אימתי מתקיימים יחסי עובד מעביד? 

ההכרעה האם התקיימו יחסי "עובד מעביד" נעשית ע"פ מכלול נסיבות ולאור המבחנים אשר נקבעו בפסיקה.

במקרה שלפנינו, ע"ב 002993/04 עאדל באדדר נ' מצל מיחשוב ואח', נקבע כי לא התקיימו יחסי "עובד מעביד". במקרה זה מדובר על עדאל באדר (להלן: "התובע") אשר טען כי הוא אינו ספק חיצוני של עבודה כי אם עובד החברה ולכך שהנתבעות התנגדו.

התובע נתן לנתבעות שירותי משלוחים ושירותי ניקיון, וטען כי כעת משהגיעו יחסיהם לקיצם, מגיע לו דמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורין וכו'.

הנתבעות מנגד טענו כי התובע סיפק להם שירותים כקבלן עצמאי, במסגרת עסק עצמאי למתן שירותי שליחויות וניקיון וקיבל את מלוא התשלומים בעבור שירותים אלה, כנגד חשבוניות.

ביהמ"ש קבע כי במקרה זה לא התקיימו יחסי עובד מעביד מהסיבות כדלקמן:

המבחן המקובל כיום לשם בחינת מעמדו של אדם "כעובד" הוא "המבחן המעורב" אשר במרכזו עומד "מבחן ההשתלבות". כמו כן, נוהג ביה"ד להשתמש במבחני עזר נוספים, והכל כמובא להלן:

1. מבחן ההשתלבות- מבחן ההשתלבות נעשה בשני פנים: "הפן החיובי" ו"הפן השלילי"

הפן החיובי- קובע כתנאי להשתלבות במפעל, מפעל בו העובד יכול להשתלב ושהעובד/ מבצע העבודה מהווה חלק אינטגרלי מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ואינו "גורם חיצוני". במקרה דנן, התובע סיפק לנתבעות שירותים אשר אינם נוגעים לתחום עיסוקם של הנתבעות (שירותי מחשוב) אך יחד עם זאת, הפעולות שביצע התובע, הן פעולות הנדרשות לפעילותן השוטפת של הנתבעות. המדובר בפעולות כלליות הצריכות לפעילותן הרגילה של הנתבעות ומהוות חלק אינטגראלי מעבודתן היומיומית.

הפן השלילי של מבחן ההשתלבות- בוחן אם האדם אינו בעל עסק משלו המשרת גורם חיצוני- במקרה דנן, מרישומי שלטונות המס אשר הוצגו, עולה כי התובע פתח תיק במע"מ ובמס ההכנסה, עוד שנים קודם שהחל לעבוד עם הנתבעות. מכאן כי אין מדובר בעסק שהוקם אך ורק לצורכי הוצאת חשבוניות לנתבעות, אלא בעסק של ממש. מעבר לכך, ע"פ דוחות השומה בתיק עולה כי הכנסותיו של התובע עולות בהרבה מהכנסותיו מהנתבעות בלבד. בנוסף, אישר התובע כי העסיק פקידה במשרד. זאת ועוד, בתקופת היעדרות התובע, שירותי השליחויות סופקו באמצעות קבלן עצמאי אחר ולא ע"י עובד אחר של הנתבעות. מכאן עולה כי לא מתקיים במקרה הנ"ל הפן השלילי במבחן ההשתלבות ולפיכך לא מתקיים מבחן ההשתלבות במלואו.

1. מבחן הפיקוח- אחד הסממנים המאפיינים העסקת עובד, היא יכולת הפיקוח של המעביד על עבודת העובד. הפיקוח לעניין זה הינו פיקוח על אופן ביצוע העבודה, לרבות שעות עבודה, ולא פיקוח במובן של בחינת התוצאה הסופית הרלוונטית, גם כאשר מדובר בקבלן עצמאי.

במקרה דנן, התובע אישר כי לא החתים "כרטיס נוכחות" כשאר עובדי הנתבעת. כמו כן, נשללה טענתו כי היה לו שולחן וכיסא. ובנסיבות המתוארות- לא הוכח כי הנתבעות פיקחו על עבודתו של התובע.

1. מבחן הקשר האישי- ביחסי עובד מעביד, העבודה נעשית ע"פ רוב ע"י העובד באופן אישי.

במקרה דנן, התובע לא נדרש לבצע את עבודתו באופן אישי דווקא. התובע אישר כי העסיק עובדים נוספים לצורך מתן שירותים לנתבעת, וכן אישר כי העסיק פקידה במשרד העסק, התובע שילם שכר לעובדיו ואף נעזר לעיתים בקבלן משנה. לאור האמור, לא מתקיים במקרה זה מבחן הקשר האישי.

1. מבחן התמורה – צורת תשלום השכר, לרבות רישום כעצמאי ברשויות המס ובמל"ל, אין בה כשלעצמה לקבוע את מהות היחסים. בענייננו, אין חולק כי שכרו של התובע שולם באמצעות חשבוניות וכי התובע ניהל תיקים עצמאים ברשויות המס והמל"ל. עוד עולה כי העסק הוקם טרם ההתקשרות עם הנתבעות ומשכך, לא הוכח כי צורת תשלום זו כנגד חשבוניות "נכפתה" על התובע.
2. כמו כן, קביעת גובה התשלום והשכר נקבעה ע"י התובע ולא ע"י הנתבעת. ביחסי עובד מעביד, המעביד הוא זה אשר קובע את גובה השכר. בנוסף, אפשר לראות כי גובה השכר אשר שולם לתובע גבוה בהרבה מהשכר אשר שולם לעובדי הנתבעות.
3. מבחן ראיית הקשר על ידי הצדדים- סממן נוסף לקביעת מהות היחסים בין הצדדים הינו האופן בו ראו הצדדים עצמם את היחסים ביניהם.

בנסיבות המתוארות נראה כי במשך כל תקופת התקשרות בין הצדדים, התובע הציג עצמו דווקא כבעל עסק עצמאי וכך ראו אותו הנתבעות.

לאור כל האמור, נדחתה התביעה לקיום יחסי עובד מעביד על הכרוך בכך.

ד"ר דוד סער, עו"ד

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי