פוליגרף ונשימה 

הקשר בין שינויים בערוץ הנשימה ואמירת בבדיקת פוליגרף

מרסטון, בעקבות הצעות מורו, ניסה לבחון גם את הקשר בין שינויים בערוץ הנשימה ואמירת שקר. כמו כן ערך מרסטון ניסויים עם הגלוונומטר ורשם שינויים שגילה בהתנגדות החשמלית של העור. המשמעותית ביותר מכל הפעילויות של מרסטון בנושא אבחון השקר היא מעורבותו במשפט פריי (Frye ) ב 1923.
פריי היה צעיר שחור עור שהואשם ברצח ומרסטון בדק אותו. מסקנתו של מרסטון הייתה שהאיש דובר אמת ואיננו מעורב ברצח. המסקנות הבדיקה הוגשו לבית המשפט כראיה אולם ביהמ"ש פסל את הראיה בטענה שהמבחן איננו מבוסס על עקרונות מדעיים מקובלים ולא זכה להכרה כללית של הקהילה המדעית בתחומי הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה. ראוי לציין שהדמיון בין המבחן של ויליאם מרסטון ושיטות האבחון המקובלות כיום הוא מקרי בהחלט. מרסטון מדד מדי פעם שינויים בלחץ הדם הסיסטולי תוך שהוא שואל את הנבדק שאלות. התגובות לא נרשמו ברציפות וניתוח הממצאים לא היה שיטתי ופורמלי. ג'והן לרסון סטודנט לרפואה שהועסק כקצין משטרה בברקלי קליפורניה ומאוחר יותר התמחה בפסיכיאטריה, הכיר בלחץ הדם הסיסטולי כאינדיקטור טוב של שקר וכן הכיר גם את עבודותיהם של בנוסי ובורט ביחס לאפקטיביות של ערוץ הנשימה. תחילתה של מכונת אמת כבר בתחילת דרכו הצליח לרסון באמצעות מכשיר שפותח לצורכי רפואה על ידי קרדיולוג בריטי בשם מקנזי (MaCkenzie), ואשר התבסס על מדידת השינויים בלחץ הדם, לגלות גניבה במגורי הבנות של האוניברסיטה של קליפורניה. לרסון התלהב מהצלחתו ושקע עצמו בחקר הפיזיולוגיה של השקר.
מכשיר פוליגרף של לרסון ב 1921 פיתח מכשיר שרשם בו זמנית את לחץ הדם והדופק וכן שינויים בפעילות הנשימה. תפקיד ערוץ הנשימה במכשיר פוליגרף של לרסון לא הייתה לאתר סימני שקר אלא לקבל אינדיקציה על השפעת הנשימה על לחץ הדם ולנטרל השפעה זו בעת האבחון. תרומתו הגדולה של לרסון לפיתוח מכשור פוליגרף היא בהצגה גרפית רצופה של הארועים הפיזיולוגיים. לרסון ערך מספר מבחנים על חשודים פליליים ודווח על אחוז הצלחה גבוה באבחון שקר. תרומה אחרת של לרסון היא בדיווחים הרבים לגבי יישום מבחן השקר הפיזיולוגי ופרסומו של המבחן ברבים. בשנות העשרים החלו להתעורר ספקות ביחס לקשר החד ערכי בין עצם אמירת השקר ודפוס התגובה הפיזיולוגית המלווה אותו. כך למשל מביע לנדיס (1927) פקפוק ביחס להוכחות המחקריות המציינות שניתן לגלות שקר ע"י שינויים בכלי הדם או שינויים בנשימה.
לנדיס ועמיתיו ערכו מחקרים מבוקרים של שיטות לאבחון שקר המבוססות על לחץ דם ועל נשימה כפי שנרשמו במכשיר של לרסון. הם מצאו את מדד לחץ הדם הסיסטולי כמבחין ביותר אולם כאמור העלו ספקות ביחס לקשר החד ערכי בין התגובות הפיזיולוגיות ועצם אמירת השקר. צ'פל (Chappell ) יצא בביקורת כנגד הניסויים של לנדיס וטען ששיטת הרשום הרצוף של לרסון איננה מציינת כל מדד ידוע של לחץ דם במקום זה מודד המכשיר את נפח הדם, ואין לבלבל בין נפח הדם ולחץ הדם. הביקורת של צ'פל הובילה לזניחת המדידה המדויקת של לחץ הדם הסיסטולי וכיום משמשים רק השינויים היחסיים בלחץ הדם לבדיקה בפוליגרף.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי