בעלה נטש, היא לא יודעת איך להיות עם גבר חדש 

ענת באה על מנת למצוא זוגיות חדשה, כך אמרה בשיחת הטלפון, "האם תוכל לעזור לי" שאלה, "אנסה" אמרתי.   נפגשנו לאחר מספר ימים, היה ניכר שהסיטואציה קשה לה. היא התיישבה, בוחנת את הסביבה , מסתכלת על מדפי הספרים בחדר. אישה מטופחת, שמורה.   "אני בת 56, ואני רוצה זוגיות. מעולם לא הייתי בקשר עם גבר מלבד בעלי. היכרנו כשהייתי בת שמונה עשרה והתחתנו כשהייתי בת 20, הוא היה בן 21 . לפני שנתיים, לאחר 34 שנות נישואין, הוא קם בוקר אחד, ארז מזוודה ובצעד קליל יצא מהבית, בלי לומר מילה". דמעות זלגו על לחיה של ענת, הושטתי לה את קופסת הטישו, היא חייכה ושאלה: "כולם בוכים אצלך?"   "יש לנו שלושה ילדים וחמישה נכדים, כל הילדים נשואים וכולם בהלם. הילדים ניסו לדבר איתו אבל הוא, ממלא פיו מים, אין על מה לדבר ובעיקר לא עם הילדים. אלא החיים שלי הוא אומר להם ולא אתחיל לתת לכם דין וחשבון זה לא עניינכם..   אותי הם שואלים, " אמא מה קרה, עשית משהו, יש לו מישהי שאת יודעת עליה?" . גם אני לא עונה להם" היא אומרת לי, "והאמת היא שלא עשיתי דבר ואני לא יודעת על אף אחת אחרת. רק לילה אחד לפני הלילה האחרון שלנו היה לנו סקס, נכון, היא מתוודה, שעם השנים אנחנו כבר לא עושים סקס של שעתיים, אבל גם החצי שעה שלנו היא מאוד טובה.   אז מה את חושבת שהסיבה שהוא עזב, אני שואל, בטח יש לך השערה? "כן" היא אומרת, "אני יודעת, שאני הייתי הראשונה שלו וזה ממש קשה לו לחשוב על העובדה שהוא יסיים את חייו בלי להיות עם יותר מאישה אחת. האמת שאני לא יודעת אם הוא היה נאמן לי כל השנים אבל הוא תמיד חזר הביתה ואף פעם זה לא היה משהו רציני, לא שממש ידעתי, אבל אם הוא היה רוצה לטעום קצת לא ממש היה לי אכפת כי הוא היה אדם טוב ובעל טוב."   ועל מה היית רוצה שנדבר כאן, שאלתי, ענת שתקה לפני שענתה  "אף אחד חוץ מבעלי לא ראה אותי בלי בגדים, אף אחד חוץ ממנו לא נישק אותי או נגע בי, מעולם לא הייתי עם מישהו אחר מהבחינה הרומנטית, פיזית ונפשית. אני לא יכולה לחשוב שאני אוריד את הבגדים ליד גבר אחר. בזה אני רוצה שתעזור לי".   התחלנו לעבוד, ולזהות את המקומות הרגשיים שענת הייתה שקועה בהם. משבוע לשבוע פרצה ענת מחסומים שסגרו עליה.   התחנה הראשונה הייתה הרחמים העצמיים: "אני אשאר לבד על יום מותי, אף אחד לא ירצה אותי, החיים שלי נגמרו", ענת סיפרה על הדיכאון שבו היא נמצאת, על הבכי הבלתי נשלט, הבדידות, הכמיהה לחיבוק. ככל שענת דיברה יותר על מצבה היא הבינה שהיא עדיין מתאבלת, על עצמה, על נעוריה, על בעלה שעזב ובגד באמון שנתנה בו. במקביל החלה ענת לצאת להליכות ולפעילות ספורטיבית שעזרה לה להתמודד עם הדיכדוך שחשה.   לאט לאט עברנו לדבר על הפגיעה, לתת מקום לעלבון, לצער ולכאב, ענת סיפרה שישנם ימים שהכאב הוא ממש פיזי, חונק בגרון ולוחץ בחזה. ענת שחזרה פרקים שלמים מנישואיה שבהם ויתרה לעצמה ועל עצמה למען הקשר, עוד ויתור ועוד פשרה עד שלא נותר ממנה כלום ולא נותר כלום מהזוגיות.   את הפגיעה החליף הכעס. חיכיתי לרגש העוצמתי הזה, שמחתי שהוא הופיע. כעס הוא גורם מניע רב עוצמה, כעס מאפשר להתגבר על מכשולים לסלק תקיעויות ולהגיע ולהשיג מטרות שאנחנו רוצים.   ענת כעסה. על כל העולם. על בעלה שנטש, על החברים שעמדו מהצד, על המשפחה שלא התגייסה, הכעס של ענת עורר אותה לפעולה. היא החלה לשים לב לעצמה, לאיך שהיא נראית, ללבוש, לתסרוקת. חזרה למכון הכושר, החלה להתאמן במרץ, לגלות מחדש את הדברים שאהבה לעשות והפסיקה ובעיקר לגלות את עצמה מחדש.   אחד השינויים המשמעותיים היה הרגע שבו ענת הפסיקה להיות מובנת מאליה עבור ילדיה. לא עוד ביביסיטר קבוע ואוטומטי, לא עוד הקפצות בהתראה של שעה כאילו אין לה חיים והיא רק יושבת וממתינה לטלפון של אחד הילדים. לא. ענת הפכה לאישה עסוקה שיש לה חיים משל עצמה. ענת הסבירה לילדיה שהיא תשמח לבלות עם הנכדים אבל זה יקרה כשיהיה לה את הזמן והדגש הוא על המליה לבלות...   גם בקשרים עם המשפחה והחברים החליטה ענת שהגיע הזמן להפסיק להיות המסכנה, זו שבעלה נטש אותה אלא זו שקיבלה את חייה בחזרה. ענת ה"חדשה", האישה החזקה והמודרנית שהייתה במשך שנים רבות בצילו של בעלה, שהייתה האישה הקטנה של... הפכה לנמרה בועטת וחיה שמסתערת על החיים.   סיום תהליך חזרתה של ענת לחיים היה לאחר מספר חודשים. קיבלתי מענת מייל שמספר שהיא מצאה קשר עם אדם שמרגש אותה וטוב לה. ענת כתבה שחשוב לה לספר לי שהיא הפסיקה לכעוס על כולם ובעיקר על עצמה, ועל כך שהבינה  שהיא בעצם מודה לבעלה על שעזב אותה והכריח אותה לחזור לחיים...

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי