אם נדרת והתחרטת לך ועשה סדר התרת נדרים
כשאתם מבטיחים דבר מה לילדינו,לחברנו וכו ,מוטב שנאמר "בלי נדר".חשיבות הנדר גדולה. חסימה במזל עלולה להיות בגלל נדר שנדרנו ולא קיימנו. מצבי הנדר ייחודיים בכך שמערבים מצבים של עצב עמוק, או שמחה גדולה, במהלכם אנו נודרים נדרים מבלי ליחס להם את החשיבות הראויה. מצבנו הרגשי הייחודי, ברגע הנדר עשוי להשכיח את הנדר מאיתנו והלאה.
ישנה תפילה מיוחדת להתרת נדרים, ובמשך כל השנה יכולות להיות לנדר השלכות שליליות על חיינו. זאת הסיבה בגללה ראו חז"ל נדרים ככלל כדבר שלילי: "רבי נתן אומר: כל הנודר כאילו בנה במה, והמקיימו כאילו מקטיר עליה" (בבלי נדרים).
נוהגים לעשות התרת נדרים בבית הכנסת בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים, כדי להינצל מעונש נדרים שנדר במשך כל ימות השנה, ונוהגים לעשות ההתרה אחר אמירת הסליחות קודם תפילת שחרית, וכן נוהגים בליל יום הכיפורים לפני תפילת ערבית, לומר נוסח "כל נדרי", שענינו גם כן נוסח להתרת נדרים. [בקרב קהילות ספרדיות רבות בארץ נהוג שבערב יום הכיפורים עורכים "התרת קללות", בחלק מהקהילות אף עורכים התרה זו בערב ראש השנה]. חסידים ואנשי מעשה עורכים התרת נדרים וקללות גם בערב ראש חדש אלול, ארבעים יום לפני יוה"כ, וגם בי"ט באב - ארבעים יום לפני ראש השנה.
בערב ראש השנה, לאחר תפילת שחרית נוהגים להושיב שלשה אנשים, שהם כשלושה דייני בית דין[יש הנוהגים בעשרה], ולהתיר בפניהם התרת נדרים קבועה עבור אלו שנדרו במהלך השנה ושכחו שנדרו .אבל מי שנדר בין אדם לחברו התרה זו אינה מועילה. באופן דומה, תפילת כל נדרי בערב יום כיפור, נועדה להתיר נדרים שנעשו ללא מחשבה או מתוך הכרח.
נדר על פי אבן שושן ,פירושו:הבטחה חגיגית (בשבועה) שאדם מבטיח או התחייבות חמורה שהוא מתחייב. התורה בפתיחת פרשת "מטות", מדברת על נושא הנדרים, ומחמירה מאד עם האדם הנודר, שלא מקיים את נדרו.
"אל תהי רגיל בנדרים. כל הנודר – אף-על-פי שמקיימו - נקרא 'רשע', ונקרא 'חוטא'". רק בעת צרה או כדי לתקן את ההתנהגות מותר לנדור, וגם זה לא מומלץ. יתרה מזו, גם מי שנדר –בדרך-כלל עדיף שיתיר את הנדר (ואם נדר לעשות דבר טוב או להימנע מדבר לא-רצוי, יעשה זאת "בלי נדר").כי מצוות עשה מן התורה לקיים נדר, והיא נלמדת מהפסוקים "ככלל היוצא מפיו יעשה", "מוצא שפתיו תשמור" (דברים ).העובר על הנדר עובר על מצוות לא תעשה של "לא יחל דברו" .
על מנת להתיר את הנדר, הנודר עצמו צריך להופיע בבית הדין ולא למנות שליח. המתיר הוא תלמיד חכם מובהק, ואם אין תלמיד חכם ניתן לקבץ בית דין של שלשה הדיוטות. בית דין מתירים את הנדר על ידי "פתח", שהנודר אומר שאילו היה שם לבו לעניין מסוים לא היה נודר, והרי זה כאילו היה הנדר בטעות. ישנה מחלוקת החכמים האם ניתן להתיר על סמך חרטה בלבד. התרת נדרים מבטלת את הנדר למפרע.
הנודר מפרט את נדרו, ומנמק מדוע הוא ניחם מנדרו ורוצה להתירו. המתיר שואל: ניחמת בך מנדרך? וכאשר התשובה היא חיובית, אומר לו: מותר לך (או בלשון דומה). ומכאן ואילך הנדר בטל.
אב יכול להפר את נדרי בתו כשהיא נערה (עד גיל שתים עשרה וחצי). כמו כן, הבעל יכול להפר את נדרי אשתו הנשואה. הפרת נדרים מבטלת את הנדר מאותו רגע .
מנהגי עדות בהתרת נדרים:
-התרת נדרים לפני בית דין של עשרה ושולחים "פדיון" לרבי חסידי חב"ד מתירים נדרים בערב ראש השנה לפני בית דין של עשרה. בו ביום כותבים "פדיון נפש" (בקשה לעורר רחמים) ומוסרים אותו ל"רבי", המברך את מגיש ה"פדיון" בכתיבה ובחתימה טובה.
- ב. טקס התרת נדרים בעסק גדול ובהשתתפות הנשים התרת נדרים אצל יהודי כורדיסטן נעשית בעסק גדול, בהשתתפות ה"חכם" וחשובי העיר. בעת ההתרה אוסף השמש תרומה מיוחדת.
-יהודי ג'רבה מתירים נדרים ארבע פעמים במועדי השנה.
והנה סיפור מעשה מדוע לא למהר ולנדור נדרים:
סיפר רבי יהושע לייב דיסקין גאב"ד בריסק, שעלה באחרית ימיו לירושלים: כשישב רבי בנימין דיסקין,אביו, על כס הרבנות בלומז'א, בא פעם לעיירה פרוש בן-תורה שהתיישב בבית המדרש וקיבל על עצמו נדר שלא לצאת מפתח בית המדרש ימים רבים. הדבר היה לטורח על בני העיירה, שנאלצו להביא אליו מדי יום אוכל ושתייה, ובמיוחד קשה היה עליהם הדבר בשבתות, שכן בהעדר עירוב, לא היה אפשר בידם לטלטל את המזון דרך הרחובות.
יום אחד נזדמן ובא ללומז'א רבי עקיבא אייגר, גדול הדור, שבא למקום להשתתף בחתונת אחד מצאצאיו, ובמסגרת ביקורו בעיירה בא וישב עם רב העיירה. סיפר לו המארח על אותו פרוש, שהוא באמת אדם גדול, תלמיד חכם וצדיק, אבל הנדר שקיבל על עצמו גורם לבני העיירה צער גדול.
אמר רבי עקיבא אייגר: אם כדבריך הרב, מדובר בצדיק, תלמיד חכם גדול, מן הראוי שאלך להקביל פניו בבית המדרש.
הלכו השניים לבית המדרש, ורבים מתושבי העיירה, שהתרגשו לראות את שני הענקים האלה הולכים יחדיו, הצטרפו אליהם. כאשר נכנסו פנימה, ניגש רבי עקיבא אייגר לאותו פרוש ואמר לו: שמעתי כי גדול בתורה אתה וחפצתי לפגוש בך, אך נאמר לי כי בגלל הנדר שקיבלת על עצמך אינך יוצא מכותלי בית המדרש, אז הטרחתי עצמי ובאתי אליו...
הצטער אותו צדיק ואמר: צר לי כי הטרחתי את כבודם ואת כל הקהל.
שאלו רבי עקיבא אייגר: ואילו ידע מראש כי יגרום לנו לטרוח, האם אז היה מקבל על עצמו את הנדר האמור?
השיב הפרוש: חלילה וחס. הרי ברור שהייתי רץ לקדם פני הרב.
מיד הכריז הרב אייגר בקול גדול: אם כן, "מותר לך", "מותר לך" וכך כל הקהל החרה החזיק אחריו שלוש פעמים.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
