1. כללי
כללי החברה ההיפר-פוסט-מודרנית מערבית עברו טלטלה משמעותית ברגולוציה טרנספורמציונאליסטיקנית[1]-אפלטונית מעידן הדפוס לעידן הביואינפורמטיקה [2] (Bioinformatic) שבו כבר עובדים על "מחשב ביולוגי"[3] ואיברים ביוניים.[4] בבחינת המציאות האנורמאטיבית בראי ערטילאי פרודיג'י, קבליסטים טוענים שעברנו למימד הרביעי בעידן הדלי. יוצא איפוא, כי אנו חיים בעידן בו הילדים נולדים וגדלים היישר למציאות של פקידות קבלה רובוטיות[5]; פלפונים עם אינטרנט לרבות יישומי אופיס; מחשבי כך יד עם פלפון ומקלדת; תמסורת נתונים במהירות גבוהה אודות לסיבים אופטיים עם פס רחב ; ורשת האינטרנט כאוטוסטרדת מידע,כמסע קניות,פורומים עם קבוצות דיון,ואפילו להגשת תביעות קטנות של הפרט דרך "נט-המשפט".[6] הנשיא דאז של בית המשפט העליון אהרון ברק מחזיק בתפישה המשפטית שלפיה "מלוא כל הארץ משפט"[7], במציאות זו, לדידי, ניתן להוסיף ולומר: "מלוא כל הארץ משפט ותקשורת"(ההוספה שלי:ר.ח).נקודת המוצא בפרק זה היא , כי במציאות העידן התקשורתי המשורטטת דלעיל מתאפשרת ומייושמת במידה רבה בקרה תקשורתית אפקטיבית ופונקציונאלית החגה לצד המערכת השיפוטית על כללי מסחר הוגנים בתחרות השוק. הכלים הדומיננטיים של התקשורת ככלי לבקרה חוץ-משפטית מתבטאים בהקניית מודעות לזכויות הצרכן והקניית כלים אפקטיביים ואינסטרומנטלים טרם הקנייה, במהלך הקנייה ולאחר הקנייה, וכעוגן לפרט ולצרכן שיש בו כדי לצמצם את פערי הכוחות האינפורמטיבים שהיו קיימים עובר עידן האינפורמטיקה.פשיטא, האינטרנט מהווה אוטוסטרדת-מידע. צרכנות מקורה במידע. מידע יוצר מודעות, בלי מודעות לא יכולה להיות, לא אכיפה ולא צרכנות .2. הפורומים והדומיינים האסטרונומים
בראש הסקלה התקשורתית כמערכת בקרה בקורלציה לרשות השיפוטית , נמצאים אתרי האינטרנט ברשת:הפורומים,הפורטלים,האינדקסים והדומיינים האסטרונומיים באתרי הצרכנות , מתפשטים לעומק , לגובה ,לרוחב ולאורך המרחב הצרכני ,נגישים מכל מקום, נחשפים כלפי כולי עלמא בכל מקום מאן דהו ומשקפים חלק ניכר מהתרבות היום יומית שלנו .[8] מידע רב מוזרם באתרים והפורומים הצרכניים בנוגע לזכויותיהם כצרכנים: על הטעייות בפועל או בכוח(קונסטרוקטיבית) מצד נותני שירות או ספקים בכתבות מקוצרות ומלאות המזהירות את הציבור[9]; על לב לבה של הצרכנות הנבונה עם כלים מנועיים להשוואת מחירים באופן מהיר ונוח[10] ;דירוגים של החברות המובילות והמוצרים באיכותם; קבוצות דיון עם שאלות ותשובות ממקצוענים ; סקרים מהירים ;מידע על המוצר מחירו וטיבו עובר הרכישה ;על החוק להגנת הצרכן ,לרבות הסבר בשפה פשוטה לצרכן מן היישוב על מהותו והגנתו של החוק[11] .המציאות הדיגיטלית הרחיבה את היריעה של אופי המוצרים בשכלולים מתקדמים יום יום ופונקציות עם מגוון רב של קונפיגירציות כמעט ולא מובנות לצרכן הסביר, עם מפרט טכני ארוך ומייגע של המוצר ובמצב דברים לא מובן כגון דא, הקניית ידע[12] לגבי סוג הרכיבים טיבם ומהותם חשוב מאד לצרכן הסביר שאיננו מכיר את כל המונחים הטכניים של המוצר לרבות דגמיו ושכלוליו הרבים והשוני בינהם , ובמידע הפרוס ברשת כפי שתואר דלעיל יש ככלל, במינייה וביה, כדי להגביר משמעותית את המודעות של הצרכן לזכויותיו כצרכן, להתוויית אסטרטגיה צרכנית נבונה וחכמה יותר בראי המשפט והכלכלה ובעיקר על הקניית מידע על המוצר העתיד לרכישה באופן מקוון מרחוק בקטלוגים או באופן פרונטלי, ובכך משמשים ככלי לבקרה חוץ משפטית לכללי תחרות הוגנת, והמרקם של יחסי הכוחות והמאזן שהיה קיים בין צרכן לקרטל הופר בעיקר ברמה האינפורמטיבית[13] וכפועל יוצא גם בעמדת המיקוח של הצרכן מול נותן השירות[14] .במקביל, פירסומן של כתבות מקעקעות כתוצאה מהפרת כללי התחרות, הגוררות עמם "תיקבוקים "(talkback) מקרב ציבור הגולשים הרחב, המפורסמים אף הם מתחת לכתבה, ובכך מרתיעים מסלילת דרכה של תובענה אישית רגילה, תובענה ייצוגית ומנזק למוניטין בכלל[15] .יוצא, איפוא, כעת גם צרכנים מאוכזבים יכולים לפרסם, וחרם צרכני או הגשת תובענה יכול להתחיל לאוו דווקא מכתבה מלאה באתר מסוים או מדו"ח צרכני שפורסם ומדביק תווית שלילית על החברה ,אלא מספיק "תקבוק" אחד קטן של צרכן מאוכזב בקונספט דומה שימשוך צומת לב באחד הפורומים כדי להיות הניצוץ הראשון לחרם הצרכני או להגשת תובענה .בד בבד, מחמת הכח הטמון בטוקבקיסטים ובפירסומו של חומר מוטעה או שפוגע ברגשות האחר, חבר הכנסת ישראל חסון הציע הצעת חוק של הזדהות הטוקבקיסטים[16],ובבחינת המוקדם למאוחר, כבר הוגשה תביעה אחת[17] בגין תקבוק אחד כצד שלישי להוצאת דיבה בעיתון הארץ.מאידך גיסא, באספקלריה זו , הדומיינים האסטרונומים אמנם מהווים בקרה בפן אחד של הדברים כפי שהוצגו לעיל ויוצגו בהמשך, בכלים אינסטרומנטלים ופירסום כהרתעה לחברות ולשמירה על כללי מסחר הוגנים, אך יחד עם זאת פותחים פתח לרמאויות, אם בקריסות לפתע של אתרים שסיפקו מדף מוצרים לצרכן,אם בהטעייות שמות הדומיינים כגניבת סימני מסחר ושמות מסחר וכיוצ'. הדומיינים האסטרונומים , הלכה למעשה, שינו את הפרספקטיבה ואת הוודאות במשפט הקלאסי ובמצב דברים כגון זה ישנה "פירצה לגנב". דהיינו, כל המשפט הקלאסי, מעגליו וסעיפיו מהווים רק שלד למשפט האינטרנט cyber law)) שמשנה פרצופיו, הגדרותיו ושמותיו בכל רגע ללא הבחנה טריטוריאלית או אקסטריטוריאלית, ופורס כנפיו על כל מעגלי המשפט ובמיוחד בתחום החוזי, הנזיקי והפלילי כמעגלי משפט בעלי מסה סגולית כבדה . אין הדברים נגמרים כאן, עולות שאלות רבות בנוגע למסחר מרחוק שהעמיד לצרכן מדף מוצרים וירטואלי בלחיצת כפתור ((Accept, נדרש מנגנון משפטי חדש , כך למשל בחינת גמירות הדעת משנה צורה במציאות זו בדיני חוזים ומשפט פלילי ואף בנזיקי, וכך גם נדרש מנגנון טכנולוגי לבקרה על מסחר בתוכנה[18] כגוף אוטונומי חזק בעל אמצעים, ונראה כי הצעות חוק כגון דהזדהות טוקבקיסטים הם רק גיץ קטן באפוקליפסיה שנוצרה, ויש לקוות כי הקודיפיקציה שממהרת לבוא תשמש לבינתיים מענה סביר לשינויים שנוצרו ובעיקר למסחר אלקטרוני.[19] לדידי, נוכח ההתקדמות המואצת של הטכנולוגיה קודיפיקציות מהפכניות במשפט כבר אין בהם אקט של ממש.2.א. "נט-המשפט" כהקלה בגישה לערכאות
בהליך הקנייה וטרם אקט הקנייה ,הרשת מציבה כלים פרודקטיבים ואינסטרומנטלים למדי המאפשרים מקסימום תנאים לרכישה נבונה יותר, אך גם אם הרכישה הייתה כוזבת והצרכן ניתקל בכשל רכישתי למרות זאת, מפאת הפרת כללי התחרות, ניתן בקלות ובמהירות דרך הרשת, להגיש תביעה קטנה עצמאית במהירות הסיב האופטי דרך מערכת "נט-המשפט" ברשת ללא טור ופרוצדורות ארוכות, וככזו המקלה ומשפרת את הגישה לערכאות שיפוטיות באופן דרסטי. [20] המהירות,הקלות, והגמישות בהגשת התביעה ב"נט המשפט", מתמרצת את הצרכנים בהגשת תביעות צרכניות ב"נגיעה" אחת על המקלדת מהבית כחלק מההתקדמות וההאצה התקשורתית ,ולדידי, הקלה דיונית זו, משמשת ככלי תקשורתי-משפטי ממוזג ליצירת סעד נזיקי ולהרתעת החברות בשיפור הגישה לערכאות הנמוכות ,וסלילת דרך לערכאות הגבוהות יותר בעתיד.2.ב. "אתרים נשכניים" ושריריים להנפת דגלו של הצרכן
אמנם,דרך האתר של משרד התמ"ת [21] ניתן להסב את ליבה של המועצה הארצית לצרכנות, כחלק ממשרד המסחר והתעשייה ,על מנת שתגיש כתב אישום על הטעייה או על כל תלונה צרכנית אחרת של עסק או ספק[22].אולם, מבחינה מעשית קיימת מגמת נטישה מפניות לגופים ממשלתיים וציבוריים מחמת העומס בתלונות,והצרכנים הנפגעים פונים יותר לאתרים פרטיים צרכניים ו"נשכניים" בעלי מטרות ציבוריות, ובכך יש כדי להרחיב משמעותית את אופציות השירות והמענה לצרכן עם הקלה על המוסדות השילטוניים ועל הסחבת, לדוק:"דו"ח שירות "[23] : האתר הוותיק ביותר,שלדברי מפעילותיו, מיכל טכור ולימור שטרן, מטרתו "שרק חברות הנותנות שירות טוב ישרדו במשק"[24].האתר מפעיל אינדקס גדול המפרסם עדויות אישיות ששולחים הגולשים על איכות השירות וחסרונותיו במוסדות שונים.האתר מציג מצג משוקלל מתוך העדויות של הצרכנים, מדרג את החברות המובילות באיכות השירות שלהם, ומטפל בכל דו"ח צרכני לגופו על מנת לקבל תגובה רלוונטית מהחברות נשוא התלונה. "חרם"[25] : אתר החרם הצרכני העברי הראשון ,שזכה לגושפנקא ציבורית רחבה ותומכת בפעילותו נגד ספקים ונותני שירות[26] בניהול מאבק עיקש וצרכני .האתר מפעיל את הנשק הבלתי קונבנציונאלי לחרם צרכנים דרך החתמת עצומות און ליין נגד חברה שפוגעת בצרכן, מפרסם באנרים שמזהירים את הצרכנים מפני הפרה של כללי תחרות מצד הספקים והחברות,ומפרסם את הבאנרים הללו באתרים פרטיים אחרים שנותנים ידם לכך דרך קישור באתר."תלונה" [27]: אתר "תלונה" חברה יחד עם nrg, ובאתר קולטת המערכת תלונות ,מסייעת ומנתבת את התלונה הצרכנית לגוף הציבורי המתאים,ובנוסף לאקט הגישור המערכת מפרסמת באתר את התלונות הדומיננטיות .פורום הצרכנות של "Ynet" ,"Walla" ,"The Marker" ועוד רבים כמותם, ממלאים תפקיד של "אתרים נשכניים" ומטפלים בתלונות ,פונים לגורמים הרלוונטים, ורבותא מקלים על מאבקו של הצרכן כפרט מול החברות והקרטלים .2.ג. עשיית דין עצמית דומייניסטית
חוסר מיומנות הצרכן בבית המשפט לעומת עוסק, מרתיעים צרכנים מלמצות את הדין עם עוסקים מפרים, ובאופן אינטואיטיבי, הצרכן נתפס ביחסי הכוחות של צרכן-קרטל כבעל כח הרתעה מוגבל במידה ואינו איש ממון בעל אמצעים והשפעה בקשריו, אך ישנם לא מעט מקרים, שבהם ננקטת יוזמה אישית של הפרט בהפגנת הכח הצרכני כפרט בעוצמה מקסימאלית תוך ניצול זרועות הכח הצרכני הקיים באינטרנט למימוש זכויותיהם כצרכניים מבלי להיכנס למערכת בית המשפט.[28]עסקינן באותם צרכנים זועמים במיוחד שמחליטים על עשיית דין עצמית,ולא מחכים רגע אחד,טול לדוגמא, מקרה מאן דהו , שהזמין מחשב מ"נתי סקאל" במכרז אינטרנט,שילם עבורו 4000 ? אך לא קיבל את המחשב לידיו מאחר והאתר קרס, והפיל את האחריות על הספק. על כן החליט לפעול בעצמו בפורומים והחל לאגד עוד נפגעים כמוהו שרכשו מחשב מהחברה , העלה כתובת דומיין לאויר בשם "נפגעי נתי סקאל" ועד מהרה נרשמו באתר כל הנפגעים של "נתי סקאל" וגם נפגעים אחרים תוך ציון פרטי הרכישה ואת פרטיהם האישיים. בסופו של יום השיג פיצויים בסך יותר ממליון ? מתוך חשש הספקים לחרם צרכני[29].דומני כי, נוצר דפוס פעולה חדש שבו הנפגע מהווה כמגשר בשילובם של שלושה מרכיבים:ראשית ,הקמת אתר ספציפי ומסודר להרשמות הנפגעים. שנית, איתור דרך הפורומים הצרכניים את הנפגעים הנוספים והפנייתם לאתר שהקים. שלישית,משא ומתן מול הספק על מנת להפיק סעד ראוי והולם לו ולקבוצה אותה הוא מייצג .לכאורה, מלאכת האיתור ואיגוד הנפגעים מעלה ספיקות וקשיים אינפורמטיביים, אך האינפורמציה לגבי הדברים עוברת מכתובת IP אחת לכתובת IP שנייה ומתפשטת די מהר באתרים והקטלוגים הצרכניים ברשת.מהאמור דלעיל, מתחייבת המסקנה כי , האינטרנט מאפשר להגיע להישגים מהירים, המייתרים בנסיבות מסויימות את המאבקים הארוכים והמפרכים בבתי המשפט . כעת קל הרבה יותר לנהל מאבקים צרכניים, קל הרבה יותר לאתר ולאגד את הצרכנים הנפגעים בזכות הפורטלים והפורומים ברשת , ובכך לקבל תגובה מהירה מבעלי העסקים. בנסיבות כאלו נמנעות הוצאות התדיינות גבוהות,ונחסך זמן שיפוטי יקר של מערכת בית המשפט.התארגנות אזרחית פרטית דומייניסטית לצורך ניהול מאבק ציבורי רחב איננה אקסיומטית להיבט הצרכני. כך,למשל,חיים יטיב הקים אתר בשם "נקים"[30] המונה כיום מאות חברים,למען הלוחמה בשחיתות השילטונית. כחותם לנושא הדומיינים האסטרונומים ככלי בקרה נלווה לרשות השיפוטית, אציין כי, המערכת השיפוטית זיהתה את המהירות החסרת מעצורים של הרשת ויתרונותיה ,ומשתמשת בה כעת באופן נחרץ יותר על מנת להתייעל ולשמן את המערכת פונקציונאלית-תפקודית בסיבים האופטיים הרחבים ,לשון אחר, במתן אפשרות להגשת תביעות קטנות דרך האינטרנט לקהל האזרחים ,פנקס תובענות ייצוגיות של בית המשפט ברשת הפתוח לציבור , דילול הניירת המסרבלת מחד, ויותר מסכים שטוחים במקום דפים מול השופט מאידך , חתימות אלקטרוניות[31], תביעות ממוכנות, מנועי חיפוש ומפתחות קטלוגים ברשת לסקירה משפטית לשופטים ועורכי הדין וכדומה.3. התקשורת הטלוויזיונית
מהצד השני של הספקטרום התקשורתי מצוייה התקשורת הטלוויזיונית הממלכתית והערוצית-לווינית, אשר הכריזו ,ברחל ביתך הקטנה, על בקרה תקשורתית חריפה של אכיפת ערכים כגון: טוהר המידות ותום הלב, חובת נאמנות וזהירות , ניקוי שחיתויות במנהל על כל רבדיו, נקיון כפיים והתנהלות מנהלית הולמת,הוגנת וראוייה למשטר מתוקן[32] ובכלל זה התקשורת לא פוסחת על הגנת הצרכן מחברות הקונצרן כחלק מאבני יסוד של חברה מתוקנת השמה נר לרגליה ערכים כגון דה. לדוק: התוכנית "שומר מסך" עם אמנון לוי הניפה זרועה על המונופולים ,ובתוכנית שלמה חשפה הטעייות רבות של הספקים באריזות המוצר תוך כדי מצג שווא, ובסופו של יום הובילה לבקשות לאישור תובענה ייצוגיות , וללא עוררין, אם ביד רחבה או ביד קמוצה, משנכנסו לכותלי בית המשפט, יש בהן כדי להרתיע את החברות נשוא התביעה ואף את המתחרות בבחינת "יראו ויראו".תוכנית ערוץ 10 שחשפה לראשונה את הטעיית "מחלבת גד" ,ואליהם מצטרפים התוכניות "עובדה" עם אילנה דיין , "כלבוטק" עם רפי גינת[33] ועוד תוכניות אחרות רבות שלא אפרטן מחמת הקוצר ביריעה, שעוסקות בצרכנות גרידא בשידורים המקצים משאבים רבים עם צוות של תחקירנים מנוסים כדי לזהות ולחשוף את הטריגרים השיווקיים והכלכליים של הספקים והקרטלים, ובכך מזהירים את הציבור הצרכני מהטעייות הצרכן והפרות של כללי התחרות ההוגנת ומסייעים לחשיפתם ותביעתם של הקרטלים והמונופולים בבית המשפט על מנת להגיע להרתעה יעילה בפגיעה בכיס העמוק של הקרטלים ולעיתים אף למאסר, ובכך מהווים ככלי לבקרה על כללי תחרות הוגנים.מאידך גיסא, קיימות לא פעם קונספירציות פולטיות הן במסחר והן בפוליטיקה, ובליבי עולה השאלה, האם התקשורת חושפת מציאות או יוצרת מציאות,פשיטא, התקשורת ללא נפקות,לעיתים ללא תשתית עובדתית ראוייה ,ואף ללא ראייה לכאורית, אלא כספקולציה בלבד, חורצת דינים עוד לפני בית המשפט על נבחרי הציבור והחברות, ולא תמיד ישנה הומוגניה סימיוזית בין הרשות השיפוטית לכלי התקשורת, אם כי בית המשפט והיועץ המשפטי מרסנים ובולמים את התקשורת בצווים והנחיות .[34]4. עיתונות ורדיו
אמצעי התקשורת הקלאסיים השתדרגו אלקטרונית לרדיו ועיתון מקוון, וכיוצא מכך הליך הפנייה לעיתונות ולרדיו הפך לגמיש יותר, בהשארת אי מייל און ליין המצויין באתרי הרדיו ואתרי העיתונאים, או בתיקבוקים ,ובכך הפירסומים על הטעיות או כל הפרה בולטת של כללי התחרות מתרבים, והאינטרס הצרכני למימוש זכויותיו מגיע בסופו של יום לבית המשפט לקבלת סעד עקב חשיפתו בחלק ניכר מהמקרים שנחשפים. [35]טענתי היא, שבמצב דברים של מציאות אלקטרונית מקוונת, לעיתונות יש שטח פירסום עצום בשטח האינטרנט שאיננו מתכלה בנוסף לעיתוני הדפוס, וככזה הנשאר בחלל המימדי ברשת ובמנועי החיפוש גם לאחר פירסומו בארכיון הנתמך במחשבי-על ופתוח לכל מאן דהו, החשיפה תופסת תאוצה לעוד מימד פירסום, לעוד יותר עיתונים מקוונים,יותר עיתונאים ותחקירנים עם יותר חשיפות לקהל, הן במספר הארועים שנקלטים במערכת והן בהיקף החשיפה לציבור הרחב כהרתעה לקרטלים מפירסום שלילי[36] המדביק חותם שלילי על החברה,ועלול לסלול את הדרך לתובענה אישית או ייצוגית לבית המשפט,ועל כן ככלי לבקרה ושמירה על כללי תחרות הוגנים .[1] טרנספורמציה באמצעים אלקטרוניים, אלקטרוכימיים, אלקטרומגנטיים ,אלקטרואופטיים או אחרים.[2] ביואינפורמטיקה היא מדע המשלב בין מחשב-על לביוטכנולוגיה, ומשמש בעיקר לפרויקט מיפוי הגנום האנושי .[3] מחשב ביולוגי הוא מחשב עם תאי עצב ומוח של אדם שמת מוות קליני.[4] קרי איברים עם חוש-על. לאחרונה נחל הצלחה פרויקט "העין הביונית" המאפשר לקבל אותות מהמוח למצלמה מושתלת שמשמשת כראייה לעיוורים ,ואולי בעתיד גם לאנשים בריאים לראיית לילה ,"זום אין" ו"זום אאוט".[5] הראשונה בארץ היא אוניברסיטת בן גוריון ששמה פקידה רובוטית לשירות הסטודנטים.[6] ראו כתבה בנושא באתר:http://finance.walla.co.il/?w=/127/1051954)) (Last visited in 7/3/2007).[7] בג"צ 1635/90 ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה ואח', פ"ד מה(1) 820,749 ; א' ברק פרשנות במשפט, כרך ג',פרשנות חוקתית, 78; מ' אלון, "חוקי היסוד:דרכי חקיקתם ופרשנותם-מאין ולאן", מחקרי משפט יב(תשנ"ו) בע' 253 ואילך,297 ואילך.[8]צרכנים גולשים באינטרנט גם לא ליד המחשב בבית או בעבודה, הודות למחשבי כף היד הקטנים ולפלפונים בעצמם שצויידו באינטרנט,ועל כן נחשפים ונעזרים און ליין בשירותי האינטרנט בכל מקום שנמצאים ונזקקים לכך מצורך זה או אחר.אין מתחייב גם חיבור פרטי על מנת לגלוש באינטרנט עקב פתיחתם של "נקודות חמות" במסעדות,"אינטרנט-קפה" ובמקומות ציבוריים בארץ והעולם. [9] למשל,באתר התשתיות הלאומיות מזהירים על תחנות דלק שלא עומדות בתקן של הדלק,כהתרעה לציבור עד שיבואו בדין עם תחנת הדלק. [10] כדוגמת אתר: index.html www.MyPrice.co.il.[11] כמעט לכל משרד עורכי דין יש דומיין שהשיק לאויר, והן בפורומים השונים ניתן לקבל הסבר בשפה פשוטה על הזכויות.[12] כך למשל TheMarker בשיתוף עם wisebuy.co.il - מדריך הצרכנות לקנייה נבונה, הכינו מדריך לקניית מסך LCD הדורש ידע מעמיק יותר בתחום ובכך מתווים דרכו של הצרכן בהליך הרכישה.[13] בד בבד האינטרנט הפר את המרקם האינפורמטיבי שהיה קיים בין עוסק לעוסק, טול למשל תוכנות הריגול כגון דהסוס הטרויאני, ולחלופין תוכנות חוקיות ושירותים אחרים שנותנים אינדיקציה של עוסק אחד על עוסק אחר, כך למשל "עץ הבעלות" של B&D מספק מידע עסקי ושיווקי על חברות ועסקים , ומשמש בסיס לקבלת החלטות עסקיות נכונות ויעילות ונותן מידע מפורט ומעודכן על מתחרים ולקוחות קיימים פוטנציאלים.[14] ממילא מובן גם שאין מצפים מכל אדם להיות מומחה במגוון העסקאות שהוא מבצע. אין מצפים כי התקשורת והמדיה הדיגיטלית תשמש כבקרה יחידה על הספקים המסחריים, קרי המחוקק ובתי המשפט אחראים לאזן את האינטרסים של הצרכנים מול הספקים המסחריים, ולהגן על הצרכנים,ואילו התקשורת מהווה כנספח דומיננטי נלווה לאכיפת זכויות הצרכן ועמידה עליהן.[15] הנזק בכימותו עלול להיות כבד לא רק בירידת אחוז נתח השוק והלקוחות הפוטנציאלים הפוגע בכיס ומוריד באופן חד את אחוז המנייות, אלא גם עלול להוביל לניפוצו של המוניטין כליל בחרם צרכני רחב כתוצאה מהפרה גסה של כללי התחרות .[16] הצעת חוק התקשורת(בזק שידורים) (תיקון-זיהוי המגיבים באתר האינטרנט),תשס"ז-2006.[17] א 51859/06 (שלום תל אביב) שמעון דיסקין נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ(טרם פורסם). [18] התוכנה שמשמשת כיום למסחר מרחוק היא "סוכנה".[19] לאינטרנט כמסחר מרחוק, ראה:נרדה בן צבי, "אינטרנט כמדף מוצרים" ,שערי משפט א(2) (תשנ"ח).[20] ליתרונותיו ומעלותיו של בית המשפט לתביעות קטנות בהגנת הצרכן ראו: ס' דויטש, "בית המשפט לתביעות קטנות כמגן הצרכן", עיוני משפט ח (תשמ"ד)345-350.[21] http://www.consumers.org.il [22] לדברי הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, עו"ד יצחק קמחי, הגיעו למשרדו בשנת 2005 כ- 1,911 תלונות מתוכם כ-550 באמצעות האינטרנט ואתר המשרד [http://www.moital.gov.il/NR/](Last visited on 8/2/07) .[23] [http://www.service-report.co.il] (Last visited on 5/2/07).[24] כפי שהתבטאו בכתבה ל) Ynet-http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L3199274,00.html([Last .visited on 8/2/07][25] www.herem.tk.[26] כך למשל,האתר ניהל מאבק עיקש בשידורי הספורט בתשלום כמו המונדיאל של חברת "צ'רלטון" ,ובאתרו הציע חלופות לראות משחקי ספורט שלא דרך הלווין ,אלא דרך אנטנות פנימיות פשוטות ללא תשלום. [27] http://tluna.nrg.co.il.[28] על דרכים חוץ משפטייות כמנגנון ליצירת סעד בסכסוכים משפטיים ללא מערכת בית המשפט ראו:Fashion Orginators' Guild of America v. FTC 312 U.S. 457(1941).[29]באופן דומה מר אבינועם מגן למשל אירגן מרד צרכנים דרך האינטרנט נגד חברות הגז .[30] www.nakim.org .[31] על הצפנתו של המסמך וחתימתו האלקטרונית כמנגנון זיהוי וההסדר המשפטי לגביו ראה: ויקטור ח. בוגנים, "תשתיות משפטיות למסחר אלקטרוני", שערי משפט א(2)(תשנ"ח).[32] כמעט כל ההנהגה הפולטית הראשונה במעלה בראש הפרמידה ,לרבות ראש הממשלה,נשיא המדינה,שר האוצר ,שר המשפטים ,ראש התשתיות של משרד הביטחון וח"ב נעמי בלומנטל, חווים ביחד ולחוד בחקירות ממשוכות ובכתבי אישום את המגמה התקשורתית המואצת לבקרה על טוהר המידות של נבחרי הציבור.[33] נחשפה בתוכנית הטעיית "טיב טעם" בנוגע לטיב הבשר.[34] טול למשל, היועץ המשפטי לממשלה (דאז) אלייקים רובינשטיין הוציא הנחייות למשטרה לא לצאת במסיבות עיתונאים בתקשורת כל עוד לא ניתן כתב אישום נגד החשוד בביצוע עבירות , והן בתי המשפט מוציאים צוי איסור פירסום מתוקף סמכותם בנסיבות הרלוונטיות וכדבר שבשגרה.[35]למשל,בבית המשפט המחוזי בתל אביב ישנה בקשה תלוייה ועומדת לתובענה ייצוגית על סך 82 מליון ש"ח נגד "מזולה" בגין הטעייה צרכנית בעקבות חשיפת עיתון "הארץ" .[36] ומאידך התקשורת גם מיטיבה עם המונופולים ובתי העסק בשטח פירסום גדול יותר עם באנרים באתרים השונים וכתבות שמדביקות פידבקים חיוביים על העוסקים ההוגנים שפועלים ללא רבב ובכך כתמריץ חיובי לשמור על כללי התחרות. חורי רועי,משפטן
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
