מה כבר ניתן לומר על אדם (אם ניתן לכנותו כך), הורה, שרוצח במו ידיו את ילדיו, ולא משנה מה היו הסיבות לכך ומה המסר אותו ניסה להעביר, אם יש כזה. איני בקיא בפרטי המקרה עצמו, למעט מה שנאמר בתקשורת.
כפי שקרה גם בעבר, עם אמהות שהטביעו ורצחו את ילדיהן - אין לי ספק כי גם הפעם מדובר בפסיכופת מפלצתי, עם עבר עשיר בתחום מחלות הנפש. אין הדבר אמור לגרוע או להפחית לדעתי מחומרת המעשה המתועב שעשה, ומחומרת העונש המגיע לו.
איני רוצה לקבוע מי האשם במקרה הזה (מלבד הרוצח עצמו כמובן) - רשויות הרווחה, שידעו את כל ההיסטוריה הרפואית של האב, הפסיכיאטרים המטפלים ששללו בעיה כלשהי, או הנסיבות עצמן של משפחה הנקרעת לגזרים במהלך הליך גירושין מכאיב ומלא ביצרי נקם ושנאה. ייתכן שהכתוב במסכת אבות [משנה, סדר נזיקין, פרק ד', משנה כ"ח]: "הקנאה, התאווה והכבוד - מוציאים את האדם מן העולם" מתאר היטב את העומד מאחורי המעשה הנתעב.
התחושה הקשה עד כאב למשמע הידיעה הזו, ראוי שתהיה משותפת לכל אדם באשר הוא. במקרה שלי, הכאב עמוק שבעתיים, לאור היותי אב ורופא ילדים, שיודע מהי קדושת החיים עבור הורים רבים הנלחמים על חיי ילדיהם החולים במחלות קשות.
בניגוד לאב במקרה הזה - מתוקף פעילותי הציבורית למען שוויון בהורות ושמירה על טובת הילד - אני עד למקרים רבים בהם אבות הם דמויות מופת עבור ילדיהם, מטפלים בילדיהם ללא לאות, יוצאים איתם לגני משחקים ובאים איתם לרופא, מבשלים עבורם ורוחצים אותם, נשארים בבית כשהילדים חולים, ולעתים אף מוכנים לוותר על קריירה למען גידול הילדים. וכל זאת, מתוך אהבה אינסופית ולב רחב, שאינו שונה מזה של האמהות.
הקשר בין האב לילדיו הוא קשר חשוב מאין כמוהו. דמות האב חשובה לילדים בצורה ברורה, שהוכחה גם במחקרים רבים. הדבר נכון במיוחד במצבים של פרידה וגירושין - בהם עולמם של הילדים חרב לפתע, ועליהם להתמודד עם אובדן המשפחה לה היו רגילים.
לצערי הרב, אבות רבים הנמצאים בהליכי גירושין, מנותקים לפתע בצורה אכזרית מילדיהם והתהליך כולו נעשה מכאיב ובלתי אנושי עבור האבות ועבור הילדים עצמם.
אני מסכים עם רשויות הרווחה כי מן הראוי לשאוף ולאפשר קיום של הסדרי ראייה ולינה של הילדים עם האבות במצבי פרידה וגירושין. כמובן שהדבר צריך להיבדק בכל מקרה לגופו, ובמקרים בהם יש היסטוריה של מחלות נפש או הפרעות נפשיות קשות אצל אותו הורה - יש לשקול היטב את הישארות הילדים עימו לבד, בין אם מדובר באב, ובין אם מדובר באם.
באתרי אינטרנט מסוימים, צצו להם, כצפוי, מאמרי שטנה כלפי הגברים, רשויות הרווחה ומערכת המשפט. מאמרים אלה מלאים בדברי הבל מחפירים, רוויי ארס, רוע ושטנה, ומעידים על מי שכתב אותם - נשים שכל הקריירה שלהן נבנתה ממצוקה ומהרס של משפחות, דבר המעודד על ידן. הדבר המנחם הוא שלמקרא מאמרים אלה, הציבור רואה ומבין כי רוע, עיוות מציאות ורשעות אינם נחלתם של הגברים בלבד.
למרות הכאב העצום במקרה הנוכחי, אל נא תעשו הכללה כלפי כל האבות, או כל הגברים הנמצאים בהליכי גירושין. הדבר חוטא לאבות ופוגע בילדים, בראש ובראשונה.
מומחה ברפואת ילדים,
מומחה בהמטו-אונקולוגיה -ילדים,
פעיל חברתי לכינון שוויון בהורות ושמירה על טובת הילד
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
