התנאים להכרה בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה
את הפגיעה בגב כתוצאה מהעבודה ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
א. פגיעה בגב בצורה של תאונת עבודה, אשר התרחשה תוך כדי ועקב העבודה של הנפגע, כאשר תאונת העבודה מוכרת בהתאם לסעיפים 79 ו – 83 לחוק המוסד לביטוח הלאומי.
ב. פגיעה בגב כתוצאה מעבודה ממושכת אשר הביאה לפגיעה בגב, כאשר פגיעה זו איננה מוכרת על ידי החוק והיא איננה מנויה במסגרת הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע.
כאמור לגבי האפשרות הראשונה אין כל בעיה וזאת באם תוכח תאונת העבודה הפגיעה הגבית תוכר, אולם מתעוררת השאלה מה הדין לגבי פגיעה מתמשכת בגב במהלך העבודה. פגיעה שאין לה תאריך יעד מדויק והיא תוצר של רצף פגיעות חוזרות ונשנות בגבו של הנפגע.
לצורך כך, ועל מנת להתגבר על החוסר שבחוק, באה לעזרתנו הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה ויצרה מכשיר פסיקתי הקרוי "מיקרוטרואמה". דהיינו, רצף של פגיעות חוזרות ונשנות הדומות במהותן ואשר הצטברותן יחדיו מביאה לפגיעה אחת כוללת בגב.
יחד עם זאת, הפסיקה צמצמה את האירועים אשר בגינם תינתן ההכרה בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה.
הפסיקה נוטת להכיר בפגיעה בעבודה בגב אצל נהגים מקצועיים אשר עבודתם היא נהיגה כאשר הדרישה היא לכבישים משובשים ודרכי עפר אולם בפסיקה האחרונה גם העלייה על פסי האטה "במפרים" הוכרה כתאונת עבודה. המקרים הבאים הוכרו על ידי הפסיקה כפגיעות על דרך המיקרו טראומה הגבית: נהגי טרקטור, נהגי משאיות ונהגי אוטובוס מקצועיים. בפס"ד יניב נקבעו הקריטריונים להכרה בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה והוסבר כי יש צורך ברצף של פגיעות חוזרות ונשנות בגב הדומות במהותן אשר בהצטברותן ביחד מהווים פגיעה אחת כוללת. פס"ד יניב ופסקי דין מאוחרים יותר קבעו כי יש להקל עם נהגים מקצועיים ודרך הוכחת המיקרו טראומה במקרים אלו תהיה קצרה וקלה.
יחד עם זאת, קיים מגוון רב של בעלי מקצוע אשר הנהיגה מהווה חלק אינטגרלי ומשמעותי מעבודתם כגון: סוכני מכירות, מפיצים, טכנאים ומסגרים למיניהם אשר עבודתם מחייבת נסיעה לקצות הארץ לביצוע תיקונים ולעיתים קרובות הם נוסעים בדרכי עפר ו/או דרכים משובשות וכד'.
בפסיקה האחרונה נקבע כי נהגים אלו לא יזכו להכרה בפגיעה בעבודה בגין הפגיעה במקום עבודתם, שכן הם אינן עונים לתנאים שנקבעו בפסק דין יניב.
מקרה מעניין ותקדימי נקבע בפסק דין חקאק שבו נדונה שאלת הפגיעה בגבו של נהג מונית אשר היה נוהג לאסוף נושאים סמוך לשוק של פ"ת ומידי פעם עזר לאנשים להרים את שקיות הקניות וכמו כן עלה על פסי האטה, בית הדין הארצי קבע כי במקרה זה יש לראות את הפגיעה בגב כפגיעה בעבודה. פסק דין זה מרחיב למעשה את הכלת המיקרוטרואמה ונותן תקווה לנהגים האחרים שאולי ביום מן הימים יכירו אף במחלתם.
מקרה נוסף אשר לא נדון בפסיקה בהרחבה בפסיקה והוא לטעמי עונה גם להגדרה של מיקרוטראומה גב הוא הרמות חוזרות ונשנות אשר בהתהוותן נוצרה פגיעה אחת כוללת בגבו של הנפגע, אני סבור כי באם הדבר יוכר תוכר הפגיעה בגב כפגיעה בעבודה.
חשוב לציין, כי מדובר בפסיקה דינאמית אשר משתנה מעת לעת. פרשנות המשפטית לסעיפים משתנה בהתאם ולכן יש לעקוב אחר התמורות המשתנות והנדונות מידי יום.
כל הזכויות בפרסום מאמר זה שייכות לעו"ד רונן גביש ©
משרדו של עורך דין רונן גביש עוסק ומתמחה בעיקר בייצוג אזרחים המעוניינים להגיש תביעה משפטית כנגד המוסד לביטוח לאומי מסיבות שונות ומשונות, ובכפוף לחוקי מדינת ישראל, הקובעים את סמכויותיו של המל"ל. המוסד לביטוח לאומי הינו גוף אשר הוקם על ידי חוק המוסד לביטוח לאומי בשנת 1953. המוסד פועל בהסתמך על העקרון של ערבות אישית הדדית ועזרה של הזולת זה לזה בקהילה. העקרון הינו כי האזרח משלם את דמי הביטוח אשר יש בכוחם לתת סיוע ועזרה ליתרת האכלוסייה אשר נקלעה לקשיים כלכליים במהלך חייהם כתוצאה מכך שאינם מהווים כוח עבודה וזאת בשל נכות, מחלה, מילואים, אבטלה, זיקנה וכיוצ"ב. על מנת לקיים את העקרון הנ"ל קבע המחוקק כי השתתפות בתשלום דמי הביטוח של המוסד לביטוח לאומי הינה תשלום חובה לכלל אזרחי המדינה. עורך דין רונן גביש ייצג בעבר ומייצג בהווה אזרחים שזכויותיהם נפגעו על ידי המוסד לביטוח לאומי ובמידת הצורך ואף מגיש תביעות משפטיות כנגד המוסד. באתר הבית של עו"ד רונן גביש תמצאו עשרות מאמרים המפרטים ומסבירים אודות היקף סמכויותיו של המל"ל וכמובן אודות הזכויות שלנו לפי חוק הביטוח הלאומי.
עו"ד רונן גביש גם עוסק ומתמחה בדיני נזיקין מכוח פקודת הנזיקין בנזקי גוף ורכוש, וכן בתאונות דרכים, בתביעות של חיילים במסגרת קצין התגמולים, וכן בתיקי תעבורה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
