אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד(רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il
על פי המשפט המינהלי, לכל אדם להישמע קודם שהרשות מחליטה בעניין העלול לפגוע בו. קשה לחלוק כי ההחלטה להעמיד אדם לדין עלולה לפגוע בו פגיעה קשה. האם הנפגע זכאי להשמיע טענותיו בפני רשויות התביעה קודם לקבלת החלטה זו?
בעבר לפני שנת 2000, למרות שהתביעה לא הייתה חייבת לשמוע חשודים, נהגו היועצים המשפטיים לממשלה לערוך הליכי שימוע לאישי ציבור בטרם יוחלט על העמדתם לדין. שורש האבחנה בין אישי ציבור לנאשמים אחרים הוא התפיסה כי עצם ההעמדה לדין – גם אם לא תלווה בהרשעה, פוגעת פגיעה מיוחדת באישי ציבור הנתונים במעקב תקשורת התמידי. כנגד גישה זו קמה מחאה בטענה כי היא מפלה חשודים מן השורה העלולים גם הם להיפגע מהגשת כתב אישום נגדם. בעקבות זאת הוצע להקנות זכות טיעון לכל נאשם. הצעת חוק ברוח זו הובאה על ידי ח"כ אמנון רובינשטיין. לאחר ויכוחים ארוכים בהם הפרקליטות התנגדה לתיקון החוק, נקבעה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") ההוראה המעניקה זכות להעלות טענות בפני רשות התביעה, לאחר שזו האחרונה יידעה את החשוד על כך שהועבר אליה חומר חקירה בעניינו. בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה שהותאמו לאחר קבלת הסעיף אין עוד אבחנה, לעניין זכות הטיעון, בין אישי ציבור לאחרים.
כפי שעולה מן הסעיף, אמנם ניתנת זכות השימוע מכוח החוק, אך היא מוגבלת למדי: 1) מדובר בזכות לשימוע בכתב בלבד. 2) ראש יחידת התביעות מוסמך לשלול את הזכות אם הוא סבור שקיימת מניעה לכך. 3) הזכות מוגבלת לעבירות מסוג פשע, כמו עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, עבירות לפי סעיף 117 ב לחוק מע"מ . 4) הזכות מוגבלת רק לנאשמים שאינם עצורים. 5) מקבל ההחלטה אינו צריך לנמק את החלטתו לדחות את בקשת החשוד. 6) החשוד אינו זכאי לעיין בחומר הראיות לצורך טיעוניו בשימוע.
יחד עם זאת, בחודש מרץ 2007 עדכן היועמ"ש את ההנחיה שהובאה לעיל וקבע כי בהליך השימוע יש לאפשר עיון ב"כ החשוד בעיקר חומר הראיות שבידי התביעה, ככל שהדבר אינו עלול לפגוע בעניינם של מעורבים אחרים, להפריע להכנות למשפט או לגרום נזק אחר.
מה הדין כאשר התביעה מפירה את חובתה ליידע את החשוד על העברת חומר החקירה כאמור בסעיף 60א? עד כה התירו חלק מבימ"ש לתביעה לתקן את הטעות באמצעות שימוע לאחר הגשת כתב האישום מכוח דוקטרינת "הבטלות היחסית", ואילו אחרים דרשו את מחיקת כתב האישום, כדי לאפשר שימוע בלא שכתב אישום תלוי ועומד כנגד החשוד. הנושא עדיין לא הוכרע בבית המשפט העליון. בבש"פ 5310/07 כשכאש נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) לא קבע השופט רובינשטיין הלכה ברורה, אך התייחס לכוונת המחוקק כי הליך השימוע יתקיים לפני הגשת כתב האישום:
"בשאלה האם אי קיום השימוע לפי סעיף 60א גורר בטלות יחסית באופן שניתן לקיים שימוע למפרע, או שמא בטלות מוחלטת נחלקו ערכאות דיוניות... בהחלטת סגן הנשיא בית אור מיום 6.6.07 נקבע מפורשות, כאמור, כי השימוע צריך להיערך בלא שכתב אישום תלוי ועומד. אזכיר, כי בהצעת החוק (הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26) (זכות השימוע) התשנ"ט-1999, הצעות חוק תשנ"ט, 376 מאת ח"כ אמנון רובינשטיין), נומקה הענקת זכות השימוע כך: "ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות. בחברה שאנו חיים בה, די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם". אכן כך, והדברים בודאי ראויים ועם זאת, יישומם אינו בחינת פשיטא במציאות החיים, שכן יתכנו נסיבות שבהן יש הכרח בראש וראשונה בשל אינטרס ציבורי, להגיש כתב אישום באופן מיידי, ומכאן סעיף 60א(ה) לחוק, המאפשר לפרקליט מחוז "להגיש כתב אישום בטרם חלפו 30 הימים, ואף בטרם פנה החשוד"."
בהסתמך לאמור לעיל, ניתן להעריך, כי ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר יטה בימ"ש לרפא את הפגם ולאפשר שימוע לאחר הגשת כתב האישום ולהיפך.
לסיכום, ברצוננו להדגיש, הדגשה יתרה, את חשיבות הייצוג כבר בהליך השימוע. נמנה כאן כמה נקודות המצביעות על חשיבות זו (אם כי לא נמצה את כולן). בעשור האחרון, אחוז הזיכויים במשפטים הפליליים שואף לאפס, עובדה אשר הופכת את הליך השימוע מהליך טכני להליך מהותי כי יש בו הזדמנות אם לא לשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום, אז לפחות להגיע להסדר טיעון. בנוסף, כאמור לעיל, בהנחיית היועמ"ש עיון בחומר הראיות ניתן לב"כ החשוד. נקודה נוספת היא שבהיעדר ייצוג, עלול החשוד, שלא במודע, להפליל את עצמו ולהעניק יתרון דיוני לתובע. אשר על כן, עו"ד המתמחה בדין הפלילי יוכל, יוכל למצות בחוכמה את הזכות שמוענקת לחשוד בסעיף 60א לחסד"פ ואולי אף לסיים כבר בשלב זה את הפרשה.
רמת גן: רח' בן גוריון 2, (מגדל ב.ס.ר 1)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' פרנקלין 7, סקטור 1, בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר לעורך דין אלי דורון
משרד עורכי דין - דורון, טיקוצקי, עמיר
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון,מתמחה במגוון תחומי משפט ומספק שרותים כגון: יעוץ מס מקרקעין בנוסף למשרדים הפזורים בארץ מפעיל המשרד את שלוחת רומניה המתמחה בהשקעות ונדל"ן במדינה. המשרדים שלנו: רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446, חיפה: שד' המגינים 58 טל': 04-8526693, טבריה: הירדן 100א' טל': 04-6717201, רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2 שאלות נא שלחו למייל: eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
