ידוע שלפני הנישואים הכל זורם על מי מנוחות, כולם מאוהבים, מאושרים ויש מצבים שבהם החתן אפילו לא יודע שהכלה לא באמת בלונדינית, והכלה איננה מודעת לכך שהחתן אלרגי לכל סוגי הירקות. כמובן, זה נאמר בהומור, אך מתייחס לעובדה אמיתית: כשנישאים הכל וורוד ומתוק, אבל החיים המשותפים עצמם הם לא תמיד גן של שושנים. הבעיה האמיתית מתעוררת לא כשזוג מעוניין להיפרד, אלא כשמתחילים לריב על הרכוש – גם זה שנצבר במהלך השנים וגם על הרכוש שאחד מהם הביא אתו כנדוניה. מה לעשות, לא כולנו עשירים, ולא תמיד אהבת חיינו משתווה אלינו במצבה הכלכלי. זו הסיבה שחייבים בכל מקרה לחתום על הסכם ממון לפני החתונה. נכון, זה קצת מביך ועלול להרתיע את בן הזוג שלנו. במבט שטחי זה הרי נראה שמציע החוזה בעצם לא ממש בטוח שהנישואים האלה יחזיקו מעמד. למעשה חתימה על הסכם ממון מבטיחה שקט אישי לכל הצדדים. הסכם כזה מחייב את בני הזוג להתגרש בצורה תרבותית, אם וכאשר זה מה שהם מחליטים לעשות, וגם מונע סחבת ארוכה. בנוסף הסכם ממון מונע את התופעה המכוערת של סחיטה, שמתרחש לעיתים בתהליכי גירושים, ומבטיחה שכל אחד יצא אתו מלכתחילה עם הרכוש שהוא בא אתו. אם אחד מבני הזוג רוצה להתחתן עם השני אך ורק מתוך אינטרסים כלכליים, הרי שהסכם כזה מוציא את השיקולים שלו לאור וחושף אותו, כי מן הסתם הוא יסרב לחתום על הסכם כזה. אומנם סיטואציה כזו היא לא נעימה ואף כרוכה בשברון לב, אבל זה כמובן עדיף בהרבה מבן זוג שהוא נוכל נצלן.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
