המגמה בעולם (גם בישראל) הייתה והינה, התרחקות אזור גידול מוצרי המזון מהעיר. גם אם הם היו קרובים למרכזי הערים, הם נכבשו והפכו לנכסי נדל"ן. אם כבר נותר מגרש פנוי בתוך השטח המבונה, מתקיימת עליו מלחמת עולם – האם יהיה "סתם" גינה או שיהפוך לשטח "מניב". זה הפך את אזורי הנדל"ן למקום שיותר ויותר קשה לחיות בו – אבק, פיח, חום, זיהום אוויר ורעש. נוצר מצב של מיוחסים שגרים באזורים החקלאים ה"בריאים" והנוחים מבחינה אקלימית (או בצמוד אליהם) ו"עמך" שגרים באזורים מבונים בצפיפות שם נלחמים על כל מילימטר מרובע של "ירוק" לטובת התושבים.
אפשר להפסיק להילחם בתהליך שאין ממנו מנוס, בואו נתחיל "לזרום" איתו. מי שגר בעיר יכול להפיק תועלת מהקרבה לתרבות ולתעסוקה, לא להשתעבד למכונית ולדרוש מהרשות המקומית שלו לספק לו חיים יותר בריאים. בואו נחייב כל מבנה חדש שהיה שטח פתוח, חקלאי או צמחיית-בור לחזור ולהיות כאלה על הגג. אפשר ליישם זאת גם על מבנים ישנים.
זה אפשרי, זה בידנו ואם נתחיל היום להעתיק מהגויים את מה שהם עושים כבר 50 שנה, אז בעוד כמה שנים נמצא עצמנו במקום הרבה יותר טוב. הרשויות במדינה צריכות כנראה את כמה השנים הללו להתארגנות, אבל הן יכולות להרוויח זמן, להקים היום פיילוטים ללימוד הנושא. בנוסף יכול כל אחד במרפסת או על הגג הפרטי שלו להתחיל כבר היום.
המחסומים שבדרך: התפיסה שזה לוקסוס, פגיעה באיטום, עומס ועלויות
אנחנו חוששים מחדירת מים למבנה, אנחנו מצווים להתחשב בעומס המותר על הגג / מרפסת. לשני אלה יש פתרון. רק צריך להיפטר מהנטייה שלנו לביצוע "חפיף".
אנחנו רגילים להתייחס לגינון גגות ומרפסות כאל "לוקסוס". כי אנחנו מתייחסים אליו רק מההיבט של נוי ופנאי. ולא היא, כי זה לגמרי לא רק נוי ופנאי. זה בעיקר בריאות ונוחות ואיכות חיים !
אנחנו חושבים שהתחום הזה שמור רק לבעלי אמצעים, כי זה לא זול לשמור על המבנה כדי שצמחיה ופגעי אקלים וזמן, לא יגרמו לו נזקים. ולא היא, כי זה משלם את עצמו בהקטנת הוצאות לשיקום תקופתי של המבנה והוצאות המחיה למשפחה. (החזר השקעה בתוך כ-5 שנים).
הישראלי המצוי מעדיף לקנות דירה כדי לא לשלם דמי שכירות ופה פתאום הוא "שוכח" לחשב מכפלות.
אם מוכנים "לקחת סיכון מחושב" וללכת על "מציאות" של עבודה וחומרים פחות מקצועיים, זה אפילו יקצר את משך תקופת ההחזר. כלומר לקיחת סיכון כנגד קיצור תקופת ההחזר.
גינון קהילתי, חקלאות עירונית וגידול עצמי
אין צורך להכביר מילים על חשיבות הגינון הקהילתי בהיבט החברתי ובריאות הנפש. בסן-פרנסיסקו לקחו מגרש ששימש לגינון קהילתי, בנו עליו בנין בן 8 קומות ועל הגג החזירו את הגינון הקהילתי. בשכונות צפופות בארץ, מחפשים ומתקשים למצוא מגרשים לגינון הקהילתי. באותו הזמן יש מלא גגות שיכולים לשמש לצורך הזה. בעלי המבנה יכולים להרוויח כסף בחסכון בהוצאות לתחזוקת המבנה.
במקביל, ייתכן שהעמותות שחוכרות היום שדות חקלאיים כדי לגדל ירקות לחלוקה לנזקקים יוכלו ליזום שיתופי פעולה עם "בעלי גגות" כמו בתי ספר או מפעלים. יחד עם מלווה חברתי / מקצועי, עם העמותה ועם מובילי פעילות קהילתית, ניתן לדאוג שהגג יהווה מצע לגידול חקלאי כזה לחלוקה.
אגב, יש סיכוי הרבה יותר גדול להצליח בגידולים אורגניים ובריאים על הגגות בעיר, לעומת אלה שבלב שטחים חקלאיים. וזאת בגלל הריחוק מהגידולים הלא אורגניים והמזיקים בשדות חקלאיים.
רב נוי: לחיות בעיר ולהרגיש במושב! עיצוב, תכנון והקמה של גגות ירוקים וגינות במרפסת באמצעות תשתית מצע דק שמגנה על האיטום מפני חדירת מים ונזקי שורשים. המערכת של רב נוי קלת משקל כך שאינה גורמת לעומס על יסודות המבנה וניתן ליצור באמצעותה גינה אמיתית - ממש כמו גינת קרקע!. רב נוי מעניקה ללקוחותיה ליווי וייעוץ מקצועי לאורך כל הדרך: משלב תכנון המבנה, בדיקת תשתיות האיטום ועד לפיתוח הנוף ובחירת הצמחייה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
