טיפול במגע לשיפור איכות החיים של חולי סרטן 

מעבר למשמעויות המחלה, חששות ושינויים בחיים האישיים והחברתיים, הטיפול במחלת הסרטן מלווים בדחק פיזי ונפשי מתמשך ותובעים מהחולה למצוא דרכי התמודדות והסתגלות. כישלון תהליך ההסתגלות, לעיתים בעקבות לחץ רב מדי, היעדר תמיכה חברתית או נפשית, מביא להגברת דיכאון וחרדה ולהתפתחות פתולוגיה נפשית. אבחון של דיכאון וחרדה באוכלוסיית המטופלים יכול להיות קשה וחייב לכלול מודעות לסימפטומים וסימנים הנובעים מן הסרטן עצמו ומטיפולים תרופתיים לבין אבחנה של הפרעה בתפקוד הנפשי. הפרעות פסיכולוגיות משפיעות על כ-47% מהמטופלים חולי הסרטן, עם דיכאון וחרדה המייצגים 80% מהמקרים (Ronson and Razavi, 1999). הטיפולים המוצעים לחולי סרטן כיום הם בגישה הביופסיכוסוציאלית. שימוש בתרופות לטיפול בדיכאון וחרדה בחולי סרטן הוא נפוץ אך אין ודאות לגבי יעילותו, הוא נעשה על בסיס ידע כללי בלבד והיעדר ניבוי יותר מאשר על עדות חיובית לגבי יעילות התרופות. זאת מאחר ואין תמיד מידע פסיכיאטרי לגבי החולים, קיים חשש לסבילות נמוכה וכן אינטראקציות תרופתיות קרצינוגניות(Ronson and Razavi, 1999).

עיסוי

עיסוי נחקר עד כה בנוגע לאפשרותו לסייע בהפחתת מתח, לחץ, דיכאון, כאב ועייפות. עיסוי שבדי הוא הנפוץ ביותר והוא כולל 5 תנועות בסיסיות ווריאציות שלהן. העיסוי ניתן בדרך כלל על ידי אנשים המיומנים בכך אולם ניתן ללמד גם תומכים בחולי סרטן, לתת עיסוי בטכניקות מתאימות. מלבד היתרונות הנפשיים העיסוי עשוי לשחרר מתח שרירי, להעלות את רמת האנדורפינים ולשחרור רעלים מהשרירים. כמו כן יעיל בשחרור ליחה מן הריאות, מעודד פתיחת סינוסים וצינון. רפלקסולוגיה היא שיטת טיפול המבוסס על הרפואה הסינית ומתייחסת לכפות הרגליים והידיים כייצוג של הגוף. הטיפול הרפלקסולוגי הוצע לחולי סרטן בניסיון לשפר את הסימפטומים השליליים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים הקשורים למחלה או לטיפול בה.  

מחקרים אחדים מציעים, כי תרפיית העיסוי עשויה להיטיב עם הסימפטומים כגון כאב ומצב רוח ירוד, של חולים בסרטן בשלב מתקדם. במחקר שנעשה תחת חסות (ארגון הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית בארה"ב) נבחנו תועלות הטיפול בעיסוי לעומת תרפיית מגע פשוטה (הנחת ידיים בשני מקומות בגוף) בקרב חולי סרטן מתקדם. המחקר נערך ב-15 הוספיסים ברחבי ארה"ב, שכללו 380 משתתפים עם סרטן מתקדם אשר הוקצו אקראית לחוות טיפול בעיסוי במשך 30 דקות או תרפיית מגע פשוטה, במהלך תקופה של שבועיים. התוצאות הראו כי שתי הקבוצות חוו הקלה משמעותית בכאבים, במצוקה הפיזית והנפשית ובאיכות החיים. השיפור המיידי בכאב ובמצב הרוח היה גבוה יותר בעיסוי מאשר במגע פשוט, אולם לא נמצאה השפעה לאורך זמן בשתי התרפיות. החוקרים מסיקים כי עיסוי עשוי להקל באופן מיידי על חולי סרטן מתקדם ומציעים כי מגע שיינתן על ידי קרובי משפחה ומתנדבים עשוי להיטיב גם הוא עם המטופלים (Kutner, Corbin, 2008).

בטיפול התרופתי בתופעות לוואי של מחלות הסרטן נעשה שימוש ברכיב סינתטי של סרוטונין, המצוי הן בתרופות נוגדות דיכאון כגון פרוזק והן בתרופות נגד כאבים. סרוטונין מעודד ייצור דופמין, נוירוטרנסמיטר אשר מכיל מרכיבים משפעלים המשפיעים על הפחתת דיכאון והשפעות דחק וכן מונע הסרוטונין ייצור של קורטיזול. השפעת טכניקת העיסוי נמדדה על ידי השוואת השינויים ברמות קורטיזול וסרוטונין. השוואה זו מרמזת על השפעתו של הטיפול על כאב ובמצבי רוח ודיכאון(Field, Hernandez- Reif, Miguel, Shanberg & Kuhn, 2005).

מחקר שכלל 1290 חולי סרטן במהלך 3 שנים, המשתתפים קיבלו עיסוי במשך 20 דקות (מטופלים המאושפזים במחלקה) או 60 דקות (מטופלים באשפוז יום). החוקרים השוו בין סוגים שונים של טיפול: עיסוי שבדי, עיסוי מגע עדין ורפלקסולוגיה. החוקרים מצאו כי הטיפול יעיל לשיפור רמות כאב, בחילות, עייפות, דיכאון וחרדה במטופלים, כאשר ההשפעה נמשכת זמן רב יותר בקרב המטופלים באשפוז יום. ממצא נוסף הוא שעיסוי שבדי ומגע עדין היו יותר יעילים מאשר רפלקסולוגיהCassileth and Vickers, 2004). ממצא סותר נמצא במחקר, בו נעשה שימוש ברפלקסולוגיה בקרב חולי סרטן במצב מתקדם, בעלי מגוון של 11 סוגי סרטן. נמצאה השפעה חיובית של הרפלקסולוגיה על רמת העייפות של המטופלים. לרפלקסולוגיה נמצאה גם השפעה על בחילות והקאות שלוש שעות לאחר מתן הכימותרפיה. במחקר זה לא נראה הבדל בין השפעת הרפלקסולוגיה ועיסוי רגליים רגיל.  (Ezzo, Richardson & Vickers, 2006).

השוואה נוספת נעשתה בקרב 42 מטופלים עם סרטן מתקדם נחלקו אקראית לשלוש קבוצות (עיסוי בשמן בסיס (עיסוי ארומתרפי) וקבוצת ביקורת (ללא טיפול) פעם בשבוע למשך 4 שבועות. נמצא שיפור משמעותי באיכות השינה בשתי קבוצות העיסוי לעומת קבוצת הביקורת. יחד עם זאת, נמצאה הפחתה משמעותית בדיכאון בשתי קבוצות העיסוי (Soden, Vincent, Lucas and Ashley, 2004) . נראה כי טיפול במגע  אשר ניתן על ידי קרובים ועל ידי הצוות הטיפולי עשוי להועיל לאיכות החיים של החולים.

תרפיית העיסוי נמצאה יעילה בהגברת סרוטונין ודופמין אשר ידועים כמפחיתים את רמות הקורטיזול, לפיכך מגבירים את מספרם של תאי N-K. במחקר אודות הטיפול בעיסוי בנשים בעלות סרטן השד Field, Hernandez- Reif, Miguel, Shanberg and Kuhn, 2005)), נשים קיבלו טיפול של 30 דקות 3 פעמים בשבוע במשך 5 שבועות לעומת קבוצת ביקורת. העיסוי כלל לחיצות, לישה ומתיחה של הראש, הזרועות, רגליים וכפות רגליים וגב. התוצאות המיידיות הראו ירידה במתח, במצב רוח מדוכא ובכעס.  תוצאות ארוכות טווח כללו הפחתה בדיכאון ובעוינות והגברה של רמת הדופמין (26%) והסרוטונין (38%) בשתן ובמספר תאי ה- K-N והלימפוציטים .

כאבי שלד שריר מתמשכים הם תופעה מוכרת בטיפול הרפואי בחולי סרטן וכן בשירותי הבריאות בקהילה. השוואה בין טיפול בעיסוי לעומת טיפול בהרפיה נעשתה בקרב 129 אנשים הסובלים מכאב  מפושט  ומתמשך.  במהל הטיפול נמצאה עלייה מובהקת במדדים: תחושת בריאות לפי דיווח עצמי, אנרגיה מנטלית וכאב שרירי, רק בקבוצת העיסוי לעומת קבוצת ההרפייה. עם זאת במעקב של 3 חודשים לאחר הטיפול נמצאה החמרה בתוצאות בחזרה לרמת המוצא בהשוואה להיעדר שינוי בקבוצת ההרפיה. החוקרים הסיקו כי עיסוי הוא יעיל לניטור כאב שריר שלד מפושט, אולם רק במהלך הטיפול. חוסר האפקטיביות לטווח רחוק עשויה לנבוע ממשך טיפול קצר או מכיוון שאין בכך טיפול בסיבות לכאב. 

בנוסף,  עיסוי שניתן לחולי איידס יחד עם טיפול לניהול דחק נמצא כבעל יכולת שינוי בתפיסת המצב הבריאותי ולהוביל לשליטה מוגברת ולתלות מופחתת במקורות שירותי בריאות. הנבדקים שיקבלו את שני הטיפולים נטו שלא לבצע הערכת יתר לשירותי הבריאות ולכן הפחיתו בהוצאות עבור שירותים אלו.

(Birk, McGrady, MacArthur and Khuder, 2007)

אמנם עיסוי נראה מבטיח ביכולתו לשפר את איכות החיים ולהקל על סימפטומים אך אין עדיין מידע מחקרי מבוסס לגבי יכולתו של העיסוי להגביר או להפחית את קצב התרבות והתפשטות הסרטן בגוף (Cassileth & Vickers, 2004; Ahles, Tope, Pinkson, Walch, Hann, Whedon, Dain, Weiss, Mill & Silberfarb, 1999. על פי מחקרים בנוגע לריפוי סרטן, חזרה של הסרטן במעקב של 5 שנים נובאה על ידי רמות פעילות של תאי "K-N" גבוהות יותר. רמות תאים אלו הן גבוהות יותר מרמות הקורטיזול.

מסקירת הספרות נראה כי לא נעשתה עד היום השוואה בין טיפול קוגניטיבי התנהגותי הכולל טכניקות גוף נפש לעומת טיפולי מגע, מלבד מחקרם של  Smith, Arnstein, Rosa and Wells-Federman (2002) אשר השוו את שתי השיטות הטיפול בקרב אנשים הסובלים מכאב כרוני. השילוב נחקר על מנת להסיק האם שילוב מגע בטיפול זה עשוי לשפר את תוצאות הטיפול, דהיינו הפחתה ברמות הכאב. לצורך המחקר נדגמו רנדומאלית שתי קבוצות מתנדבים הסובלים מכאב כרוני וניתן להם טיפול הכולל הרפיה או הרפיה עם מגע. נמצא כי בקבוצת הניסוי ניכר שיפור ברמות הכאב  ובנוסף גם בתחושת השלמות והמסוגלות העצמית וכן שחיקה נמוכה יותר מן הטיפול.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי