האגו לפי תפיסת היהדות ותורות שונות
האגו לפי תפיסת היהדות ותורות שונות
לפי חוכמת הקבלה,באדם שלשה חלקים, שבלשון הקבלה הם מכונים נר"ן: נפש, רוח נשמה.
*הנפש – מייצגת את החיות הביולוגית של האדם – את הקיום החומרי;
* הנשמה – את החלק הרוחני הייחודי לאדם;
*הרוח – היא הסינתזה בין שתי המערכות הללו. סינתזה חיובית מתקיימת כאשר האדם בוחר, באמצעות הרוח, ליצור איזון נכון בין החלק החומרי (נפש) לבין החלק הרוחני (נשמה).
ישנם פסיכולוגים (כגון פרויד וההולכים בדרכו) הטוענים שבאדם ישנן כמה נפשות בעלות אינטרסים שונים ומנוגדים בד"כ ה"איד" מסמל לנו את דמות "האיש הרע" או "היצר הרע" ואת הסופר אגו (המצפון) כדמות "האיש הטוב" או "היצר הטוב".
במודל המבני אשר הגה, חילק פרוייד את הנפש לשלושה מימדים הלוקחים חלק בניהול אישיותו וחייו של האדם:
-האיד (Id) ה"סתמי" בעברית- הוא מקום משכנם של היצרים, התשוקות והתאוות הבסיסיות של האדם. יצרים כמות יצר המין, יצר התוקפנות, השינה, האכילה ודומיהם טמונים בו.
-הסופר אגו (Super Ego) ובעברית הוא מכונה "האני העליון"-המימד הנפשי מעברו השני של המתרס. זהו מימד נפשי המצוי בתוכנו אשר כולל את כללי המוסר, הערכים וחוקי החברה הראויים. מצויים בו חוקים ועקרונות כמו" לא תגנוב, לא תשקר וכו.במילים אחרות התכוון פרוייד "למצפון".
-המימד השלישי ,העומד לכאורה בטווח בין השניים הוא האגו (Ego) ובעברית – "האני". הוא המתווך בין רצונות האיד ולבין דרישות הסופר אגו. יכולת הבחירה והפישור ניתנה לכאורה לידיו.
פסיכולוגים (כגון אלפרד אדלר וההולכים בדרכו) המדגישים שנפש האדם היא אחת, וכל הפעולות שלה נובעות מאינטרסים ומטרות של אותה נפש אחת.
הבדל מעשי בין הגישות הוא בשאלת האחריות של האדם למעשיו. לפי הגישה הראשונה, לאדם יש כביכול תירוץ למעשים רעים שהוא עושה - הוא יכול לטעון "זה לא אני, זה ה"איד" שלי, הוא היה חזק ממני, לא הצלחתי להתגבר עליו"; לפי הגישה השנייה, כל האחריות מוטלת על האדם עצמו, הוא זה שבוחר מה לעשות בכל רגע ורגע לפי האינטרסים והמטרות שלו.
-בתנ"ך-הנפש היא תמיד אחת. אין בו התייחסות למאבק בין שני כוחות עצמאיים שנמצאים בתוך הנפש.
-בתלמוד, המושגים של "יצר טוב" ו"יצר רע" הם מושגים יסודיים המופיעים מאות ואלפי פעמים.
-הרמב"ם אומר:"דע, שנפש האדם אחת, ויש לה פעולות רבות, חלוקות, יקראו קצת הפעולות ההן, "נפשות". ויחשב בעבור זה שיש לאדם נפשות רבות. כמו שחשבו הרופאים, עד ששם ראשם, שהנפשות שלוש: טבעית וחיונית ונפשית...".
לפי הרמב"ם, נפש האדם היא אחת. אמנם יש לה כוחות שונים, אך הם אינם נאבקים זה בזה כמו "יצר טוב" ו"יצר רע", אלא פועלים ביחד להגשמת המטרות של הנפש האחת.
-בקבלת האר"י הורחב מאד את המושג "יצר הרע".בניגוד לדברי הרמב"ם, שלכל אדם ישנן שתי נפשות - נפש טובה-אלוקית ונפש רעה-בהמית. הוא אף מפרט ומסביר שהנפש הטובה היא הפנימית יותר, הנפש הרעה היא לבוש חיצוני שלה, והגוף הוא לבוש חיצוני עוד יותר. כך הדבר גם בחסידות, היונקת מתורת האר"י, לדוגמא:בספר התניא.
ונביא את דברי ר' בונים לתלמידיו:
"כל אחד מכם צריך שיהיו לו שני כיסים , כדי שיוכל להשתמש בזה או בזה לפי הצורך.
בכיס הימני מונח המאמר :"בשבילי נברא העולם" (משנה סנהדרין), ובכיס השמאלי : "ואנכי עפר ואפר" (בראשית)." [מתוך מרטין בובר, האור הגנוז- סיפורי חסידים]
על האדם לצאת מנקודה של כבוד ואהבה אל עצמו, אך לא לשכוח כי יש להתבטל לחלוטין אל מול האור האלוקי בכדי להצליח ולקבל אותו היישר אל תוך איברי הנפש והנשמה.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
