טרנספורמציה חברתית וחינוכית אינה יכולה להתרחש במוסדות השלטון הקיימים המשרתים אינטרסים כלכליים ולאומיים. המדינה מצדה אינה מוותרת על סממניה הלאומיים והצבאיים, והיא נאלצת למשוך את ידיה מניהול המשק. שיתוף הפעולה של הממשלה עם הכלכלה הגלובלית פוגם ביכולתה להבטיח את עתידם הכלכלי של האזרחים, ומפחית בעוצמתו של צה"ל, שנאלץ להשלים עם הקיצוץ התקציבי המתמשך. עריכה לשונית היא חובה לפני פרסום של טקסט ויש להקפיד על כך, משום שלאחרונה נוכחתי לדעת כי ספרים רבים אינם עוברים עריכה קפדנית.
הרמטכ"ל לשעבר דן שומרון האמין בתפיסה כי צה"ל חייב להפוך לצבא מיומן מבחינה טכנולוגית, להיות קומפקטי וגמיש ולשמור על כוח אדם איכותי. תפיסה זו זירזה את השינוי שחל בצה"ל ואת הפיכתו מצבא העם לצבא מקצועי. שיטת הניהול לאיכות כוללת (T.Q.M) שיושמה בצה"ל, יצאה מנקודת הנחה שכדי לשרוד בשוק, חובה להשיג שיפור מהותי באיכויות תוך הקטנת הוצאות, ובכך גרמה הפחתה ניכרת במעורבות הצבא בתפקידי חינוך, כמו יישום תוכניות העשרה לצעירים טעוני טיפוח והענקת חינוך למבוגרים. בשנים האחרונות תבעה הממשלה מהצבא להמשיך ולהוכיח התייעלות כלכלית וכדאיות בחלוקת התקציב שלו, ואילצה אותו להמשיך ולבצע שינויים במבנהו ובתפקודו.
אינתיפאדת אל אקצה שפרצה בשנת 2000 והאכזבה בציבור מתפקודה של ממשלת ברק (1999-2001) הביאו למהפך שלטוני (2001), שהתבסס בבחירות 2003. המשך העימות הישראלי- פלסטיני העצים את התחושות הלאומניות בקרב הציבור הישראלי-יהודי, יצר חוסר אמון ממשי בין ההנהגה הישראלית להנהגה הפלסטינית, והביא לדו שיח לוחמני ביניהם, הרווי במונחים אנטי חינוכיים מובהקים, כגון גירוש, סילוק, הריסה, חבלה, הרס וכדומה.
ככל שחלף הזמן התרגלו הישראלים לפיגועי טרור חוזרים ונשנים, שלא פגמו ביכולתה של הכלכלה הקפיטליסטית להמשיך ולשלוט ללא עוררין במציאות חייהם, ולהמשיך וליישם את עקרונותיה הכלכליים בעזרתה של הממשלה, שנקטה פעולות צבאיות, כמו ב"מבצע חומת מגן" (2002), כדי להגן על האזרחים ולמנוע פגיעה מתמשכת בכלכלת המדינה.
דור המנהיגים הנוכחי עדיין מאמין כי יש להקנות לציבור בישראל ערכים פטריוטיים, שלמענם יסכימו האזרחים להילחם ואף להקריב את חייהם. יתרה מזו, דור זה של מנהיגים עדיין מנסה לצקת תוכן לאומי ממשי לחיי האזרחים, ומדגיש כי טרם נלחמנו את מלחמתנו האחרונה (משפט זה נאמר רבות על ידי מעצבי המדיניות בתום מלחמת לבנון השנייה).
הממסד הפוליטי הישראלי עדיין שבוי בתפיסה לאומית- אתנוצנטרית, שמקשה את תהליכי הפיוס עם החברה הפלסטינית, ומונעת כל היווצרות של דיון ציבורי שיכול לערער על האמונות והתפיסות הממסדיות הרווחות.
לדוגמה: "מכתב הטייסים" שנכתב בספטמבר 2003 הציג את התנגדותם של כמה טייסי חיל האוויר לביצוע פקודות תקיפה לא חוקיות ולא מוסריות, מהסוג שמבצעת לטענתם מדינת ישראל בשטחים, ואת סירובם להמשיך ולפגוע באזרחים חפים מפשע. שרת החינוך לשעבר לימור לבנת ומנכ"לית המשרד לשעבר רונית תירוש החליטו לבטל דיון בין טייס שחתם על המכתב לטייס המתנגד לו, שתוכנן להתנהל בבית ספר תיכון בתל אביב, עקב החשש מפני כרסום ברלוונטיות של התפיסה החינוכית-לאומית לחיי התלמידים. יתרה מזו, הדרג הביצועי ניצל את "מכתב הטייסים" כדי להפנים באזרחיו ובתלמידיו את מסריו הלאומיים-ציוניים שמבחינתו עדיין רלוונטיים להישרדות המדינה היהודית, ולהתריע על התוצאות ההרסניות העלולות להתרחש במדינה אם מחאה זו או דומות לה יצברו תאוצה.
ניר שגב - עורך לשוני וסופר צללים
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
