במספר הנחות מוצא נאחז המחקר הפסיכולוגי-אישיותי, באשר לשוטרים. ראשונה היא כי אנשים העוסקים במקצועות שונים, אישיותם נעוצה בכמה תכונות אופי האופייניות למקצועם. הכרחיות השימוש בכח וקיום פוטנציאל גבוה לאלימות, בארגון המשטרה. השנייה- הגישה הסוציולוגית- גישת החיברות-לטענתה, תכונותיהם האישיות, המשותפות לשוטרים, והמיוחדות להם, עולות לאחר הכשרתם (הפורמאלית והבלתי פורמאלית), ולאחר שצברו ניסיון מקצועי וחברתי בעבודה. יתכן ותכונות מסוימות מתחזקות בתפקיד (סמכותיות, חדשנות וציניות), לעומת אלו הנחלשות עד מתפוגגות (רכות, נימוסין). זאת משום שהתקשורת עם העולם העברייני, בהכרח מזמינה שימוש בלשון בוטה, כוחניות ואלימות.
רקע דמוגראפי- רקעם החברתי של המתגייסים, ולימים בכוחו להשפיע גם על תכונות המתגייסים. מחקרים מראים כי מרבית השוטרים מגיעים מרקע של:
מעמד עובדים
רובד תחתון של המעמד הבינוני
בעלי השכלה נמוכה או תיכונית בלבד
חלקם עם רקע של שירות צבאי
גברים
נשים לב, כי מדובר בזהות גמורה לחתך הדמוגראפי של עבריינים.
בסקירה מהירה של כל אחת מהתכונות הצובעות את אופיו של השוטר עת הוא ממלא את תפקידו, ניווכח כי רובן מהוות מרכיבים אישיותיים גם בקרב עבריינים:
סמכותניות-
א. הפעלת סמכותיות מוגזמת על כדי חולניות יכולה להסביר את העונשים הקיצוניים להם זוכים הממרים את פיו של ה"בוס" בכנופיות פשע.
ב. משנחשבת אוכלוסיית העבריינים לנחותה ומוקצית, אין להם אלא ליצור מדרג נחיתות בתוכם. שהרי הפחתת מעמדו של אדם אחד, בהכרח מרוממת את מעמד האחרים.
ציניות-
א. התייחסות לעגנית לכל דבר משמעותי והפיכתו לבדיחה, עשויה להוות רציונאליזציה לפשיעה. שהרי, טבע האדם להבחין טוב מרע, והעיסוק המתמשך המנוגד לערכים בסיסיים, אינו יכול להתקיים ללא טכניקת שיכלון. לעג לערכים או לסבל הזולת נועד להרגיע את חרדותיהם כדי שיוכלו להמשיך ולדבוק בהתנהגותם הסוטה (סייקס ומאצה).
נוקשות אישיותית-
א. הידבקות לנהלים, וקפדנות בפרטים שוליים עשויה להוות היסח מהתעמקות בערכים או בעשייה הפוגענית והמנוגדת למוסר.
ב. הפחד מהיתפסות עשוי לכוון להידבקות לדפוס ההתנהגותי שהוביל לפשע מושלם ולהימנעות מתפיסה.
ג. ההיזקקות לאמונה מסוימת, כתחליף לאמונה ולבגידה באל ובמוסר של חברתם הקרובה, עשוי להובילם לאימוץ אמונות טפלות והתנהגויות שיביאו "השגחה" מסוימת, מעין קמע מזל.
ענישתיות-
א. חוסר אמונה בחינוך ושיקום, אלא רק בענישה קשה. מאפיין את עולם הפשע ואת ה"בוגדים" בעולם זה, או הממרים את פי ה"בוס". גם אלו, אינם זוכים ל"טיפול עדין" מסוג חינוך או שיקום. הנוהג הידוע מכתיב טיפול מסוים בהתנגדויות.
ב. הענישה הקשה כאילו נועדה להטביע חותם ולמקם את המעניש בעמדת כח שתרתיע את הבאים מלנסות ולהתעמר בו. גם היא פן אחר של הצורך במישהו נחות יותר, ע"מ להתרומם. ומהווה ביטוי של הצורך להיות הטוב ביותר, תחת נסיבות עולם העבריינות.
תוקפנות-
א. מאפיין מובהק של עבריינות. עבירות רבות נגרמות בשל ידם הקלה על ההדק ואופיים הסורר ממילא של העבריינים. "סף העבריינות" הוא סף הגרייה הדרוש לאדם ע"מ לפשוע, בקרב עבריינים ידוע סף זה כנמוך מאוד (גלזר).
ב. גם בקרב השוטרים יכולה בקלות להיקלט כאומץ ולזכות לתגובה חיובית, שתמריץ ביטויה ותיצור מעגל קסמים, שיחמיר.
בעיות בהסתגלות רגשית-
א. חוסר אמון כלפי זרים ומצבים לא מוכרים, תחושת רדיפה אופיינית בעיקר בקרב אלו שמרגישים כי "עשו משהו רע" ועלולים להיתפס בכל רגע. הם נזהרים ונרתעים מקשר אישי, פן יחשפו ויתגלו בעוולותיהם.
ב. השהות וההיכרות עם סביבה עבריינית שנדבכיה הם רמייה, שקרנות, תחמנות וחוסר אמפטיה, (הן העבריינים בין עצמם והן שוטרים עם עבריינים, או עם שוטרים מושחתים אחרים), מלמדת תפיסה חברתית הסתגלותית קשה וחייתית, של הישרדות והסוואה.
לקיחת סיכונים בפזיזות-
א. רב הסיכויים שמראש הוביל אותם למעשה העברייני הראשון, טרם הפך לקריירה עבריינית. כל "זליגה" שהיא מעבר לנורמות המצוות, מעמידה את העבריין בסיכון. אי דחיית סיפוקים וחוסר שיקול דעת מעמיק, בהחלט מהווה תמריץ ללקיחת סיכון.
ב. אופייני לעבריין, אחרי שכבר חצה את הקווים לא פעם, לחוש ש"אין לו מה להפסיד". כל הגבולות נפרצו, ומשכך, מוטב שינצלו כל סיכוי לרווחה, טרם נתפסים. אלא שכל סיכוי הוא בד"כ, כל סיכון.
ג. תחושה זו משותפת גם לאלו שכבר נתפסו בעוולתם, והורחקו מהמסגרת החברתית-ערכית שפעם היו חלק ממנה, גם להם כבר "אין מה להפסיד". והדבר נכון לעבריין שהורחק מבית הספר, או לשוטר שהודח מתפקידו.
נטייה לקבל פקודות ולתת פקודות-
א. שוב, הצורך בהתרוממות, בהכרח דורש הנמכת והפחתת מעמדו של האחר, ע"י הפיכתו לכפוף.
ב. מעדיפים להיות מכוסים ומגובים שוב, מתוך הציפייה והחשש להיתפס בכל רגע.
ג. העולם התחתון העברייני, דומה במבנהו לכל מכל גוף תאגידי מנהלי-מסחרי. גם בו ה"בוס" הוא מי שכולם סרים למרותו, אך לו זרועות בדמות "ראשי צוות" או פקודים שונים. ההיררכיה נוקשה ובנויה היטב. ההימצאות בה מקנה תחושת שייכות, מעמד, ביטחון וזהות לחברים בה (ז'אן ז'נה).
ד. גם השוטר, שיצא מעולם בעל גינונים צבאיים לכאורה, יחפש את תחושת השייכות, המעמד, הזהות והביטחון לא זכה במשטרה, וימצא אותה בעולם העברייני.
אסרטיביות-
א. שכנוע אחרים תוך הצגת עמדות מוגמרות וסופיות יכול להיות הכריזמתיות בהם ידועים רבי העבריינים וראשי משפחות הפשע. זוהי אגב, אחת הסיבות ששחיתות משטרתית הינה מחלה "מדבקת". יכולתם לשכנע ובעצם לדרדר יחד עמם שוטרים אחרים, היא אחד האתגרים הקשים ביותר למערכת המשטרתית.
ב. תכונה זו עשויה להוות תשתית טובה לרציונאליזציה, הן לשוטר הסורח עצמו, והן לנחשפים לו.
חוסר ביטחון עצמי-
א. חיפוי על כך בסמכותניות וציניות, ראה לעיל.
דוגמטיות-
א. נטייה לחזור על שיטות והתנהגויות שהצליחות בעבר, היא פשוטו כמשמעו- רצידיביזם.
גבריות-
א. תחושת הרדיפה והנחיתות המהווה תיוג נפוץ לעולם העברייני, מצריכה הפגנת כח רב, כדי להתגבר עליה. העבריין יהיה קשוח וכוחני, ויהפוך מ"הנרדף" ל"חמקן" שמצליח להתל בכולם. הוא אינו שפוט ופוחד מתפיסה, הוא אינו עבריין למרות הרדיפה, אלא בגללה. הפגנת הקשיחות מסייעת לו בשיקום בטחונו העצמי ותדמיתו בעיני עצמו, וחברתו.
ג. בעולם העברייני, להיות טוב ומוסרי הינו "נשי". ולהיות רע, כוחני וקשוח, משמעו "גברי" (כהן). אחת הדרכים להיות "קשוח" ו"גברי" היא ביצוע מעשים קיצוניים, ובניהם מעשי עבריינות (פרסונס).
עבודת השיטור מעניינת, חשובה ואינה מבזה את העוסקים בה, כל אימת שהם אינם מבזים את עצמם בהתנהגותם
בברכה,
עינת שמואלי-גבאי
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
