שבעת המינים בהם השתבחה ארצנו
[פרקת עקב]
שבעת המינים - שבעה מיני דגן ופירות שבהם, על פי מסורת התנ"ך, נשתבחה ארץ ישראל. המקור בתורה לחשיבותם של הפירות הללו הוא בפסוקים הבאים: "כי ה' אלוהיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש" [דברים]
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מביאים פירות שהבשילו משבעת המינים.
שבעת המינים שימשו לעתים קרובות כמוטיבים בעיטור בתי כנסת וחפצי יום-יום באמנות היהודית הקדומה. הם מופיעים על מטבעות, חותמות, טבעות, נרות, תכשיטים, כלי זכוכית ועוד.
שבעת המינים הם:
-חיטה - ממשפחת הדגניים ואחד ממיני המזון החשובים בעולם. מאז ימי קדם הייתה החיטה מין מרכזי בכלכלת הארץ. בימי קדם שימש הדגן מרכיב עקרי בתזונת האדם. עובדה זו נוסף על התופעה של נביטת זרעי הדגן היבשים באדמה, עשתה אותו לסמל של שפע חקלאי ותחייה. העיטורים בדגם השיבולים היו שכיחים באמנות היהודית בתקופה של מלחמות היהודים ברומאים והם ביטאו תקווה לתחייה לאומית.
"קדם שנולד נח לא כשהיו זורעין היו קוצרין, אלא היו זורעין חטים (ושעורים) וקוצרין קוצים ודרדרים . כיון שנולד נח חזר העולם לישובו, קצרו מה שזרעו – זורעין חטים וקוצרין חטים, זורעין שעורים וקוצרין שעורים; ולא עוד, אלא עד שלא נולד נח עושין מלאכה בידיהם, לכך כתוב ומעצבון ידינו, - נולד נח – התקין להם מתרשות ומגלות וקרדמות וכל כלי מלאכה " [מדרש תנחומא ]
-שעורה - ממשפחת הדגניים. נחשבת אחות לחיטה מבחינה תזונתית, אך השימוש בה היה יותר עבור בעלי חיים מאשר עבור האדם. כמו החיטה,בימי קדם שימש הדגן מרכיב עקרי בתזונת האדם. עובדה זו נוסף על התופעה של נביטת זרעי הדגן היבשים באדמה, עשתה אותו לסמל של שפע חקלאי ותחייה. העיטורים בדגם השיבולים היו שכיחים באמנות היהודית בתקופה של מלחמות היהודים ברומאים והם ביטאו תקווה לתחייה לאומית.
"הרואה שעורים בחלום סרו עוונותיו. אמר רבי זירא: לא עליתי מבבל לארץ ישראל עד שראיתי שעורים בחלום"(ברכות נז, ע"א) "ויאמר הביא המטפחת-עלייך ואחזי בה, וימר שש שעורים וישת עליה ויבא העיר. ותבוא אל-חמותה ותאמר מי-את בצי, ותגד לה את כל-אשר עשה לה האיש. ותאמר שש-השעורים האלה נתן לי כי אמר אל-תבואי ריקם אל-חמותיך" [מגילת רות ]
-גפן - אחד הפירות המפורסמים בעולם. שימושיו לאכילה ולהפקת יין - המשקה האלכוהולי העתיק בעולם. על היין נתקנה ברכה מיוחדת - בורא פרי הגפן. ארץ-ישראל הייתה ידועה מאז ומתמיד בכרמיה ובתוצרתם. הגפן סימלה את פוריות הארץ ועם ישראל נמשל לגפן שניטע על-ידי האל. הגפן, האשכול, העלים והקנוקנות היו שכיחים כדגמי עיטור. הענבים שסימלו שמחה וחיי נצח, עיטרו את מטבעות החשמונאים ובר-כוכבא, וכן עוטרו המטבעות במנורות שמן. העיטורים נועדו להזכיר את בית המקדש, שבו ניצבה גפן עשויה זהב, שהתקין הורדוס בפתח קודש הקדשים. דגם הגפן מופיע בעיטורי בתי כנסת קדומים, על ארונות קבורה ועוד.
מהמקורות:"הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך...ויאמרו העצים לגפן מלוכי - את עלינו. ותאמר להם הגפן החדלתי את – תירושי המשמח אלוהים ואנשים והלכתי לנוע על-העצים" [שופטים ]
אמר רבי שמעון בן לקיש, "אומה זו כגפן נמשלה, זמורות שבה אלו בעלי בתים, אשכולות שבה אלו תלמידי חכמים. עלים שבה אלו עמי הארץ, קנוקנות שבה אלו ריקנים בישראל"...[חולין ]
-תאנה - פרי עסיסי הגדל בר. התאנה פרחה בארץ ישראל כבר לפני כ-5,000 שנה. התאנה הייתה נאכלת טרייה ומשומרת, כתאנים בודדות מיובשות ("גרוגרת") או כעיגול ענק של תאנים דחוסות ומיובשות ("דבלים"). במקורות היהודיים משמשת התאנה חלק מדימוי המתאר חיי שלווה ושקט: "וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד" (מיכה ד: 4). במקרא קושרים משלים ודימויים רבים את התאנה עם עם ישראל, ופרותיה הם אחד הפרות המייצגים את תנובת הארץ. בעקבות המסורת היהודית המזהה את עץ הדעת עם התאנה, היא אף נקשרת לתורה.
"כיצד מפרישין הבכורים יורד אדם בתוך שדהו, ורואה תאנה שבכרה, אשכול שבכר, רימון שבכר – קושרו בגמי ואומר: הרי אלו בכורים. כיצד מעלין את הבכורים כל העירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנין ברחובה של עיר, ולא היו נכנסין לבתים. ולמשכים היה הממנה אומר: 'קומו ויעלה ציון אל בית ה' אלהינו'. הקרובים היו מביאים תאנים וענבים, והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו, והחליל מכה לפניהם, עד שמגיעים קרוב לירושלים " [ביכורים ]
-רימון - פרי מזין ובעל חשיבות במסורת היהודית. פרי נפוץ במזרח התיכון מזה אלפי שנים. פרי הרימון הגדוש בעסיס ומרובה בגרעינים היה סמל מקובל לפריון האדם, החי והצומח, משום כך עוצבו כלי פולחן, כגון כדים, תליונים ושרביטים בדמות פרי הרימון. כך למשל עיטורים בצורת רימון קישטו את שולי בגדו של הכוהן הגדול, ורימוני נחושת עיטרו את יכין ובועז – העמודים שניצבו בחזית המקדש.
"ןיעשו על-שולי המעיל רימוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר. ויעשו פעמוני זהב טהור ויתנו את הפעמונים בתוך הרימונים על שולי המעיל סביב בתוך הרמונים. פעמון ורמון פעמון ורמון על-שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה ה' את-משה"[שמות ]
"הרוצה לראות יופיו של רבי יוחנן, יביא כוס של כסף צרוף וימלאנה גרעינים של רימון אדום, ויעטר כליל של ורד אדם על פיו,... ואותו זהר מעין יופיו של רבן גמליאל הוא. [בבא מציעא ].
-זית - פרי חשוב ביותר. עיקר חשיבותו הייתה ועודנה בהפקת שמן הזית העשיר בתכונותיו הבריאות והמזינות. הזית היה המקור הכמעט יחיד לשמן בעת העתיקה.הזית מאריך ימים ביותר, ועד היום קיימים בארץ עצי זית בני מאות רבות של שנים. הזית ירוק-העד, הקשור קשר אמיץ עם ארץ-ישראל שהיא בית גידולו המקורי, היה משל ליופי, פוריות וחוסן וסימל את השלום והתקווה, החכמה והאושר. הוא נזכר במקורות היהודיים פעמים רבות והיה מוצר ייצוא ראשון במעלה של ארץ-ישראל. פריו ושמנו שימשו בדרכים רבות ושונות את תושבי הארץ לאורך דורות.
טוב שם משמן טוב" [קהלת].." ושם טוב הולך מסוף העולם ועד סופו".. [דברי הימים]
"בניך כשתילי זיתים" [תהילים ]מה הזית הזה לאכילה, זיתים לייבוש וזיתים לשמן, ושמנו דולק מכל השמנים, ואין עליו נושרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. כך באים הגרים מהם בעלי משנה, מהם בעלי משא ומתן, מהם חכמים מהם נבונים ומהם יודעי דבר בעתו ויש להם זרע קיים לעולם. [במדבר רבה]
-תמר - עץ התמר ופריו סיפקו פירות טעימים, הניתנים לשימור ארוך ("כותבת"), וחומרי גלם לבנייה שהופקו מגזע התמר ומענפיו. סיבי התמר החזקים שימשו לשזירת חבלים, ועליו שימשו לקליעת נצרים, סלים, מחצלאות וכלים שימושיים נוספים. במילה "דבש" מכוון המקרא לתמר, ממנו עשו את הסילאן, הוא סוג הדבש, שהיה בשימוש בעת ההיא. התמר, מעצי הפרי הקדומים ביותר בארץ-ישראל, היה מרכזי בכלכלת תושבי האזור. ענפי התמר מסמלים את תנובת הארץ השופעת, אך גם את נדודי עם ישראל במדבר, מכוח העובדה שהלולב נמנה עם ארבעת המינים המשמשים בחג הסוכות. פיתוחים בדמות מקלעות של ענפי תמר נמנו עם עיטורי הכתלים במקדש שלמה. התמר שימש השראה לעיצוב כותרת עמוד בתקופה הישראלית (הברזל) המאוחרת הנקראת 'כותרת התימורה', שעיטרה ארמונות ומבני ציבור.
"צדיק כתמר יפרח" [תהילים ]מה התמר הזה צלה רחוק כך מתן שכרן של צדיקים רחוק מהם עד לעולם הבא [במדבר רבא ]" תלמידי חכמים נמשלו לתמר: "כפות תמרים אלו תלמידי חכמים, שהם כופים עצמן אלו לאלו ללמוד תורה" [ויקרא רבא ].
המשותף לשבעת המינים הוא היותם ניתנים לשמירה לפרקי זמן ארוכים. משום כך ניתן להסתמך עליהם כמקור קבוע של מזון בחודשים שאין בהם תוצרת חקלאית טרייה. מינים אלו מבשילים לאורך השנה, החל מהבשלת החיטה באביב ועד הבשלת הזית והתמר בראשית הסתיו. סדר הופעתם בפסוק הוא גם סדר הבשלתם.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
