מאמר זה מתאר ממצאי מחקר העוסק בחינוך לאומנות ושם דגש על פיתוח תפיסה חזותית מרחבית אצל ילדים צעירים בראשית דרכם בבית הספר היסודי. המאמר מתמקד בהתפתחות קוגנטיבית באמצעות תוכנית העשרה באומנות לבית ספר יסודי. חינוך לאומנות הוא בעל אופי קוגניטיבי ומהווה פוטנציאל לרכישת ידע והבנתו מעבר לחוויה וההנאה. תהליכים קוגניטיביים מתייחסים לתהליכים של ארגון מידע וארגונו מבחינה שכלית כמו זיכרון, למידה, תפיסה, הבנה, הסקת מסקנות, ייצוג ידע. אייזנר מגדיר את המושג קוגניציה "כתהליך שבאמצעותו נעשה האורגניזם מודע לסביבה. לפיכך, "קוגניציה היא תהליך המאפשר מודעות, משמע: הבחנה, הבנה, המשגה". לדעתו של אייזנר, האומנות היא פעילות קוגנטיבית המאפשרת צורה מיוחדת של משמעות המגלמת הלכה למעשה מיומנויות חשיבה גבוהות.
במחקר שערכתי במסגרת לימודי הדוקטוראט באוניברסיטה באנגליה (Anglia Ruskin University ) הוכחה הלכה למעשה התפתחות קוגנטיבית שנבעה מפיתוח תפיסה חזותית מרחבית באמצעות תכנית ההעשרה באמנות (תוכנית לאומנות המיועדת לכיתות א' ב' ו-ג' בבית ספר יסודי). המודל הקוגנטיבי שפותח במחקר מצביע על תהליך התפתחותי קוגנטיבי בשני היבטים: היבט גרפי - ציור דמות אדם, היבט ורבלי - תיאור מילולי המעיד על הבנת השינוי בתהליך הגרפי.
ליכולת של תפיסה חזותית מרחבית חשיבות בקרב ילדים צעירים בראשית דרכם בבית הספר היסודי. ילדים אלה, לפי קלמנטס, רוכשים כתיבה וקריאה ביתר קלות, מגלים התמצאות במרחב, במרחק, במידות, באובייקטים במרחב וביחסים בין אובייקטים במרחב לפי קלמנטס. פיתוח תפיסה חזותית מרחבית אצל ילדים תשליך גם על מקצועות המתמטיקה והגיאוגרפיה הנלמדים בבית הספר היסודי, כפי שגרדנר גורס. למעלה מכך, לטענתו של גולבק, ילדים אלה יצליחו במתמטיקה ולכאורה גם במקצועות אחרים. במוקד תהליך הלמידה של תוכנית העשרה באומנות שפותחה לצורך המחקר, נמצא תיווך מבוגר. לפי התיאוריה של פויירשטיין מרכיב הלמידה המתווכת חיוני להשגת המטרה של הכנת הפרט ללמוד להשתנות מהתנסויותיו. תאוריית השינוי הקוגניטיבי גורסת שהאדם הוא יצור משתנה. התאוריה דנה בקשר של האדם עם העולם באמצעות מתווכים אנושיים שמעשירים בידע ובמבנים חשיבתיים. בתוכנית, האינטראקציה בין התלמידים למתווך נערכה באמצעות למידה מתווכת. קליין טוענת שדפוסי חשיבה שנקנים בעזרת התנסות בלמידה מתווכת, עושים את המפגש הישיר בין הילד למתווך ליעיל יותר ומאפשרים לילד לקלוט כמות רבה יותר של מידע, ללמוד ממנו ולהשתמש בו.
לפי התיאוריה של הלמידה המתווכת, המבנה הקוגניטיבי של האדם מתפתח כתוצר משני אופנים של פעילות גומלין בין הילד לסביבתו :
1. כאשר קיים מפגש ישיר בין הילד לבין הגירויים. חשיפה זו לגירויים, באמצעות המנגנון של הסתגלות והטמעה, מביאה עמה שינויים במבנה הקוגניטיבי של הילד ומשפיעה על ההתנהגויות ועל האוריינטציה הקוגניטיבית שלו.
2. כאשר קיימת התנסות בלמידה מתווכת באמצעות תיווך מבוגר. המתווך בורר את הגירויים שהוא רוצה שיגיעו אל הילד, מכניס אותם להקשר מארגן ומווסת את הופעתם בזמן ובמרחב, מקשר בין התנסות חדשה לבין אירועים קודמים ועתידיים.
מטרת הלמידה המתווכת במחקר הנוכחי, היא ליצור אינטרקציה מתואמת בין המורה – המתווך לבין הילד הלומד. המורה שם עצמו בין הלומד לבין הגירוי של יצירת אומנות המתארת ציור דמות אדם. המורה בוחר, להדגיש, למקד ולתת משמעות לגירוי כתוצאה מכך לומד הילד מידע נוסף מעבר למה שהוא קולט בחושיו על תיאור דמות האדם ביצירת האומנות. שלושה מאפיינים הכרחיים במחקר הנוכחי להתרחשותה של למידה מתווכת והם אלה האחראיים לכושר ההשתנות ויכולתו של הילד לצייר באופן שונה מאשר צייר לפני התיווך: כוונה והדדיות, טרנסצנדנטיות ותיווך למשמעות, שהיו מרכזיים בפיתוח תפיסה חזותית מרחבית אצל ילדים צעירים. קליין אף מציינת, שאינטראקציה מוגדרת כתיווך רק אם שלושת העקרונות הללו מאפיינים אותה. אכן, תוכנית העשרה באומנות התמקדה בשלוש קטגוריות אלה.
פיתוח תפיסה חזותית מרחבית התבסס על ההיבט הגרפי של ציור דמות אדם וההיבט הוורבלי-מילולי-תיאורי של הבנת השינוי הגרפי. התפתחות הציור אצל ילדים בעולם המערבי הינה אוניברסלית, תוכנית העשרה באומנות, שמה דגש על ציור דמות אדם בשל היותו נושא מרכזי בהתפתחות הציור אצל ילדים. הספרות המחקרית עוסקת בציורי דמות אדם אצל ילדים צעירים כחלק מתהליך גדילתו ובשלותו של הילד. הציור מתפתח כאחד מהתפקודים של האדם הגדל בשלבים ובסדר קבוע כשמרבית הילדים עוברים אותם תהליכים. לטענת לוונפלד, ציור דמות אדם, מתפתח בהתאם לגיל, להתפתחות הפיזית, האינטלקטואלית והרגשית של הילד. ציור דמות אדם שונה מילד לילד בהתאם לרמת הבשלות שלו. ישנן רמות התפתחות שונות ביכולת לצייר ציור דמות אדם אצל ילדים באותה שכבת גיל. קוקס חוקרת ציורי ילדים וטוענת שילדים צעירים ייטו לצייר דמות אדם במראה חזיתי כאשר הדמות כוללת ראש, גוף, ידיים רגליים ועומדת אל מול הצופה. כיוון חזיתי זה של ציור דמות אדם נקרא Canonical orientation.
במחקר שערכתי בדקתי האם ניתן לפתח תפיסה חזותית מרחבית אצל ילדים צעירים באמצעות תוכנית העשרה באומנות המתבססת על ציור דמות אדם.
המחקר הוא חקר מקרה שבדק תכנית אחת בבית ספר יסודי אחד, בגישה של מחקר משולב המשלב בין שיטות כמותיות ואיכותיות לאיסוף וניתוח נתונים. המחקר בדק: (א) שינוי ציור דמות אדם ממראה חזיתי למראה צד (ב) פיתוח תפיסה חזותית מרחבית.
מדגם מכוון בדק את תהליך שינוי הציור אצל 65 תלמידים בשלוש כיתות א' ב' וג' ובשלוש נקודות זמן: לפני תכנית, במהלך תכנית ולאחריה. איכות הציור נבדקה בשתי קבוצות: מחקר וביקורת. תנאי המדידה היו זהים ונבדקו במהלך התכנית ולאחריה. ציור מראה חזיתי נמדד כאיכות ציור נמוכה, ציור במראה צד נמדד כאיכות ציור גבוהה.
כלי המחקר הכמותיים היו ניתוח ציורי הילדים שנאספו לפני התכנית, במהלכה ואחריה. כלי המחקר האיכותיים היו ראיונות ותיעוד וידאו.
הציורים הוערכו על פי סולם הערכה ייחודי שהעמיד המחקר, ובו 7 רמות של ציור דמות אדם: ממראה חזיתי מלא ועד מראה צד מלא (דמות אדם כוללת ראש, גוף, ידיים, רגליים).
הנתונים האיכותיים נמדדו לפי 3 קטגוריות: (א) התאמה בין ציור דמות במראה צד ובין תיאור מילולי של הציור; (ב) הבנת המשמעות של תיאור דמות במראה צד; (ג) הבחנה בין תיאור דמות במראה חזיתי ובין תיאור דמות במראה צד. טריאנגולציה חיזקה את תקיפות הממצאים.
התובנה שהושגה במחקר תומכת בתיאוריה שיש קשר בין התפתחות קוגנטיבית ותהליכי למידה. הממצאים מראים על יכולת קוגנטיבית של התלמיד שהתפתחה במהלך תוכנית העשרה באומנות. תהליך זה התרחש בשל התנסות עצמית ישירה של התלמיד ולמידה מתווכת בעזרת המורה. המחקר הניב מודל ייחודי המצביע על תהליך התפתחותי קוגנטיבי בחינוך לאומנות המיושם בתוכנית.
ד"ר מיקי קופלר -יאיר
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
