הקושי בהטלת הסמכות ההורית בציבור 

האמת היא שכולנו השתגענו בחופש הזה, גם החום הכבד שיבש את מחשבותינו, בילוי מוגבר עם ילדינו, אותם היינו מורגלים לראות בכל יום כשעתיים, בין החזרה מהצהרון לדקה לפני שהם הולכים לישון ובשישי שבת, כאשר אנו מקבלים סיוע הן מבן הזוג השני והם מבני משפחה נוספים.

החופש מזמן לפתחנו זמן ארוך יותר איתם שלעיתים הופך להיות מזמן איכות, לזמן סיוט.

מה קורה ליחסינו עם ילדינו בזמן החופש, שמקשה עלינו יותר את הסמכות ההורית?

נכון שהילדים יוצאים משגרה, כל סדר היום שלהם משתבש, ישנים עד מאוחר, קמים, נשארים בפיג'מה במהלך כל היום, יושבים מול הטלויזיה והמחשב במשך שעות, רבים בינהם ואיתנו, הכל נכון.

מהסתובבות במקומות ציבוריים, הגעתי למסקנה שאחד הקשיים להטיל סמכות על הילדים, היא חשיפת היתר.

רוב החופש אנחנו נמצאים בחוץ, בריכות, ים, קניונים, ג'ימבורים, מרכזי קניות. טסים לחול, נמצאים אצל סבתות ודודות ובייבי סיטר ושכנות טובות. בכל הזמן הזה, מערכת היחסים שלנו עם ילדינו חשופה לביקורת חיצונית. כל סיטואציה שבה אנו נמצאים עם ילדינו, מחכה הציבור לראות איך נגיב.

נניח שאני הולכת עם בני לבריכה, בני לוקח רובה מים (מהקטלניים האלו שמשווקים עכשיו) ומשפיץ לכל עבר, גם מחוץ לבריכה וגם על האמהות עם הפן שיושבות וקוראות עיתון. עכשיו, האמת היא שאנחנו בבריכה, אז יש סיכוי להרטב, אבל מצד שני מותר גם לשבת לקרוא עיתון בלי שישפריצו עליך. יש ציפיה סביבתית שאעיר לבני באופן כזה שלא יחזור על התנהגותו. מצד אחד, יודע הילד שאנחנו בבריכה ובריכה זה מן מקום כזה שנרטבים בו, מצד שני אני מנסה להסביר לו שיש דודות שלא תכננו להרטב. ואז מתחיל ביננו סוג של דין ודברים. לצורך הדוגמא נגיד שהילד שלי קם עם רצון טוב בבוקר ומיד מסכים איתי ומוסר לידי את רובה המים הקטלני – אבל זו דוגמא מופרכת... מה קורה באמת ברוב המקרים? הבן שלי ינסה שוב, כי הסיטואציה דווקא הצחיקה אותו. או אז מתחיל סוג של ויכוח, לרוב בעל טונים גבוהים, עד גבוהים מאוד, עם איומים מסוגים שונים, לגבי כניסה נוספת לבריכה מחר, השבוע, החודש או השנה.אם אני רוצה להראות לציבור שמילתי חזקה יותר ממילתו של בני, לא אאפשר לו להתווכח עימי כלל, לפעמים אפילו אשתמש בסוג של כח, משיכה ביד ותנועות איום עם האצבע (במקרה שבני עדיין נמוך ממני). העיקר שהציבור ידע שאצלי בבית, לאמא יש סמכות, אמא אומרת את המילה האחרונה והבן שלי בכלל ילד מאוד מנומס וממושמע, זה משהו במזג אויר שיבש לו את שיקול הדעת.

רוצה להגיד לכם משהו, לרובנו, יש קושי מסויים בסמכות הורית. כמעט אף אחד לא יוכל לשבת מהצד ולומר שאצלו לא יקרו דברים כאלה. נכון, יש הורים שאצלם הסמכות חזקה יותר והילדים לא ממרים את פיהם, זה קשור לא רק לדרכי החינוך, אלא גם לאישיותו של הילד ולמכלול שלם של דברים שאיתם הילד מגיע מהבית.

כאשר אתם רוצים לחנך את ילדיכם, כפי שהנני מעודדת בהדרכת ההורים אותה אני עושה ,תעשו זאת דרך האמת הפנימית שלכם, ולא כצורך לרצות את הסביבה. אל תפחדו להיות חשופים לביקורת, יש כאלו שתמיד קל להם יותר לומר מה לא בסדר אצל אחרים, אבל קשה להם מאוד להודות שגם אצלם לא הכל הולך חלק.

לרוב אנו חשופים לביקורת של משפחה קרובה, בעיקר עם יש לילדיכם בני דודים בגילאים דומים, תמיד תהיה איזו סבתא שרוצה אמנם בטובתכם (אבל לא כל כך יודעת איך להביע זאת) שתשווה בין התנהגות ילדיכם לאלו של בני דודם. תאמרו לה בנימוס שתודה על ההערה, אבל כל אחד מחנך את ילדיו לפי תפיסתו. אל תפסלו מיד את דברי סבתא, יכול להיות שהיא צודקת, אבל תחשבו על זה בזמן אחר. כי מה שיקרה בפועל, אם תחשבו על זה באותו רגע, תהיו מתוסכלים מאוד, הן מהביקורת ובן מההשוואה ואת התסכול תוציאו מן הסתם על ילדיכם והוא כנראה לא יהיה פרופורציונאלי. גם בבילויים משותפים עם חברים ובני משפחה, חשבו על כך שכל ילד הוא בעל טמפרמנט שונה ודרך אחרת להוצאת אנרגיות ולמשחק, אפשר לכוון אותם ולתת להם כלים, אבל נסו להסתכל על הדברים מנקודת המבט שלהם, אולי הם צודקים. אולי הדרך שלהם לשחק היא נחמדה יותר, מעניינת יותר, משעשעת יותר. יצירתיות ומקוריות אלו תכונות נהדרות. רצוי אף לשוחח איתם ולנסות להבין מה ההגיון שעומד מאחורי הדברים שהם עושים.

תסתכלו על ילדיכם דרך עיניכם שלכם, האוהבות והמכירות, ולא דרך עיניו של הציבור שנתקל בהם בסיטואציה יחידה בפעם הראשונה ועל פיה מסיק מסקנות.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי