פגיעה באגודלים ובכפות הידיים כפגיעה בעבודה
עובדים רבים במהלך עבודתם מאמצים את כפות ידיהם ואת אגודליהם על מנת להגיע לתוצאה הרצויה במקום עבודתם.
המחוקק הכיר בפגיעות אלו במסגרת של מחלות המקצוע על פי פרטים 13 ו – 14 לחוק.
פריט 13 – דורש עבודה ממושכת תוך הפעלת לחץ על שורשי כפות הידיים.
פריט 14 – דורש עבודה ממושכת עם רוטטים.
לצורך העניין נסביר את המחשבה שבחקיקת הפריטים הנ"ל על ידי הסבר על המבנה האנטומי של שורשי כפות הידיים.
בתוך כף היד עוברת תעלה עצבית המתחילה משורש כף היד ומתפצלת לתעלות קטנות יותר, תעלות משנה, אל תוך האצבעות.
בתוך התעלות כאמור מצויים תאי העצב אשר אחראים על הזרמים החשמליים הגורמים לשרירי כף היד ולאצבעות להיפתח ולהסגר ולבצע פעולות נוספות החזקת חפצים, רישום בעט וכו'.
עם הזמן ותוך כדי עבודה מאומצת תוך הפעלת לחץ על שורשי כפות הידיים או עבודה עם כלים רוטטים מתחיל תהליך של היצרות התעלה העצבית אשר גורם לחסימה של מעבר האותות החשמליים בכף הידיים ולמעשה תהליך זה הוא הגורם לנכות בכף היד. היצרות זו הינה ברת תיקון על ידי ניתוח בכף היד שתפקידו להרחיב שוב את התעלה הצרה.
התופעה ידועה בשמה כתסמונת התעלה הקרפלית – או בלעזCarpal tunnel syndrome) CTS ).
התחושה בכפות הידיים בגין התעלה הצרה הינה של הירדמות של חלק מהאצבעות, הרגשה של נימול, חוסר נוחות ו/או יכולת לאחוז בחפצים.
ברור כי מצב זה מקשה על כל בעל מקצוע העובד פיזית עם ידיו להמשיך ולעבוד בסוג העבודה שבה עבד קודם לכן.
לשם כך הכיר המחוקק כאמור בשני הפריטים שפורטו לעיל במסגרת של מחלת מקצוע.
יחד עם זאת, על מנת להקל על אותם העובדים אשר אינם נכנסים למסגרת של החוק לדוגמא, אלה אשר אינם עובדים עם כלים רוטטים, אישרה הפסיקה להכיר במחלה גם המסגרת של מיקרוטרואמה הינו רצף של פגיעות חוזרות ונשנות אשר בהתהוותן הביאו לפגיעה אחת כוללת בכפות הידיים.
סוגי העבודות אשר הוכרו על ידי המחוקק במסגרת של מחלקת מקצוע וכן על ידי הפסיקה במסגרת של מיקרוטראומה:
- קלדניות ו/או מזכירות.
- עבודה בסגירה ופתיחה של אביזרים תוך הפעלת לחץ על שורשי כפות הידיים – ברגים, שקיות של אינפוזיה, פתיחת מארזים שונים, עבודות מסגרות ומכונאות.
- עבודה בקונגו.
- פועלים אשר עובדים עם כלים רוטטים – מברגה, מקדחה, מסור חשמלי וכו'.
לפיכך, במהלך הבדיקה של בית הדין את החלת עובדות המקרה על הדין, יבחן בית הדין את עבודתו של הנפגע המבוטח על פי תיאור הפגיעה במסגרת של מחלקת ומיקרו טראומה.
חשוב לציין, כי מדובר בפסיקה דינאמית אשר משתנה מעת לעת. פרשנות המשפטית לסעיפים משתנה בהתאם ולכן יש לעקוב אחר התמורות המשתנות והנדונות מידי יום.
כל הזכויות בפרסום מאמר זה שייכות לעו"ד רונן גביש ©
משרדו של עורך דין רונן גביש עוסק ומתמחה בעיקר בייצוג אזרחים המעוניינים להגיש תביעה משפטית כנגד המוסד לביטוח לאומי מסיבות שונות ומשונות, ובכפוף לחוקי מדינת ישראל, הקובעים את סמכויותיו של המל"ל. המוסד לביטוח לאומי הינו גוף אשר הוקם על ידי חוק המוסד לביטוח לאומי בשנת 1953. המוסד פועל בהסתמך על העקרון של ערבות אישית הדדית ועזרה של הזולת זה לזה בקהילה. העקרון הינו כי האזרח משלם את דמי הביטוח אשר יש בכוחם לתת סיוע ועזרה ליתרת האכלוסייה אשר נקלעה לקשיים כלכליים במהלך חייהם כתוצאה מכך שאינם מהווים כוח עבודה וזאת בשל נכות, מחלה, מילואים, אבטלה, זיקנה וכיוצ"ב. על מנת לקיים את העקרון הנ"ל קבע המחוקק כי השתתפות בתשלום דמי הביטוח של המוסד לביטוח לאומי הינה תשלום חובה לכלל אזרחי המדינה. עורך דין רונן גביש ייצג בעבר ומייצג בהווה אזרחים שזכויותיהם נפגעו על ידי המוסד לביטוח לאומי ובמידת הצורך ואף מגיש תביעות משפטיות כנגד המוסד. באתר הבית של עו"ד רונן גביש תמצאו עשרות מאמרים המפרטים ומסבירים אודות היקף סמכויותיו של המל"ל וכמובן אודות הזכויות שלנו לפי חוק הביטוח הלאומי.
עו"ד רונן גביש גם עוסק ומתמחה בדיני נזיקין מכוח פקודת הנזיקין בנזקי גוף ורכוש, וכן בתאונות דרכים, בתביעות של חיילים במסגרת קצין התגמולים, וכן בתיקי תעבורה
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
