כמעט כל מקום עבודה דורש מעובדיו להחתים את כניסתם ויציאתם בשעון נוכחות. בעבר היו שעוני נוכחות בהם היו מחתימים באופן פיזי את שעת הכניסה והיציאה בכרטיס נוכחות שהוכנס לתוכם. לאחר מכן הגיעו הכרטיסים המגנטיים, אותם העבירו העובדים בשעוני נוכחות דיגיטליים. החידוש הנוכחי המאיים להיכנס לכל מקום עבודה הוא שעון נוכחות ביומטרי.
שעון נוכחות ביומטרי הוא שעון הפועל על פי זיהוי טביעות האצבע של העובד. עם קבלתו לעבודה, כל עובד מקבל מספר אישי ונלקחת ממנו דגימה של טביעת האגודל או האצבע המורה. מרגע שנתונים אלו מוזנים אל תוכנת הנהלת חשבונות, שעון הנוכחות ידע לזהות את העובד בהתאם לטביעת אצבעו ויוכל לתעד את שעת כניסתו ושעת יציאתו.
שעון נוכחות ביומטרי- הצד החיובי
הצורך בשעון נוכחות ביומטרי נולד בעקבות מקרים רבים של רמאויות בהם עובדים סיפקו דיווחי שקר על שעות נוכחותם בעבודה. במקומות עבודה גדולים שבהם נעשה שימוש בשעוני נוכחות דיגיטליים, עובדים רבים העבירו את כרטיס העובד שלהם לעובד אחר שהחתים במקומם נוכחות. כך הם יכלו לצאת מוקדם יותר או כלל לא להגיע לעבודה, ובכל זאת לקבל על כך שכר. הניצול לרעה שנעשה בשעוני נוכחות אלו הוא שהוליד את הצורך בשיטה חדשה לתיעוד נוכחות.
שעון נוכחות ביומטרי אכן פותר לחלוטין בעיה זו. טביעות אצבע אינן ניתנות להעברה או לזיוף ולכן רק העובד עצמו יכול להחתים את שעת כניסתו ושעת יציאתו ממקום העבודה. שעון נוכחות ביומטרי אכן מאפשר למעביד לשלוט באופן מוחלט על האמינות בדיווחי השעות של העובדים, ולהימנע מתשלום שכר עבור שעות עבודה שבהן העובד כלל לא עבד.
אך מנגד...
אך לצד היתרון הברור שבו, שעון הנוכחות הביומטרי הביא עימו בעיה חדשה והיא החדירה לפרטיותו של העובד. לקיחת טביעת אצבע מאדם היתה פעולה השמורה לתחנות משטרה ובתי כלא. לפתע אנו נדרשים לספק את המידע האישי והפרטי ביותר שלנו למעביד. שעון נוכחות ביומטרי בעבודה משמעותו שהמעביד מחזיק ברשותו אמצעי עימו הוא יכול להשיג מידע רב עלינו.
במקומות רבים בעולם הממשלה מקימה מאגרים ביומטריים של אזרחיה. מאגרים אלו כוללים את טביעות האצבעות של האזרחים, כמו גם פרטים אישיים אודותם. בישראל המאגר הביומטרי משמש בעיקר לצורכי ביקורת גבולות בנמלי התעופה. מזה מספר שנים קמים קולות הקוראים להקמת מאגר ביומטרי ממשלתי גם בישראל.
מאגר שכזה, לכשיוקם, יאפשר לרשויות המדינה לעקוב אחרי כל אחד ואחד מאזרחיה ולהשיג עליו את המידע הפרטי והאישי ביותר. שעוני נוכחות ביומטריים הם רק הסנונית הראשונה המבשרת על בואו של עידן שבו תבוא אל קיצה זכותו הבסיסית של אדם לפרטיותו.
הן המעבידים והן רשויות החוק מצדיקים את קיומו של המאגר הביומטרי באמצעות הנימוק הביטחוני. המעביד מעוניין להבטיח באמצעות שעון נוכחות ביומטרי שרק מורשי כניסה ייכנסו לתחומו, ושרק מי שאכן עבד יקבל על כך תגמול. רשויות החוק במדינה מעוניינות ליצור בקרה יעילה על הנכנסים והיוצאים מגבולות המדינה, וכן מאגר שיאפשר לאתר בקלות פושעים ועבריינים. אלו שיקולים חשובים ונחוצים, אולם יחד עימם כל מדינה דמוקרטית צריכה לעשות את חשבון הנפש הדרוש, ולשאול עצמה האם היא רוצה להיות מקום אשר מעקר לחלוטין את הזכות לפרטיות מתוכן? האם מדינה דמוקרטית היא מדינה שמעדיפה שיקולים כלכליים ושיקולים ביטחוניים על פני זכותו הבסיסית של כל אדם בדמוקרטיה – הזכות לפרטיות?
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
