יש מנטרה בשמאל הבורגני של שנאת מפלגות ותנועות פרלמנטריות וחוץ פרלמנטריות ערביות. אך בד בבד קיימת מצידם תמיכה כנה ואף נלהבת בתנועות שע"פ הפרוטוקול לא שונות בהרבה מהמפלגות והתנועות הערביות. ראו לדוגמא את מרצ, הצבעות חבריה ותומכיה בהזדמנויות הפוליטיות השונות, לא שונות בהרבה וספק אם בכלל, אם זה בהצבעות על חוקים מסוימים, הפגנה או מחאה, או אפילו הבעת הזדהות במהלך פוליטי מצד הממשלה, יחד עם התנועות הערביות.
אך למרות כל אלו, יש בשמאל הבורגני סלידה מוזרה ואף גזענית, בכל הנוגע להבעת תמיכה הצהרתית באישיות ערבית. אמיתית ואינטליגנטית ככל שתהא. יש כמובן מי שיטען לחשד לגבי כנותם או אולי טיב האינטרסים של הח"כים הערבים, אך מה אם הכנות מאכזבת דווקא מהצד היהודי? או מה אם יש מועמד ערבי העולה על עמיתו היהודי הן מבחינת איכות והן מבחינה אידיאולוגיה?
בנאומו האחרון של אחמד טיבי, סיפר טיבי על הזדהותו המלאה עם שואת העם היהודי, ונאומו הוגדר כנאום הטוב והכנה ביותר. טיבי פירט על כך בנאום חוצב להבות מעל דוכן הכנסת, וגם בריאיון עם יאיר לפיד. טיבי אף גינה למשל, את הכחשת השואה מצד גורמי איסלם בעולם הערבי. טיבי תומך בביטול האפליה כלפי כל מגזר אשר סובל מהם. יש מי שיטען שמא מדובר במעשי בגידה מצד טיבי, אשר טורח להוציא הצהרות יהודיות לאומיות מעת לעת, שהרי מעולם לא ראינו פעולה דומה מצד ח"כים מהימין המצדדים במאורע ערבי רגיש, כדוגמת הזדהות עם הנכבה הפלסטינית, או קריאה לפיצוי ערביי 48'.
הביקורת על חנין זועבי גם היא לא מובנת. מדוע זה לא בסדר שזועבי השתתפה במשט המרמרה? יחד עם זועבי השתתפו פעילי שלום רבים ממדינות רבות בעולם, האם הם כולם ככולם תקפו את חיילי צה"ל אשר נאלצו בצעד אומלל להשתלט על משט הומניטארי במים בינלאומיים? הטירוף הלאומני אשר בו נוטלים חלק אישים מימין ומשמאל, אינו אלא גזענות טהורה המבוססת על שנאה דתית חשוכה ופרימיטיבית.
מדוע אין ביקורת דומה על העיתונאית עמירה הס, מעיתון הארץ, אשר נטלה חלק בביקור ברצועת עזה דאז, ואף נפגשה עם גורמים המוגדרים ברשויות החוק בישראל 'גורמים עוינים'? האם ייתכן כי היותה של הס יהודייה אירופאית הוא אשר גורם "להבין" את מעשיה, ולעומת זאת מנגד להוקיע את זועבי?
יתרה מכל זאת, השמאל הישראלי הבורגני הוכיח כבר מזמן את היותו חסר מעש ומשותק, אשר כל טיב ייעודו מסתכם בהפגנת מחאה סביב כיכר רבין כשבו נוטלים חלק כמה עשרות צעירים תל אביבים אשר לא מבינים באמת על מה ולמה הם שם.
האידיאולוגיה, היושר, הכנות והאמינות, הם מה שהופכים את אחמד טיבי חנין זועבי וחבריהם למפלגות הערביות, לשמאל הישראלי החדש. שמאל נטול שחיתות, סילופים, ומעל הכל: נטול אינטרסים לאחיזה בכיסא. כי גם את הכיסא ? הציונים הרחיקו חוקתית מכל אחיזה ערבית, מתוך הגדרתה של מדינת ישראל מדינה יהודית גזענית בה רק יהודים יכולים לשלוט.
דווקא היום כאשר הביקורת כלפי הח"כים הערבים בשיאה, וקריאות להדחת ח"כים ערבים מפרלמנט ישראלי, יש לחבור באופן פומבי והצהרתי לכוחות הפוליטים הערביים. ולשמר אותם מכל משמר משיניו האכזריות של הפשיזם הציוני הבא משמאל ומימין.
* הכותב הינו יו"ר ארגון סלון דבורה
קיריל הדר | פובליציסט
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
