שילוח הקן 

   פרשת "כי תצא"

                   מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

    "כי יקרא קן ציפור לפניך...והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים, לא תקח האם על הבנים. שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך, למען ייטב לך והארכת ימים" (דברים כ"ב/ו'-ז'). מצוות "שילוח הקן" ומצוות "כיבוד אב ואם" - המצוות היחידות שהשכר המובטח על קיומן הוא "אריכות ימים". מדוע?

"שילוח הקן" מחנך את האדם למידת הרחמים והחסד. יש בזה מידה נפלאה הקיימת באדם - מתן כבוד לאחר, במקרה זה אפילו ציפור קטנה הנמצאת בקן. מידת הרחמים - שלא לצער האם על הבנים, היא חשובה ומהותית גם בבעלי חיים. אם מידה זו תהא מופנמת בתוך האדם כלפי ציפור קטנה, הרי התנהגותו כלפי חבריו, אנשים בעלמא וכמובן משפחתו - תהא מכובדת, מתחשבת ומלאה ברחמים ובחסד.

הרש"ר הירש בפירושו "בחורב" מדגיש כי לשילוח הקן יש פן חינוכי מובהק. אומנם מותר לאדם לקחת את הציפור להנאתו, אך מוטלת עליו החובה לכבד את הבריאה. אם האדם יכבד בעלי חיים בעבודתם, הוא ילמד לכבד אנשים. כאשר האדם יהא ספוג במידה גדושה של כבוד, יחס טוב ורחמים הוא יחוש באושר, והרגשה טובה זו תביא לאריכות ימים.

כיבוד אב ואם היא מצווה הנובעת מהערכתך את פועלם למלא תכלית הקיום האנושי. אנו רואים שילוב נפלא וחשיבות עצומה לאינטליגנציה הרגשית - התורה מדגישה את מידות האדם הקשורות לרגש. התנהגות הנובעת מרגשות חיוביים ויעילים בונה תשתית נפלאה, יסוד מוצק וחזק שעליו ניתן לבנות בניינים ענקיים עצומים ומרתקים שיש בהם חכמה, בינה ודעת, בניינים שהשכל טמון בהם. כאשר החוכמה מגיעה לאדם בעל מידות טובות, הספוג ברגשות רחמים וחסד או אז הקליטה, הספיגה וההטמעה של הנלמד מבחוץ יהיה איתן ומוצק יותר. התורה מציינת כי התנהגות אנושית זו של "שילוח הקן" ושל "כיבוד אב ואם" - תוסיף לך טוב "וייטב לך" ואריכות ימים "למען יאריכון ימיך".

"הכרת הטוב" היא תכונה הטבועה באופיו של האדם ואף באופיו של כל יצור בעולם. לעתים החיה הטורפת תגונן על אדם שהציל אותה. משה רבנו לא הכה על היאור הדומם שהצילו. היתכן שהדומם מרגיש? לא, אך יש לעמול על התכונות כדי להקנותם, מבהיר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו", שהרי מידות האדם מושפעות מהרגש. כאשר לא מכירים טובה לדומם שממנו נהנים, נפגע הרגש שבאדם, והדבר משפיע ישירות על המידות.

"שילוח הקן" ו"כיבוד הורים" מהווים ביצוע הלכה למעשה של תכונה המופנמת בתוך האדם. כאשר החסד והרחמים מצויים בכל נימי נפשו של האדם מן הרחוק ממנו - הציפור שבקן, ועד לקרוב ביותר אליו - אב ואם, הרי הם יהוו מנוף לקיום מצוות נוספות שבין אדם לחברו, מצוות המעוגנות באמונה ובתורת ישראל. "למען ייטב לך" ו"למען יאריכון ימיך" הם פרס ואתגר לכל אדם על תרומתו לעולם טוב יותר -בהיותו אנושי, מתחשב ונוהג ברחמים כלפי הסובב אותו.

                                                                              ד"ר יחיאל שרמן

מנכ"ל ארגון "אור לנוער"חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים",אחראי על מיזמים חינוכיים ,קשרי קהילה ומשימות לאומיות בפרוייקט "מצליח" -מצויינות לימודית חברתית, מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he>

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי