סיפורים לילדים: עוד המלצות 

עניינים נוספים שכדאי לשים לב אליהם בכתיבת סיפור לילדים:

1. מעמדם של האב ושל האם:
- שתלטן (/נית), נוקשה, ותמיד מוכיח לילד עד כמה הוא לא יודע וטועה.
- רכרוכי (להבדיל מרך), לא סמכותי, סותר את אמירותיו, מבולבל, מרחף.
כתבתי על כך בהרחבה במאמר "סטריאוטיפים ותקינות פוליטית בכתיבה".
בביקורת (הארץ, 24.6.10) על ספר הילדים מאת ריטה "הלב של שירז", נכתב: "שירז היתומה והדחויה מגיעה, בעקבות כדורי הצמר שלה, אל בית זקנה מוזנחת. זו מבקשת ממנה להרוס את ביתה וכל אשר בו, אך שירז מסרבת ותחת זאת מנקה ומשקמת אותו. לאחר מעשה היא טובלת בשתי בריכות קסם - באחת מים לבנים ובשנייה שחורים - ונעשית יפה להלל. אחותה החורגת, בראותה את מה שעבר על שירז, מנסה לחזור על מעשה אחותה, אך כשהזקנה מבקשת ממנה להרוס את ביתה היא מצייתת והופכת, בעקבות הטבילה בבריכה, למכוערת מכפי שהיתה. המעשייה מטרידה ומעוררת מחשבה משום שהמעשה של שירז הוא מעשה שנכרכים בו מרד עם ציות; יש בו קריאת תגר גברית באמצעות פעולות שאין נשיות מהן. קוראים בוגרים ורגישים יהיו ערים למשמעויות העולות מן הסיפור, אבל קוראים צעירים, הקוראים רק את הפשט, עלולים להישאר עם שלד גרום ועם המסר הפשטני שבסוף. סופרת בעלת מעוף, חשיבה חתרנית או סתם כישרון לסיפור, לתיאור או לכתיבת דיאלוגים היתה מחלצת מן המעשייה הזאת הרבה יותר, וכן מקפידה מעט יותר בבחירת פרטי המציאות הבונים את הסיפור."


2. מעמדם של האחים:
- האם הכותב או ההורים יוצרים תחרות לא הוגנת ביניהם, למשל: מי חלם את החלום הכי יפה, מי צייר את הציור הכי יפה?
- האם האחים מצטיירים כפחות חשובים בעיני ההורים, לעומת גיבור הסיפור?
הנה קטע בנושא זה, מתוך ביקורת שנכתבה על ספר לילדים שכתבה תמי ארד "לחלום עם נמרים" (הארץ, 11.6.10):
"...
הסיפור עוסק במריבות התמידיות בין האחים, הילדה הנמרה ואחיה "גור הנמרים". "השקט" מציע את משחק השקט, אבל הילדה מהססת "כי קשה לה השתיקה, אבל יצר התחרותיות גבר והיא התרצתה". הילד, "גור הנמרים", "שיתף מיד פעולה". החלוקה הלא הוגנת בהצגתם של שני הילדים אולי נובעת מכך שהילדה יותר גדולה ולכן יותר שתלטנית וקובעת לאחיה הקטן, ואולי בהיותה הגיבורה של הספר היא יותר צבעונית, אפילו יותר חזקה, והוא קצת יותר אנמי. אבל אפשר היה לתאר את מאזן הכוחות הזה אחרת, מבלי להציג את הילדה כקשה ומעצבנת ואת הילד כנוח ומתוק. זה לא הוגן. פלא שהם רבים?

3. המתח שנבנה בספר מוביל ללא כלום:
למשל, מובטח לילד (ולקוראים) שיקבל הסבר על דבר מה שהוא אינו מבין אותו, אך בפועל ההסבר מתחמק ואינו מספק באופן מלא תשובות לשאלות שהתעוררו ועדיין נותרות ללא מענה.

4. האמירות בסיפור כלליות ומעורפלות, ואינן מגובות ב"ראיות" המתרחשות כאן ועכשיו (או בכלל), הממחישות זאת.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי