חובת גילוי של מכור לסמים 

פואד סעדי נפגע קשה מאוד בתאונת דרכים.

בתאונה נפגע גם רכב נוסף.

נהג הרכב האחר שנפגע, הגיש נגד סעדי תביעה עבור הנזקים שנגרמו לרכבו בטענה שסעדי אשם בתאונה.

סעדי סבר כי יוכל להתפנות לטיפולים הרפואיים ולהותיר את הטיפול בתביעה למבטחת רכבו, בביטוח צד שלישי, חברת הראל.

אלא שהראל לא עמדה לימינו של סעדי.

לא גילית לנו כי היית מכור לסמים בעת עשיית הביטוח, נזפו נציגי הראל בסעדי.

זה לא נכון שהייתי מכור לסמים בעת עשיית הביטוח, השיב סעדי, באותה עת כבר נגמלתי והייתי נקי. מעבר לכך, אתם גם לא שאלתם אותיעל עניין זה בעברי, ניסה סעדי למצוא נתיב לליבם של נציגי הראל.

נכון שלא שאלנו, הודו נציגי הראל, אך מדובר במידע מהותי. היה עליך לדעת כי הוא חשוב לנו ולגלות אותו מיוזמתך אפילו לא נשאלת. נציגי הראל הפנו את סעדי לסעיף 6 (ג) לחוק חוזה הביטוח.

המחלוקת בין סעדי לחברת הראל מצאה דרכה אל שולחנו של השופט ערפאת טאהא, מבית משפט השלום בנצרת.

גם אם אקבל את טענת הראל, כי סעדי היה מכור לסמים בעת עשיית הביטוח, פותח השופט טאהא את פסק דינו, יש לברר אם מתקיימים כל יסודותיו של סעיף 6 (ג) לחוק חוזה הביטוח.

אחד היסודות הוא מודעות המבוטח לכך שמדובר במידע מהותי.

מתוך הצעת הביטוח לומד השופט כי סעדי נשאל שאלות הנוגעות לכיסוי הביטוחי הנרכש ולעברו הביטוחי בלבד. אין בהצעת הביטוח ולו שאלה אחת שעניינה שימוש או התמכרות לסמים. השופט גם מוצא שאין בהצעת הביטוח כל שאלה הנוגעת למצבו הרפואי והבריאותי של המועמד לביטוח, כגון האם הוא סובל מנכות מסוימת או נוטל תרופות או כל שאלה אחרת שעניינה כושר הנהיגה של המבוטח.

נוכח הצעת הביטוח אשר אין בה כל אינדיקציה או רמז לעניין היות המועמד לביטוח מכור לסמים, לא ניתן לצפות מסעדי להיות מודע לכך שמדובר בעניין מהותי, קובע השופט.

השופט טאהא מוסיף וקובע כי כאשר נושא הביטוח אינו נוגע ישירות למידע לגביו נטען בדיעבד כי הוא מהותי, וכאשר חברת הביטוח אינה מגלה דעתה שהעניין מהותי מבחינתה, ואינה מכוונת את המבוטח לדעת שמדובר בעניין מהותי, לא ניתן לדרוש מהמבוטח מודעות לחשיבות ולמהותיות העניין.

הראל, מדגיש השופט, לא הביאה שום ראיה המצביעה ולו ברמז כי סעדי היה מודע לכך שעניין התמכרות לסמים הוא עניין מהותי לביטוח רכב צד ג' אותו רכש.

יסוד נוסף על פי החוק הוא יסוד ההסתרה. על חברת הביטוח להוכיח כי ההסתרה הייתה במתכוון ומתוך מודעות לכך שהמבטחת חפצה במידע. משלא הוכח כי סעדי היה מודע למהותיות העניין ממילא לא ניתן לייחס לו הסתרה במתכוון שלא הוכחה, קובע השופט.

כך גם, ממשיך השופט, ביחס ליסוד כוונת המרמה. לא הוכח כי סעדי הסתיר את עובדת היותו מכור לסמים מתוך חשש שמא הראל לא תסכים לבטח אותו או מתוך חשש שהוא יידרש לשלם פרמיה גבוהה יותר. סעדי, מדגיש השופט, לא היה מודע לחשיבות המידע והוא לא סבר שקיימת רלוונטיות להיותו מכור לסמים לנכונותה של הראל לכרות עימו חוזה לביטוח רכב צד שלישי. משלא הוכחה כוונה, לא מתקיים יסוד המרמה.

המסקנה היא אם כן, קובע השופט, כי סעדי לא הפר את חובת הגילוי.

מסקנה זו מייתרת את הצורך לדון בשאלה העובדתית אם אומנם היה סעדי מכור לסמים בעת עשיית הביטוח, או שכבר נגמל מהתמכרותו והפך להיות נקי מסמים.

לסעדי אפוא, קובע השופט, כיסוי ביטוחי לפי פוליסת ביטוח רכב צד שלישי בחברת הראל ועל הראל לשאת בנזקי הצד השלישי. בנוסף נפסקו לזכות סעדי הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.3

1.9.10 מסמך 820

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי