מילון פטנטים 

אמנת פריז
אמנה בינלאומית המטפלת בזכויות קניין רוחני במדינות השונות בעולם. אמנת פריז מאפשרת שמירת תאריך הבכורה (ע"ע( למשך 12 חודשים, כלומר הממציא יכול להגיש בקשות פטנט נוספות במדינות השונות החתומות על האמנה ותאריך ההגשה ייחשב כאילו הוגשה הבקשה בתאריך המקורי ממדינת המקור.



אמצאה
בחוק הפטנטים מאויתת המלה המצאה (ע"ע) עם האות א' בראשיתה. האיות הנפוץ יותר הוא המצאה וכך גם באתר זה.


בוחן פטנטים
בוחני פטנטים הם העובדים בלשכת הפטנטים (ע"ע). כל פטנט עובר בחינה על ידי בוחני פטנטים.


בעל המצאה
הממציא עצמו. אין לבלבל עם בעל פטנט (ע"ע). אדם יכול לקבל פטנט ולמכור את הבעלות עליו, כך שלא יישארו בידיו כל זכויות פרט לכבוד שבתרומה לקידום הטכנולוגיה.


בעל פטנט
ניתן להתייחס אל פטנט כאל נכס בעל ערך כספי. האדם הרשום בפנקס הפטנטים כמי שניתן לו פטנט או כמי שעברה אליו בעלות על פטנט הוא בעל פטנט.


דין קדימה
תאריך הבכורה במדינה החברה באמנת פריז (ע"ע) בה הוגשה הבקשה הקודמת. ממציא תובע דין קדימה במידה והוא מעוניין לרשום את המצאתו במדינות נוספות כך שייחשב לו תאריך הבכורה ע"פ תאריך הגשת הבקשה במדינת המקור.


המצאה
המצאה נחשבת כמוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי, לכאורה, חדש ומועיל.

המצאה צריכה להיות בעלת התקדמות המצאתית.

המצאה צריכה להיות ניתנת לשימוש בתעשיה.




התאריך הקובע

ראה תאריך הבכורה.




חיפוש פטנטים
חיפוש פטנטים הינו השלב המכריע אותו מבצע בוחן פטנטים בלשכת הפטנטים לפני אישור פטנט. מומלץ ורצוי לבצע חיפוש ע"י בעל מקצוע כדוגמת ניוטון חיפוש פטנטים, לפני הגשת הבקשה, על מנת לחסוך זמן, משאבים ועגמת נפש כתוצאה מדחיית הבקשה עקב גילוי פרסום קודם(ע"ע) על ידי בוחן פטנטים.




כותרת פטנט
ראה שם פטנט



לשכת הפטנטים
הגוף הממונה על הקניין הרוחני במדינת ישראל. שייך למשרד המשפטים ובראשו עומד רשם הפטנטים (ע"ע). הלשכה ממוקמת בירושלים.



מדגם
מוצר שהחידוש בו הוא בעיצוב האסתטי אינו המצאה אבל יתכן שניתן להגן על צורתו החיצונית בעזרת מדגם.





עורך פטנטים
מי שרשום בפנקס עורכי הפטנטים והוא בעל רשיון כעורך פטנטים. לעורך פטנטים זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות פטנטים, מדגמים וסימני מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם פטנטים, ללשכת פטנטים או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם הפטנטים או בלשכת הפטנטים.

על מנת לקבל רשיון כעורך פטנטים צריכים להתקיים התנאים הבאים:

תושב ישראל;

סיים מוסד להשכלה גבוהה, באחד מהמקצועות באים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות, מדעי המחשב;

עמד בבחינות לשכת הפטנטים ;

התמחה בישראל לא פחות משנתיים במשרד עורך פטנטים העוסק בעריכת פטנטים שלוש שנים לפחות, בלשכת הפטנטים או במחלקת פטנטים של מפעל תעשייתי;

שילם את האגרה שנקבעה.





פטנט
פטנט הינו זכות למנוע מכל אדם זולת בעל הפטנט מלנצל בלי רשותו, או שלא כדין, את ההמצאה שעליה ניתן פטנט.




פרסום קודם
פרסום המצאה בכל צורה שהיא, בכתב, בהרצאה, בהצגה, או בשימוש פומבי באיזשהו מקום בעולם, ימנע בדרך כלל מבעל המצאה לקבל פטנט בר תוקף.

כמובן שגם פטנט הרשום במדינה כלשהי בעולם נחשב פרסום קודם של המצאה.




רשם הפטנטים
האדם העומד בראש לשכת הפטנטים (ע"ע) וממונה ע"י שר המשפטים. כיום מכהן בתפקיד הד"ר נועם מאיר.


שם פטנט
שם ההמצאה באופן תמציתי המתאר את תחום ההמצאה. המצאה או פטנט יכולים לקבל כל כותרת. ממציאים לפעמים נוטים לתת שמות פטנט מאד כלליים להמצאתם על מנת להקשות את מציאתו בפרסומי לשכת הפטנטים וזאת על מנת להקשות את תקיפתו בטרם יאושר. במקרה כזה חיפוש פטנטים פשוט על פי מילות מפתח לא יהיה יעיל. משרד מקצועי לחיפוש פטנטים כדוגמת ניוטון ידע לדלג על מכשול זה.



תאריך הבכורה
תאריך הגשת בקשת פטנט ללשכת הפטנטים (ע"ע).




תיאור פטנט
חלק ממסמך בקשת פטנט. בחלק זה תיאור פטנט המבאר את ההמצאה בשפה שאינה משפטית והכולל בתוכו:

תחום המצאה, הבעיה שההמצאה באה לפתור, תיאור פטנטים וידע קודם, הגדרת ההמצאה, פירוט ההבדלים בין פטנטים ידועים לבין ההמצאה, רשימת השרטוטים המצורפים, פירוט המשורטט בשרטוטים ופירוט המצאה באופן שיאפשר לבעל מקצוע לבצעה, תיאור אופן השימוש בהמצאה ותיאור ניסיונות שבוצעו.




תביעות פטנט
חלק ממסמך בקשת פטנט. זהו החלק בפטנט המגדיר את ההמצאה. בתביעה הראשונה, החשובה ביותר, מוגדרים החלקים החיוניים והחדשים של ההמצאה. בתביעות הבאות מוגדרים פרטים משניים וספציפיים יותר.

פטנט חזק מוגדר בעזרת תביעות פטנט רחבות, באופן שייתן הגנה מקסימלית לבעל הפטנט. פטנט עם תביעות פטנט רחבות מדי יכולות גם להזיק. כלומר עורך פטנטים מנוסה, יודע להלך על הקו הדק שבין הגנה רחבה מדי לבין הגנה פרטנית מדי.



תקציר הפטנט
מבוא המסביר את ייעוד ההמצאה ותיאור תמציתי של ההמצאה. ממציאים לפעמים נוטים לתאר מאד בכלליות את המצאתם על מנת להקשות את מציאתו בפרסומי לשכת הפטנטים וזאת על מנת להקשות את תקיפתו בטרם יאושר. במקרה כזה חיפוש פטנטים פשוט על פי מילות מפתח לא יהיה יעיל. משרד מקצועי לחיפוש פטנטים כדוגמת ניוטון ידע לדלג על מכשול זה.




Patent Cooperation Treaty -PCT- בקשת פטנט בינלאומית.

אמנת ה-PCT העוסקת בהגשת בקשות פטנטים בינלאומיות, נחתמה בשנת 1970 בוושינגטון, במטרה ליצור מנגנון אחיד לרישום פטנטים במספר מדינות, על סמך בקשה בינלאומית אחת. האמנה מנוהלת בידי המשרד הבינלאומי של הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO (ע"ע) שמרכזו בג'נבה. עד היום הצטרפו לאמנה 124 מדינות. מדינת ישראל הצטרפה לאמנת ה-PCT בשנת 1996 וכיום משרד הפטנטים הישראלי הוא בין המובילים בעולם בטיפול בבקשות פטנט בינלאומיות המוגשות בישראל (מקום 14 מבחינת מספר בקשות פטנט, ומקום רביעי בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה).

בקשת פטנט בינלאומית, היא בקשת פטנט שבשלב מאוחר יותר, לאחר שיערך חיפוש פטנטים והבקשה תבחן, הבקשה תועבר למדינות המיועדות. כל מדינה מיועדת תתייחס לבקשה הבינלאומית כאילו מדובר בבקשת פטנט מקומית ותעניק פטנט לאומי לפי חוק הפטנטים הקיים באותה מדינה.





הליך ה-PCT מחולק לשני שלבים- השלב הבינלאומי והשלב הלאומי.





בשלב הבינלאומי מגיש המבקש בקשת פטנט למשרד המקבל המוסמך, בהתאם למושב או האזרחות שלו. ניתן להגיש בקשת פטנט בינלאומית תוך 12 חודשים ממועד ההגשה של הבקשה הבכורה בכל אחת מהמדינות החברות באמנת פריס (ע"ע), ולדרוש את דין הקדימה בהתאם לאמנת פריס. בבקשת פטנט בינלאומית על המבקש לייעד את המדינות והאזורים בהם הוא מעוניין לקבל פטנט. במשרד המקבל הלאומי הבקשה נבדקת באופן פורמאלי בלבד, ועותקים ממנה נשלחים למשרד הבינלאומי ולמוסד החיפוש הבינלאומי . מוסד החיפוש מבצע את החיפוש ומעביר את דו"ח החיפוש למבקש ולמשרד הבינלאומי. המשרד הבינלאומי מפרסם את הבקשה בצירוף דו"ח החיפוש בתום 18 חודשים מתאריך ההגשה הבינלאומית או מתאריך דין הקדימה (ע"ע), אם יש.


בשלב הלאומי כל משרד מיועד יתייחס לבקשה הבינלאומית כמו לבקשה לאומית, היא תבחן, ויינתן פטנט עליה בהתאם לחוק באותה מדינה. כניסה לשלב הלאומי כרוכה בתשלום האגרה הלאומית במשרד הפטנטים של כל מדינת יעוד.



- World Intellectual Property Organization- WIPO הארגון העולמי לקניין רוחני

WIPO הוא ארגון אחד מתוך 16 הסוכנויות המיוחדות של מערכת האומות המאוחדות והוא משמש כארגון הקניין הרוחני העולמי. מיקומו בג`נבה והוא מספק קורת גג ל-179 מדינות החברות בארגון ואשר אישרו עד כה 23 אמנות בינלאומיות בתחומים שונים של קניין רוחני. אחת מאמנות אלו היא אמנת ה-PCT (ע"ע) ה העוסקת בהגשת בקשות בינלאומיות לפטנטים .


ביבליוגרפיה
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/