מזל - לעתים ביש מזל.
כשנמצא סרטן בגוף החולה - הבשורה קשה, ואולם - להיום - תלוי מה? איפה? והשאלה - מה עושים?
במרבית המקרים - יש בידי הרפואה לסייע אם בחיסול הסרטן ע"י הדברתו המלאה או עצירתו ובכל מקרה להאריך חיים (אם כי לא תמיד לשפר את איכותם).
עניין המזל בידי שמיים הוא ואולם בסוגי סרטן מסוימים מזוהה גורם תורשתי מובהק פחות או יותר - דוגמא אופיינית היא סרטן שד והגן BRCA. במקרה כזה ניתן לבדוק הימצאות הגן הפגום - ולחזות את רמת הסיכון להיארעות המחלה, עם שיקולי בקרה טיפול מקדים.
סוגי סרטן הנגרמים ע"י גורמי סביבה ובעיקר גורמי עבודה מזוהים - מאופיינים בסוגיהם לפי החשיפה לגורם מסרטן וסוג המחלה הנגרמת ממנו.
לדוגמא קרינת שמש מזיקה וסרטן העור לסוגיו, חשיפה לסיבי אזבסט וסרטן קרום הריאה (מזותליומה) וכיו"ב, לעובדים בשמש ובאזבסט.
החומרים המזיקים שלהם מאפיינים מסרטנים - קרצינוגנים - מדורגים על פי הדירוג האירופי I.A.R.C - למספר מחלקות - כשהראשונה כוללת חומרים וגורמים שמחוללים באופן ודאי סרטן בבני אדם. בין החומרים המוכרים: קדמיום, תרכובות ניקל, בריליום, ארסן, בנזן, חומרים רדיואקטיביים שונים וכן תרופות נוגדות דחיה וכו'.
החלטה האם גורם שיש לו פוטנציאל מסרטן (ואפילו ודאי) אכן גרם את המחלה תלויה במשך החשיפה והאינטנסיביות שלה.
גם לחומרים השייכים לקבוצה השניה: "חומרים מסרטנים ודאיים בבעלי חיים וקרוב לוודאי מסרטנים בבני אדם" - פוטנציאל לגרום סרטן.
ניתן לבסס קשר סיבתי למחלה כאשר מדובר בחומרים שיש להם ספציפיות לסוג של סרטן האופייני לעיסוק מסוים כגון - סרטן שלפוחית השתן אצל העובדים בייצור צבעים - בשל חשיפה לחומר בנזידין שמשמש כבסיס לצבעים.
כאן חשובה במיוחד האבחנה המבדלת הרפואית / משפטית - הואיל ומדובר במחולל סרטן שאינו "גורם ודאי" - יש לחשוד בתרומה לפרוץ המחלה מגורמים ידועים אחרים. לדוגמא - לגבי סרטן השלפוחית יש עליה הסתברותית מובהקת ביותר בתחלואה אצל מעשנים לעומת מי שאינו מעשן - ועל כן - כדי לקבוע מהו הגורם למחלה יש להעריך את התרומה של כל הגורמים הידועים והשיקלול נעשה לפי לשון הסייפא לס' 83 לחוק הביטוח הלאומי: אין רואים אותה כתאונת עבודה (כאן - מחלת מקצוע) אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה (כאן - המחלה) היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.
האמור לעיל הוא בנוסף לאותן מחלות מקצוע המוגדרות בתקנות לפי ס' 79 85 לחוק הביטוח הלאומי - כשההרחבה לגבי המחלות שאינן ברשימה, בד"כ על בסיס תורת המיקרוטראומה. תקנות אלה - תק' הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד - 1954, קובעות בתק' 44, 45, 46 - רשימה סגורה של מחלות מקצוע; סרטן תעסוקתי עונה להגדרת "כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומרים שברשימה" (וכאן באה רשימה ארוכה של חומרים, ובהם מסרטנים למיניהם).
חיבור הנסיבות הרלבנטיות של השרשרת הנסיבתית לקשר סיבתי בין המחלה לעבודה - מורכב ומחייב שימוש בתהליך מדויק מאוד של בחינה ובדיקה.
המדובר במחלה קשה ויש צורך במומחה משפטי כדי שתוכר כפגיעה בעבודה.
ע. שילוני, עו"ד
ע. שילוני עו"ד מומחה בנזיקין 30 שנות וותק והצלחות http://www.shilonican.com> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
