יהלומי הדמים הוא כינוי ליהלומים המצויים במכרות במרכז אפריקה, ונכרים על ידי אזרחים שזכויותיהם מופרות בידי ארגוני מחתרת וארגוני גרילה, המשתמשים בהם למימון מלחמות אזרחים ומעשי טרור במדינות סכסוך במרכז אפריקה. בכריית יהלומי הדמים מועסקים גברים, נשים וילדים בכל גיל, הנחטפים באישון לילה מביתם, ומאולצים לעבוד בחיפוש אחר יהלומים, תמורת מזון בלבד. רבים מהם מוצאים את מותם במכרות בעת חיפוש אחר יהלומי הדמים או נשחטים על ידי לוחמי הגרילה המפקחים על עבודתם.
המרוויחים העיקריים מתעשיית יהלומי הדמים הינם אנשי הצבא במדינות הסכסוך, גורמים רשמיים בתאגידים המקורבים לממשלה, והאנשים בחוגים הקרובים לנשיאי מדינות אלה. אלה נהנים מגישה בלתי מוגבלת לשדות היהלומים, ומנצלים את ההכנסות המתקבלות מהם לרכישת נשק רב ולשימור כוחם השלטוני המושחת.
שאלת כמות יהלומי הדמים בעולם בכל זמן נתון הינה שאלה שהתשובות לה סותרות - בשנת 1996 נאמד כי סחר יהלומי הדמים העולמי עומד על כ-65% מסך היהלומים כולם, בעוד בעלי ענין בתחום היהלומים טענו שלא מדובר ביותר מ-4% שתופסים יהלומי הדמים מסך היהלומים העולמי.
מהי אמנת קימברלי (הקרויה גם אמנת KPCS)?
פורום KPCS, ששמו הינו קיצור ל"סכימת תהליך קימברלי לאישור", הוא פורום בינלאומי המאגד ממשלות וגופים שונים בענף היהלומים, במטרה לתעד את תנועת יהלומי הגלם בעולם, ולהסדיר מערכת אמינה לבחינת הסחר בהם, ולמניעת מסחר של יהלומי הדמים. אמנת קימברלי אומצה על ידי האו"ם ב 2003 במטרה להבטיח סחר הוגן ביהלומים, וכדי לוודא כי לא נעשה סחר באותם יהלומי הדמים המגיעים מאזורי סכסוך. כיום חתומות 68 מדינות על האמנה, מה שהוריד את תפוצת יהלומי הדמים ליחס של 1% בלבד משוק היהלומים העולמי הכללי.
על פי עקרונות אמנת קימברלי, מסחר ביהלומי גלם אפשרי רק בין מדינות החברות בה, ומלווה בתעודת קימברלי רשמית, החתומה על ידי המדינה המייצאת. בנוסף, התחייבה מועצת היהלומים העולמית (WDC) להטביע תעודות לכל יהלום מלוטש ולאשר בכך את נקיונו ומקורו.
מעניין לדעת כי מדינת ישראל היתה אחת מיוזמות אמנת קימברלי, ואף הנפיקה ב-2003 את תעודת קימברלי הראשונה בעולם. החל משנת 2010 אמורה מדינת ישראל לכהן כיושבת ראש ארגון קימברלי, שהוא כיום הארגון העליון לפיקוח על תעשיית היהלומים העולמית.
נו, האם עזרה אמנת קימבלי במיגור תופעת יהלומי הדמים ?
היקף השימוש באותם יהלומי הדמים צומצם משמעותית בשנים האחרונות, אם כי עדיין לא מוגר סופית ותהליך קימברלי סופג לא מעט ביקורת קשה. גם כיום ממשיכים סוחרים רבים להבריח כמויות משמעותיות של יהלומי הדמים ממדינות מרכז אפריקה שלא בכפוף להסכם קימברלי, ומכתימים בכך את תעשיית היהלומים העולמית. בשנים האחרונות אף נחתמו הסכמי שלום בין חלק מהממשלות במרכז אפריקה לבין צבאות הגרילה שפעלו שם, והשתמשו באותם יהלומי הדמים למימון פעילותם. לפיכך טוענים יהלומנים ברחבי העולם, כי תהליך קימברלי הינו מיותר כיום, ורק מסבך את המסחר בתחום.
לסיום, אם הינכם נמצאים בשלב החיפוש אחר תכשיטי יהלומים, טבעות אירוסין, או אולי אבני חן יקרות, מומלץ שתעשו את הבדיקות הנ''ל עוד לפני הקנייה, על מנת שתוכלו להיות בטוחים בקנייה שלכם.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
