קרנבל - הרמטכ''ל 

התקשורת מלבה את האש, סביב מינוי הרמטכ"ל הבא.

לוקחים סיטואציה פשוטה ולא מסובכת, הופכים אותה למאבק איתנים בין הרמטכ"ל לשר הביטחון.

החוק קבע – כהונת רמטכ"ל תהיה 4 שנים.

אין כל פסול, בבחירת מחליף 6 חודשים לפני – אבל אצל אהוד ברק, גם אם הצעד נכון, המוזיקה תמיד מזייפת.

"תרגיל מסריח" – כדי לפגוע במועמדות גלנט, המסמך שנחשף בערוץ 2.

* מאת: עו"ד אברהם פכטר, סא"ל (מיל')

קביעת קדנציה של 4 שנים לכהונת רמטכ"ל, באה למנוע את המצב שהיה קיים, לפני קביעת החוק לאמור: שלוש שנים עם אפשרות להארכה לשנה רביעית, בתוספת מלחמת גנרלים.

מספר רמטכ"לים בעבר, זכו להארכת קדנציה כמו רפול ז"ל, בשל לחץ נסיבות ביטחוניות או פוליטיות, ואילו אחרים כמו ליפקין-שחק, בוגי יעלון – סיימו קדנציה רגילה מסיבות פוליטיות ואישיות.

הרמטכ"ל בוגי יעלון הוחלף בשל סיבות פוליטיות בדן חלוץ שהוחלף (התפטר) מסיבת כשלון מלחמת לבנון השניה באשכנזי שעשה עבודה אפורה טובה, שיקם וחיזק את צה"ל והוביל אותה להישגים והחזרת כוח ההרתעה ב"עופרת יצוקה".

ההסדר שנקבע בקדנציה של שר הביטחון עמיר פרץ, שרמטכ"ל ימונה לקדנציה של 4 שנים – היה בעקרון כדי למנוע את מלחמות הגנרלים, שעומדת בפתח עם סיום תפקידו של רמטכ"ל מכהן. אבל אצל ברק – יש תמיד חישובים אנליטיים שונים. לא בהירים ונהירים לאדם הבינוני וכמו החלטות והצהרות פוליטיות, ששמענו ממנו בעבר, בהיותו ראש ממשלה כושל, ונמהר, כך גם עתה בפרשת אשכנזי.

ברק מטבעו, מתוך ניסיון העבר, מלמד שהוא לא אוהב סביבו ועל ידו – אנשים חזקים, דעתנים, עצמאיים ושאינם מטבעם חנפנים.

הרמטכ"ל אשכנזי – איש צבא מנעוריו, היה הרמטכ"ל הפחות פוליטי בשנים אחרונות. הוא שיקם את הצבא, העלה את המורל והדימוי העצמי בעיקר החזיר את ההרתעה והכבוד העצמי – שנפגעו במלחמת לבנון ה-II.

במבצע "עופרת יצוקה" הוכיח הרמטכ"ל, שצה"ל שיחזר ואימץ חזרה את כל הפרמטרים החיוביים שהיו חסרים לו במלחמת לבנון השניה. לאמור: ניהול נכון, חכם ואמיץ של הקרב, תוך הצבת מטרות ויישומם המהיר תוך שמירה על חיי אדם, ללא יציאות הרפתקניות.

יתירה מכך – במבצע "עופרת יצוקה" עוגנה מחדש המנהיגות האישית הפיקודית בנוסח הישן והטוב של "אחרי". התופעה של מפקדים בכירים עד דרגות אל"מ – המסתערים על מסכי הפלסמה ומשחקים בעכברים – נעלמה ובמקומה חזרה המנהיגות של מפקדים ההולכים בראש הכוחות, תוך מתן דוגמה אישית, הקרבה, דבקות במטרה – וגאוות יחידה.

הרמטכ"ל אשכנזי – שיקם את הצבא פיזית ורוחנית, אחרי טראומה קשה וזה יירשם לזכותו ברזומה המרשים שלו בצה"ל. יש להניח בסבירות גבוהה שהמשך תפקידו בחודשים הבאים, יהיה טוב ופורה כמו עד עתה.

מי צריך להיות הרמטכ"ל הבא – מתוך המועמדים המסתמנים כרגע, אם לא תהיה הפתעה נוספת של ברק (ע"י הבאת מועמד מהחוץ), נראה שמתוך 5 המועמדים רק אחד מתאים יותר מאחרים.

האלופים: קפלינסקי, גנץ, אייזנקוט – נכשלו קשות במלחמת לבנון השניה, כל אחד במסגרת תפקידו וחלקו במלחמה.

כישלונם העיקרי – היה בהתבטלות בפני הרמטכ"ל דן חלוץ, שהיה כריזמטי, מלא ביטחון עצמי מופרז, טייס ומפקד חיל אוויר מעולה, אך חסר ידע וביטחון בניהול קרבות קרקעיים. לכן כישלונם של קפלינסקי – סגן הרמטכ"ל, שמונה כמפקד על בפיקוד צפון, שהיה בעברו אלוף פיקוד צפון ואיש חיילות היבשה; ואלוף גנץ – שהיה גם הוא אלוף פיקוד הצפון, איש צנחנים ומפקד זרוע היבשה כל כך צורם ובולט; האלוף אייזנקוט – שהיה ראש אגף מבצעים, לא ראה כנראה שהתכניות שהוכנו וניתן היה לבצען, יורדות לטמיון יומיומי בשטח.

כישלונם של כל השלושה הנ"ל מתבטא בפחד להביע עמדה נחרצת נוגדת בפני דן חלוץ, לדפוק על השולחן, לאיים בהתפטרות, בפנייה ישירה לראש הממשלה אהוד אולמרט לנסות להשפיע – ולשנות את מהלכי המערכה.

צה"ל והציבור הישראלי, מצפה שקצינים בכירים בדרגות אלוף – לא יחפשו "כיסוי תחת" ודאגה לקידומם ותפקידם, אלא ישימו את טובת צה"ל והמדינה בראש דאגתם ומעייניהם, ולא יחששו לקום ולומר את דברם בבטחה ובאומץ.

התופעה של כסת"ח, התבטלות, פחד בפני אי קידום שניצניה נראו במלחמת יום הכיפורים ב-1973, אסור שתחזור לה בימים אלה.

אי לכך – שלושת הגנרלים הנ"ל פסולים בעיני לתפקיד לא בשל עברם והישגיהם בעבר, אלא בשל כישלונם הצורם בהווה. לכן האלוף גלנט – איש שייטת 13, לוחם נועז בפני עצמו, שהוכיח עצמו כאלוף פיקוד הדרום במבצע "עופרת יצוקה" – ואחריה, בנסיבות שנוצרו, הוא מתאים ביותר לתפקיד.

ואם שר הביטחון ברק, גם רוצה ביקרו ושכנע אותו להישאר בצה"ל, ולא יעשה לו תרגיל של הרגע האחרון, סיכויו להתמנות גבוהים.

וכפי שאמרתי בתחילת הדברים – הנוהל, ההסדר של קביעת 4 שנות רמטכ"לות הוא במקומו, אך צריך לעגן לידו גם את הנוהל שהחלפת רמטכ"ל תצא לתקשורת 6 חודשים לפני תום התפקיד ביחד עם הודעה על מחליפו, כדי למנוע מלחמת גנרלים מיותרת. זה בריא לצה"ל, לציבור ולמדינה.

הפרשנים הטוענים, כי הרמטכ"ל יכול להיעלב מהודעה מוקדמת על מחליפו, והוא תחליש אותו – אינה במקומה ואינה נכונה. ההיפך הוא הנכון – זה מתכון למניעת מלחמת גנרלים מיותרת, לוביזם, התחנפות לח"כים, שרים וכתבות פרופיל וצבע בתקשורת. מבקר המדינה, נשיא המדינה פרקליטי מחוזות עפ"י החוק החדש של 7 שנים בתפקיד, יודעים היטב את מועד סיום תפקידם ואין מקום לעלבון.

רמטכ"ל יודע שארבע שנים היא קדנציה יפה ושלמה ולכן הודעה על המחליף 6 חודשים לפני – סבירה, הגונה ומתבקשת בנסיבות.

הערה: המסמך האסטרטגי שנחשף בערוץ 2 – הבא לפגוע באשכנזי ולקדם כביכול את גלנט – נראה לי כ"תרגיל מסריח".

אם הוא נכון – זה מסוכן וחמור. אבל מאידך, נראה כי המסמך הודלף, בעיתוי קריטי, כדי לפגוע בגלנט ולכן חקירה מתבקשת בנושא גם על פי דרישה של אייל ארד. בכל מקרה, הבחש תחש – במינוי רמטכ"ל עדיין לא פסה מן הארץ.

ברכות למחליף – והצלחה לצה"ל.

 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי