עם ישראל אוהב לנסוע לנופש בחו"ל, במיוחד בחופש הגדול ובחגים. עם ישראל גם אוהב לקנות דברים בחו"ל. רבים מהישראלים שיחזרו לישראל מהחופשה, אינם יודעים מתי צריך לעבור במסלול הירוק ומתי במסלול האדום, אינם יודעים האם יש צורך בהצטיידות באישורי יבוא מרשויות שונות, ואינם יודעים כיצד מתמודדים עם פקיד המכס המתעקש לתפוס מוצרים שזה עתה ירדו מהמטוס.
במאמר זה נרכז את השאלות החשובות העולות בנוגע למעבר במסלול האדום או במסלול הירוק וכל המידע שתושב ישראל צריך לדעת בכניסה ו/או ביציאה מישראל.
ראשית, נסביר כי ישראל קיימים שני מסלולים ליציאה מנמל התעופה חזרה לישראל, המסלול הירוק והמסלול האדום. הן במסלול הירוק והן במסלול האדום יושבים נציגי אגף המכס ובודקים באקראי או על פי סימנים מיוחדים את הנוסעים שחזרו מחו"ל ונכנסים בחזרה לישראל.
מידע ליוצאים מהארץ
ש: האם אדם הנושא עימו חפצים ביציאה מן הארץ, צריך לדווח על כך?
ת: כן, אם אנחנו לא מעוניינים לשלם מסי יבוא (מכס, מס קניה ומע"מ) כשנחזור עם המוצר לישראל. אדם הנושא עימו חפצים ששוויים מעל 200 דולר ובכוונתו להוציאם ולהחזירם לישראל, חייב לדווח על כך לפקיד המכס באולם היוצאים, באמצעות טופס מכס מיוחד לכך.בכניסה לישראל יש להציג טופס זה בפני פקיד המכס על מנת שלא יחויב בתשלום מיסים. זה יכול להיות מחשב נייד, מצלמה וכל פריט אחר ששוויו כאמור מעל 200 דולר.
ש:האם יש צורך לדווח על רכישות שנעשו בחנות ה-DUTY FREE הממוקמת בנמל התעופה?
ת:מוצרים פטורים ממיסים שנקנו בחנות זו, כגון, משקאות, מוצרי קוסמטיקה ואלקטרוניקה, נחשבים לצורך תשלום המיסים כחלק מהמוצרים שאדם רכש בחוץ לארץ, ולכן הנהלים הקבועים לגבי חפצים פטורים ממיסים לרבות הכמויות המוגדרות יחולו גם עליהם כמפורט בהמשך.
חפצים אישיים הפטורים ממסים בכניסה לישראל
ש: אילו חפצים נחשבים כפטורים ממסי יבוא, איתם אני יכול לעבור במסלול הירוק?
ת: החפצים הפטורים ממסי יבוא הינם: הלבשה, הנעלה וצרכי טואלטיקה אישיים בכמויות הנהוג להביא במטען יד – רבע ליטר תמרוקים כוהליים. מבחינת משקאות חריפים: 1 ליטר משקה חריף ו-2 ליטר יין לכל אדם מעל גיל 18. לגבי סיגריות – 250 גרם מכל סוגי הטבק לכל אדם מעל גיל 18. בחפצים ששוויים אינו עולה על 200 דולר נכללים גם סוגי מזון שמשקלם של כל אחד אינו עולה על 1 ק"ג, ומשקלם הכולל אינו עולה על 3 ק"ג, אשר משמשים לשימוש עצמי או למתנה.
נציין שהמגבלה בעניין צרכי הלבשה והנעלה אישיים הינם שהם יובאו בכמויות שנהוג להביאן במטען יד. כלומר, הגבלה היא כמותית אך אינה נגעת לעניין השווי. לפיכך אם אדם הביא מעיל אחד ששוויו מעל 200 דולר – אין צורך לעבור עבורו במסלול האדום.
ההקלה בכל הנוגע לסיגריות, יינות ומשקאות חריפים, ניתנת לכל אדם שמעל גיל 18.
ש: האם ניתן לקבל פטור ממיסים על 200 דולר לגבי חפץ ששווי הכולל מעל 200 דולר ולשלם מיסים על ההפרש?
ת: לא. במידה ששווי של חפץ עלה על 200 דולר, לא ניתן לקבל פטור ממיסים על 200 דולר ולשלם מיסים על ההפרש. אותו אדם יאלץ לשלם מיסים על סכומו הכולל של החפץ.
הצהרה על טובין שאינם פטורים ממס
ש: מי רשאי לעבור במסלול הירוק ומי צריך לעבור במסלול האדום?
ת: כאשר אדם עובר במסלול הירוק, הוא למעשה מצהיר שהוא נושא עימו רק חפצים וכמויות הפטורים ממיסים. כאשר אדם נושא עימו חפצים וכמויות מעל המותר, כלומר חפצים וכמויות שאינם פטורים ממיסים, עליו לעבור במסלול האדום ולהצהיר על כך.
ש:מה עושה אדם שלא יודע באיזה מסלול עליו לעבור?
ת: בכל מקרה שבו יש לאדם ספק באיזה מסלול עליו לעבור, האפשרות המומלצת והעדיפה היא לעבור במסלול האדום.
ש: כיצד אדם מצהיר על חפציו במקומות כניסה שאין מסלול אדום או ירוק?
ת: במקומות כניסה שלא נהוגה שיטת המסלול "האדום – ירוק", אדם הנושא חפצים וכמויות שאינם פטורים ממיסים, חייב להצהיר על כך בפני פקיד המכס הנמצא במקום.
ש: מהי הסנקציה המוטלת על אדם הנושא חפצים המחויבים ממיסים ולמרות זאת לא עבר במסלול האדום?
ת: אדם שייבא חפצים וכמויות שלא פטורים ממיסים ולא הצהיר על כך במסלול האדום, עובר עבירה שבגינה יחויב בקנס מנהלי ו/או העמדה לדין. כמו כן, רשאי המכס לחלט את המוצרים לטובת המדינה. במקרים של חילוט, רשות המכס נוהגת להציע לאדם שמידיו נתפסו המוצרים לשלם כופר כסף ולקבל לידו את המוצרים בחזרה.
במקרים מסוימים ניתן לסגור את העניין כבר במעמד התפיסה עצמו – לשלם את הקנס המנהלי ואת הכופר. במקרים אחרים העניין מובא בפני ועדת תפיסות, שתפקידה לקבוע את הענישה שתיושם באותו מקרה. בתקופת הביניים, המוצרים נשארים בידי המכס ומחויבים בדמי אחסנה.
לאחרונה, נדרש יבואן יהלומים, שלא הצהיר על תכשיטים שלטענתו צורפו בטענות למשלוח יהלומים שהובא על ידו, לשלם כופר בגובה של למעלה מ – 400, 000 ש"ח על מנת שיוכל לשחרר את היהלומים מידי רשות המכס. במקרה אחר, תפסה רשות המכס חלקי אופנוע שיובאו על ידי נוסע (הגם שניתן להם אישור של משרד התחבורה) ולא הסכימה כלל לשחררם, גם לא כנגד תשלום כופר כסף. העניין כעת נבחן בבית המשפט.
ש:מה אני עושה אם ערך החפצים שהבאתי נמוך מ-200 דולר אבל פקיד המכס חושב אחרת ותופס אותם?
ת: גם המכס יכול לטעות. רצוי, מראש, לשמור את כל חשבוניות הרכישה, על מנת שניתן יהיה להציגן בפני פקיד המכס. שנית, ניתן לפנות לגורמים הרלבנטיים באותו בית מכס (ועדת תפיסות) במכתב מנומק ולנסות לשכנע אותם בצדקת עמדתנו, או להגיע להסדר פשרה. כמובן, שתמיד ניתן לפנות לבית המשפט ולערער על החלטת המכס. יחד עם זאת, כדאי להביא בחשבון גם שיקולי עלות מול תועלת: לעיתים עלויות האחסנה של החפצים שנתפסו, בתקופת הביניים, עלולות להיות גבוהות יותר מהחיסכון של תשלום הקנסות.
ש: נניח שניסיתי להערים על המכס ולעבור בירוק. מה הסיכוי שלי להיתפס?
ת: ראשית, ראוי שלא לגנוב את אוצר המדינה גם אם לא נתפסים. שנית, מדובר בביקורות אקראיות שעורכים פקידי המכס במעברים, וגם בביקורת הנעשות על פי סימנים מחשידים שבהתנהגות הנכנס. לא פורסמו סטטיסטיקות בנושא, אבל למי שנתפס זה די כואב...
ש: האם מותר להכניס כל מוצר למדינת ישראל?
ת: לא. בחוק ישנם איסורים והגבלות על מוצרי יבוא שונים. למשל, אסור להכניס לישראל חפצים גנובים, זיופים של מטבעות ומסמכים, כרטיסים ודברי פרסומת להגרלה והימורים שלא ניתן היתר מראש לעריכתם, זיופים של חשבון מכר, שקים משומשים ששימשו לאריזת חומר צמחי, סכינים (למעט אולר וסכינים המשמשים למקצוע או לבית), משבש מד מהירות לייזר, כלי ירייה דמוי עט או דמוי אקדח הזנקה או המופעל בגז, גז מדמיע שצורתו צורת כלי ירייה, משחקים אסורים, חומרי נפץ וחומרים מתלקחים, יצורים חיים כגון: נחשי צפע, ציוד משומש לגידול דבורים, חפצים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, חפצים המגלים הזדהות עם ארגון טרור או אהדה כלפיו, ועוד.
פריטים, שייבואם מותנה באישור הרשות המוסמכת
ש:האם ישנם חפצים המצריכים אישור מראש לייבואם לישראל, גם אם מדובר ביבוא אישי?
ת: כן, ישנם חפצים שמצריכים אישור של הרשויות המוסמכות, לדוגמא: ייבוא קורקינט ממונע, מותנה באישור משרד התחבורה; ייבוא חומרי גלם, מותנה באישור משרד התמ"ת; ייבוא צמחים מותנה באישור משרד החקלאות, ועוד.
חובת דיווח על הכנסת או הוצאת כספים לישראל וממנה שסכומם עולה על 90, 000 ש"ח
ש: האם יש לדווח על כספים בעת כניסה או יציאה מישראל, וכיצד מדווחים על כך?
ת: כן, תושב ישראל היוצא או נכנס לישראל, ונושא עימו סכום כסף, (מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים), בסך 90, 000 ש"ח ויותר, חייב לדווח על כך. הדיווח נעשה לפקיד המכס באולם היוצאים או בעמדת הכניסה לישראל (כאשר אין עמדת מכס, במקומות היציאה), באמצעות טופס מיוחד שנקרא: "דיווח בדבר כניסה ויציאה של כספים". אדם הנכנס לישראל מדווח לפקיד המכס במסלול האדום, באמצעות טופס מכס 84.
במידה שבמקום הכניסה לא נהוגה שיטת המסלול הירוק – אדום, על אותו אדם לדווח לפקיד המכס הנמצא במקום הכניסה.
ש:האם יש לדווח על כספים הנשלחים בדואר?
ת: כן, על כספים הנשלחים בדואר יש לדווח לפקיד המכס הנמצא במקום קבלת המשלוח, באמצעות טופס מכס מיוחד, או לשלוח בדואר למוקד הארצי לאיסור הלבנת הון לפני מועד הוצאת הכספים מרשות השולח, או תוך 72 שעות משעת קבלת המשלוח.
ש:האם בכלל מישהו אוכף את הענין הזה?
ת: ועוד איך. המכס מבצע ביקורות גם בעניין הלבנת הון זה ומטיל קנסות על העבריינים. למשל, אדם שנתפס לפני זמן מה בנתב"ג עם 71 אלף יורו, נקנס ב-200 אלף ש"ח.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
