באזז המדיה הדיגיטאלית נמצא בעיצומו, ונראה כי "אם אתה לא שם – אתה לא קיים". 79% ממאה החברות המובילות בעולם מחזיקות באחת מארבע הפלטפורמות: טוויטר, פייסבוק, יו-טיוב ובלוגים. 65% מתוך מאה החברות המובילות בעולם בעלות חשבון טוויטר, 54% בעלות חשבון בפייסבוק, 50% מעלות סרטונים ביו-טיוב ו-33% משתמשות בבלוגים. בהתחשב בזמן בה קיימת הפלטפורמה הדיגיטאלית, נתונים אלו משמעותיים ומבהירים את רמת הנוכחות הגבוהה של החברות ברשת.
המדיה הדיגיטאלית שינתה את התנהלות המותגים מול הצרכן. החברות בעבר היו פונות לצרכן על ידי פרסום ומכוונות אותו לרכישת המוצר. הצרכן בתהליך זה היה פאסיבי ופעולתו הייתה תגובתית בלבד. המדיה הדיגיטאלית שינתה את אופי ההתקשרות של הצרכן עם המותג, כיום המותגים יוצרים ומטפחים מערכות יחסים עם הצרכנים ומדובר בדיאלוג פעיל (בשונה מן המונולוג שהיה עד כה), יתר על כן הצרכן עצמו הפך ליוזם ואקטיבי.
הצרכן כעת הוא פרואקטיבי, יוזם ומוביל פעילות ולא מובל ופאסיבי. מעמדו החדש של הצרכן הינו משמעותי, מחד הצרכן יוצר מערכת יחסים עם החברה ו/או המותג, רמת המעורבות והמחויבות למוצר גדלה, ולעיתים הוא אף הופך להיות ה"סנגור" של המוצר. מאידך, השפעתו של הצרכן גדלה גם לרעה. לפתע שורת סטאטוס סתמית (וייתכן אף שקרית) יוצרת סערה ברשת ומחוצה לה, ויכולה להגיע עד להחרמת המוצר. בדרך זו למעשה, המשווקים מאבדים את השליטה הבלעדית על המותג והמוניטין, ותלויים יותר בצרכנים.
המילה מפה לאוזן (Word Of Mouth, WOM) שינתה גם היא את פניה. לפני עידן המדיה הדיגיטאלית, ביקורת שלילית על מוצר הייתה מתגלגלת לכ-10 אנשים, כעת ביקורת שלילית מגיעה לאלפי אנשים באופן מיידי בו ברגע שהיא מועלית. תופעה זו נעוצה בכך שתחום המדיה הדיגיטאלית שינה את הגדרת ה"חבר" מיסודה. אם בעבר חברים היו קומץ אנשים הקרובים לנו, כיום הודות למדיה הדיגיטאלית (החברתית) לכל אחד קיימים מאות ואף אלפי "חברים". כמו – כן כל החברים מעודכנים בחיי היומיום שלנו, אם בתמונות, סרטונים, בחוויות שלנו, וכמובן ב"סטאטוס שלנו" ועוד.
אמידת האפקטיביות של המדיה הדיגיטאלית בהשפעתה הישירה על המכירות אינה מוכחת בשלב זה, אך בשונה מפלטפורמת הפרסום וקידום המכירות יש לאמוד את השפעת המדיה הדיגיטאלית על מוניטין המותג, מעמדו ותפישתו בעיני הלקוח. תרומת המדיה הדיגיטאלית לבניית המותג וטיפוח מערכת היחסים שלו עם הצרכן, היא זו שתביא לעלייה במכירות בטווח הארוך מתוך נאמנות אמיתית של הצרכן.
החברות מבינות את כוחה של המדיה הדיגיטאלית ויכולת השפעתה הגבוהה. עם זאת יש לסייג ולומר כי טיפול לא נכון במדיה הדיגיטאלית והבנה לא מלאה של התנהלותה, עלול לגרום נזק משמעותי למותג בכלל ולחברה בפרט.
חברה אשר מקבלת החלטה "לטבול" במדיה הדיגיטאלית חייבת לנטר באופן מלא את הרשת ולהבין את הלך הרוחות של המותג והחברה. כמו – כן יש להגדיר לאלו נושאים החברה מגיבה, וחשוב מכך לאלו היא אינה מגיבה. היות והמידע במדיה החברתית נע במהירות, חשיבות התגובה (או חוסר התגובה) הינו משמעותי הודות לחשיפה הגבוהה של המידע ברשת. יתר על כן יש להגדיר את רמות הסיכון של המותג ברשת בהיבט משבר תדמיתי, וכך עם פיתוחו של משבר, הטיפול יהיה בשיתוף דרגים בכירים בחברה, על מנת למנעו. בנוסף לכך, יש להגדיר גורם אחראי אשר יתכלל את כלל המסרים המועברים בחברה (פנימה והחוצה) בכל אמצעי המדיה על מנת ליצור אחידות מסרים ותיאום מלא.
לסיכומו של דבר, המדיה הדיגיטאלית אכן מהווה חדשנות משמעותית בבנייה וטיפוח מערכת היחסים עם הצרכן, אך עם זאת יש לנהלה באופן מבוקר ונכון על מנת לנצלה לטובת המותג ו/או החברה.
ענבר ורדי, יועצת עסקית בכירה בחברת אובליסק. אובליסק עוסקת בהשבחה ניהולית ופיננסית של חברות. החברה מציעה ללקוחותיה שילוב ייחודי בין התחום הניהולי לתחום המימוני ע"י אפיון והטמעת תכניות לשיפור תהליכים עסקיים, הקמה, הרחבה וייעול של מערכות אשראי
לפרטים נוספים- http://www.obelisk.co.il/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
