הרימון ותרי"ג המצוות
הרימון נחשב לאחד משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ-זית שמן ודבש" . בתרבות המקראית הרימון נחשב לסמל של חוכמה ושפע. לפי ההלכה , בכל רימון יש 613 גרגרים כמספרן של תרי"ג המצוות של התורה.
רימון מצוי הוא עץ תרבותי נשיר ממשפחת הרימוניים, פירותיו קישוטיים. התנ"ך מספר לנו שעמודי מקדש שלמה עוטרו בציורי רימונים ואף אפוד הכוהנים קושט בציורי הפרי. במשך דורות הופיע הפרי בפסיפסים.מוצאו באזור הים הכספי באיראן של ימינו, משם הופץ לכל ארצות אגן הים התיכון. הרימון מופיע כעיטור וכסמל לפוריות באגדות ובפולקלור היהודי והארץ ישראלי הקדום.
הרימון הוא אחד משבעת המינים, ומסמל בתרבויות שונות שפע ופריון, יופי וחוכמה. בשל יפי הפרי וערכיו הסמליים, נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד, ומקומות רבים קרויים על שמו.
מגדלים אותו למכירת פירותיו לאכילה ולמיצוי מיץ . מכינים ממנו יין. בעבר הכינו דיו ותרופות מן השורש, הקליפה והזרעים.פרי הרימון, המכיל מאות גרעינים עסיסיים, נאכל ונסחר מאז העת העתיקה, בזכות עמידותו לאורך זמן ובזכות טעמו והסגולות הרפואיות שיוחסו לו. פרי הרימון טעים מאד כפרי טרי ומתאים לבישול, אפיה, וכמובן למיצים טבעיים. דל שומן כ 70- 60 קלוריות. מכיל: ויטמין C ו- B , סידן ועשיר בברזל ואשלגן. הפרי מכיל מעכבי חמצון בכמות הגדולה ביותר - אנטי אוקסידנט. בעיקר ברכיבי הצבע האדום שלו המכונים "פלבנואידים" המסייעים לגוף להתגונן מפני תאים העלולים לגרום לסרטן, מחלות לב, כבד, טרשת העורקים, עוזר בבעיות עיכול שונות, טוב לכאב ראש ,שיעול, שלשולים ומחטא פצעים בפה ובחניכיים.
הרמב"ם מציין בכתביו את הרימון וכותב בין שאר תכונותיו על יכולת איחוי הפצעים של קליפת הרימון: "והרפואה החותמת (סוגרת את הפצע)... כי היא המנגבת שטח הבשר, עד אשר נתדבק, ויקשהו, וינגבהו וישימהו שעומד במקום עור. וזה כגון עפצים לחים, קליפות רמון ואלואין (אלואוורה)."
המצרים נהגו לרקוח מקליפותיו תרופה כנגד תולעי מעיים והניחו רימונים בתוך קברי המתים כדי שיזונו בהם בעולם הבא. גם בקרב הפניקים הרימון נחשב לעץ קדוש והם הפיצו אותו בכל מושבותיהם באגן הים התיכון.
בעת החדשה פחתה צריכת הרימון בשל אי-הנוחות הכרוכה בקילופו ובפריטת גרעיניו, אולם מחקרים שביססו את ערכו הרפואי הביאו, מסוף המאה ה-20, לעלייה מחודשת בצריכתו ברחבי העולם.
הרימון:
-ביהדות - סמל לחוכמה.
- בנצרות - סמל לתחייה וחיי הנצח של ישו והוא מופיע בציורים דתיים רבים.
-באסלאם- סגולה לבנים.
- לבודהיסטים – אחד משלושת הפירות המקודשים: תפוז, אפרסק ורימון.
השיר הידוע על הרימון:
עץ הרימון/מילים: יעקוב אורלנד
עץ הרימון נתן ריחו
בין ים המלח עד ליריחו.
שב, חומתי, גדודך מנדוד.
שב, חמתי,דודך מנדוד.
אוצרות אופיר וצרי גלעד,
רכב מצרים שללתי לך, בת,
אלף הזמר אתלה לך מגן
מן היאור עד הירדן,
את כלולה מכל כלות,
את דגולה כנדגלות,
שתיים עינייך כשתיים יונים
וקול קולך פעמונים.
לך התרועות, לך הזרים,
לך כל שלטי הגיבורים,
מה לי חיל אלף ומה רבבה?
לבי מת מאהבה.
לך התרועות, לך הזרים,
לך כל שלטי הגיבורים,
מה לי חיל אלף ומה רבבה?
לבי מת מאהבה.
שב אל הקשת, שב החץ,
שב הרימון אל ראש העץ,
לך ואלייך החיל יוחל,
בואי, כלה, כי רד הליל.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/>
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
