרך המיקרוטראומה בגין מתח מצטבר שגרר (כך נטען) פגיעה נפשית או למחלת לב; נהג אוטובוס הוכר כנפגע בגבו על דרך המיקרוטראומה – לגבי שנות עבודה רבות באוטובוסים ישנים (לילנד וכו') בדרכים משובשות – כשכל קפיצה על מהמורה גורמת בגבו נזק זעיר (ישב על מושב קשה) ובסה"כ משך השנים הסתכמו נזקים אלה בנזק ניכר. ( עב"ל 364/97 המוסד לביטוח לאומי נ. שמעון אסרף, עב"ל 451/08 אליהו שחף נ. המוסד לביטוח לאומי).
 

2. מי שנחשף ל"מכות רעש" עזות ואינו עונה להגדרת מחלת מקצוע בה נדרשת חשיפה של 85 דציבל משך יום עבודה מלא – יכול להוכיח פגיעה בשמיעתו על דרך מיקרוטראומה.

3.  דלקת גידים בידי קלדנית, מחלת קינבוק בידי נהגי משאיות כבדות, פגיעות פרקי ידיים אצל העובדים עם אקדח מסמרות, טניס אלבו אצל שחקני טניס מקצוענים, מחלות אלרגיה (עור,ריאות) מסוימות לעובדים בצבע וכיו"ב.


אין האמור לעיל בא במקום ייעוץ משפטי או אחר ואינו אלא סקירה כללית ובלתי מחייבת של הנושא.

ע. שילוני עו"ד

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי