בדב"ע מב/44-3 גולדברג נ. עיריית בת ים (פד"ע י"ג 338), נקבע כי על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה "תוספת" ולא חלק מהשכר הכולל המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם לא מתקיים התנאי או משתנה המצב - חדל התשלום.
יש לציין, כי נטל השכנוע כי תשלום מסויים המכונה "תוספת" מהווה חלק אינטגרלי של שכר העבודה, הוא על העובד.
השאלה היא אימתי יראו תוספת כחלק משכר העובד? בענין זה ניתנו פסקי דין רבים המפרשים ומפרטים מקרים שונים. להלן מספר דוגמאות:
שווי שימוש - בדב"ע נב/3-19 מרקוס בן יפלח נ. פולגת תעשיות בע"מ, נפסק כי הכנסה זקופה או שווי אינה שכר עבודה, אינה הכנסה בעין או בכוח, ואינה רכיב שכר שיש להביאו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים. לפיכך, טובות הנאה רבות שמקבל עובד ואשר בגינן משתלם מס, אינם רכיב לענין חישוב פיצויי פיטורים (לדוגמה: שווי מתנות, שווי שימוש, שווי ביגוד וכדומה). כלומר, הרכיב של "שווי שימוש" לא ילקח בחשבון לענין פיצויי פיטורים.
גילום שווי שימוש - בבג"צ 4838/03 קרן קיימת לישראל נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח' (מיום 17.1.2005), נפסק כי סכום מגולם שהוסף למשכורתו של העובד, בעקבות טובת הנאה שניתנת לעובד, הינו תוספת מותנית בתנאי, ונחשב כ"תוספת", ולכן אין להכליל רכיב זה בחישוב לענין פיצויי פיטורים (בג"צ זה שינה את הלכת פסק הדין מרקוס נ. פולגת הנ"ל בהקשר לרכיב הגילום).
עמלות - כאשר מדובר בתוספת עמלות למשכורת שהינה בשיעור מסויים מן המכירות שביצע העובד, יש לפנות לענין זה, לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) התשכ"ד 1964. עפ"י תקנה 9 הנ"ל, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד ששכרו משתלם בעמלות, יש לקחת בחשבון את שיעור משכורתו הבסיסית האחרונה בתוספת הממוצע של שיעור העמלות שקיבל העובד במשכורתו במשך 12 חודשי עבודתו האחרונים.
בע"ע 170/03 יוסי עזרא נ. יה"ב פרוייקטים ומיחשוב (ניתן ביום 15.11.2004), פסק בית הדין הארצי לעבודה כי גם פרמיה הדומה במאפיניה לעמלה היא תוספת שיש להכלילה בחישוב פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת.
מאידך, בע"ע 300327/98 אטקה בע"מ נ. דוד רטר נפסק כי בונוס או פרמיה שאינם ניתנים על בסיס תפוקה אישית, אלא על בסיס תפוקת קבוצת עובדים, אינם מהווים רכיב שכר שיש להביאו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים (אך יכללו בחישוב פדיון חופשה).
משכורת 13 - בדב"ע לב/21-3 נפסק כי משמשכורת 13 לא באה במנין הרכיבים שנמנו בתקנה הרי שאין להביאה בחשבון לפיצויי פיטורים. בדב"ע נג/223-3 נקבע כי כוונת המחוקק היתה מלכתחילה, ונשארה עד היום, כי אין להביא בחשבון לענין חישובם של פיצויי פיטורים את משכורת 13.
מענק - כאמור, על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה "תוספת" ולא חלק מהשכר הכולל המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או במצב. במקרה שמשולם לעובד מענק יש לבחון אם היתה התנאה כלשהי בהקשר לאותו מענק ואם יתברר שלא, הרי שרכיב זה יחשב כחלק משכר היסוד המשמש לחישוב פיצויי הפיטורים.
אחזקת רכב - כל עוד מדובר בתשלומים המשמשים החזר לכיסוי הוצאות הרכב של העובד, ומותנים בתנאי, הם לא יחשבו כחלק מהשכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
אולם, אם יוכח כי התשלום שכונה "אחזקת רכב" היה למעשה חלק מהשכר הרגיל של העובד שנעטף באיצטלה של החזר הוצאות רכב, ייחשבו אלה כשכר רגיל לצורך החישוב. כך נקבע בדב"ע נד/243-3 (פד"ע כח 83).
שעות נוספות - בהקשר של תוספת שעות נוספות נקבע בפסיקה כי במצב שבו עובד עובד מדי פעם בשעות נוספות, הרי שמדובר בתשלום מותנה (בתנאי שיעבוד את אותן השעות הנוספות), ואז אין לכלול את התשלום בגין השעות הנוספות.
גם במצב שבו משתלמת לעובד תוספת שעות נוספות גלובלית, והעובד ביצע שעות נוספות בפועל, לא יבוא התשלום בגין השעות הנוספות הגלובליות במסגרת "שכר היסוד" לצורך חישוב פיצויי הפיטורים (דב"ע נו/224-3).
רק במקרה שבו משולמת לעובד תמורת שעות נוספות פיקטיבית (גלובלית או עפ"י פרמטר אחר) והעובד אינו עובד כלל שעות נוספות הרי שמדובר בתשלום שאינו מותנה בתנאי כלשהו, ולפיכך ייחשב כחלק משכר היסוד ולא כתוספת.
דמי הבראה - ככלל דמי הבראה לא יחשבו כחלק משכר היסוד לצורך חישוב פיצויי פיטורים, גם אם שולמו מדי חודש בחודשו ובתנאי שהם משקפים תשלום דמי הבראה אמיתי ולא פיקטיבי. בתב"ע נד/762-3 נילי לוי חיים נ. י.א.ן. יועצים בע"מ, נידון מקרה שבו שולמו לעובדת דמי ההבראה מידי חודש בחודשו אך בסכום כמעט כפול מהסכום שהמעביד חייב בו מכוח צו ההרחבה.
בית הדין קבע כי אין זה מתקבל על הדעת כי המעביד יתנדב לשלם לנילי דמי הבראה בשיעור העולה בהרבה על השיעור שנתחייב בו מכוח הדין, ולפיכך נקבע כי רכיבי ההבראה בתלושי השכר היו למעשה חלק משכרה של נילי, לצורך חישוב פיצויי פיטורים.
תוספת משמרות - בע"ב 912684/99 בלקין דמיטרי נ. נ.י.א. עבודות מתכת בע"מ, נפסק כי בחישוב פיצויי הפיטורים יש להביא בחשבון את השכר ששולם לעובד בעד שעות העבודה במשמרת לילה, אולם יש להעמיד את השכר בעד אותן שעות על גובה שכר העבודה הרגיל, בנטרול התוספת ששולמה לתובע בעד עבודה במשמרת לילה.
יש לציין כי גם לענין שכר המשולם בגין עבודה בשבת וחג, המובאים בחישוב הפיצויים, יש להעמיד את הרכיב רק על גובה שכר העבודה הרגיל, ולנפות מתוכו את כל התוספות החורגות משכר השעה הרגיל.
* עו"ד הילה פורת ? מומחית בדיני עבודה ומנהלת אתר עולם העבודה ? הפורטל למעסיקים ועובדים www.hilaporat.co.il
מנהלת משרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה. מרצה בהשתלמויות, בימי עיון ובכנסים בפני גורמים העוסקים בתחום דיני עבודה ושכר. מקיימת השתלמויות פנים ארגוניות בתחום דיני העבודה והשכר, למחלקות משאבי אנוש והשכר ולפורומים של מנהלים בדרגות שונות, בחברות ובארגונים רבים. מגשרת מוסמכת ועוסקת בגישור פנים אירגוני. מחברת הספר "דיני עבודה-המדריך המלא" ומנהלת אתר "עולם העבודה" הפורטל למעסיקים ועובדים בדיני עבודה.
http://www.hilaporat.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
