חנינה מנשיא המדינה לפני תחילת ריצוי עונש של מאסר בפועל 

חנינה מנשיא המדינה לפני תחילת ריצוי עונש של מאסר בפועל

 נאשם במשפט הפלילי אשר הוטל עליו עונש של מאסר בפועל, יכול לפעול בדרך "חוץ משפטית" ולפנות לנשיא המדינה בבקשה לחנינה.

יאמר מיד: נשיא המדינה אינו טריבונל משפטי ואינו דן כבית משפט לערעורים על גזר הדין ופנייה אליו תתאפשר רק לאחר שמוצו ההליכים המשפטיים או שבנסיבות העניין, הליך הערעור הינו חסר כל טעם.

הטיפול בבקשת חנינה הינו טיפול ממושך ומשכך, במקרים מסוימים, נעתר בית המשפט לעכב את תחילת ריצוי עונש המאסר עד להחלטת נשיא המדינה.

יחד עם זאת, בית המשפט העליון קבע כלל המשפטי לפיו בדרך כלל בקשת חנינה לא תשמש טעם לעיכוב ביצוע של גזר הדין, למעט מקרים מיוחדים ויוצאים מן הכלל.

הטעם לכלל זה הינו "משום עירוב שיקוליו של בית המשפט בשיקוליה של הרשות המחוננת, ומשום אפשרות של השפעה, על שיקוליה של זו, ומן הראוי שלא ייעשה כך ולא ייראה כך". (בש"פ 1835/93)

 מהם המקרים המיוחדים והיוצאים מן הכלל אשר יצדיקו עיכוב ביצוע עונש מאסר בשל בקשת חנינה?

המדובר במקרים יוצאי דופן במינם ובסוגם, שעיקרם באירועים שאירעו לאחר מתן גזר הדין ואשר לו היו בפני בית המשפט בעת שגזר את עונש המאסר, ייתכן שהיו משפיעים על שיקול דעתו שלא לגזור עונש מאסר כפי שגזר.

ויש להדגיש, כי לאדם שנידון לריצוי עונש מאסר מומלץ לפנות לעורך דין פלילי אשר יבדוק האם המקרה עשוי ליפול לגדרן של הנסיבות המצדיקות הגשת חנינה ובקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.

כך למשל, בית המשפט המחוזי בחיפה (ב"ש 3197/07) התבקש לעכב את ביצוע עונשו של נאשם שהורשע בעבירה של קבלת דבר מה במרמה בנסיבות מחמירות ונדון למאסר בפועל לתקופה של שנה.

הנאשם במקרה זה סבל ממחלת כלי דם ומצבו הרפואי התדרדר.

הנאשם הגיש ערעור על חומרת עונשו לבית המשפט המחוזי ואף הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון – וערעוריו נדחו, כשבכל אותה התקופה הסכימה התובעת לעיכוב ביצוע המאסר.

בסופו של דבר, הגיש הנאשם בקשת חנינה לנשיא והתביעה סירבה לעכב את ריצוי עונשו עד להחלטה בבקשת החניה.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת הנאשם וציין כי אמנם מצבו הרפואי של הנאשם הובא לפני בית המשפט שגזר את דינו למאסר, אולם לאחר גזר הדין עבר הנאשם ניתוח לכריתת רגלו השמאלית וכן חלה התדרדרות בתפקוד הכליות עם אפשרות לדיאליזה. בנוסף, התברר כי הנאשם מרותק לכסא גלגלים והוא נזקק לעזרה סיעודית.

לפיכך, קובע בית המשפט המחוזי כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבעטיין הוא ביצוע העונש יעוכב על מנת לאפשר לנאשם לקבל את תשובת נשיא המדינה בבקשת החנינה שהגיש.

לסיכום, לשם הגשת חנינה לנשיא המדינה מומלץ לפנות לעורך דין פלילי אשר יעריך את הסיכויים ויפנה במקרה הצורך בבקשה לעיכוב בוצע עונש המאסר בפועל.