מה קורה לי בגיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות הוא הגיל בו המתבגרים מגבשים את זהותם הבוגרת. בגיל ההתבגרות מתבגרים עוברים שינויים הורמונאליים (שגורמים בין השאר לשינויים במצבי רוח), פיזיולוגים, פסיכולוגים/רגשיים וקוגניטיבים. כל אלה מביאים את המתבגרים לחוות בגיל ההתבגרות קונפליקט פרדוקסלי: מצד אחד, הם רוצים שליטה. מצד שני, כל השינויים האלה הם בעצם לא בשליטתם. לו רק בגלל זאת, אפשר להבין את הקושי שלעיתים חווים המתבגרים בגיל ההתבגרות.
גיבוש הזהות העצמית בגיל ההתבגרות מושפעת מכמה מרכיבים:
- הדימוי העצמי של המתבגרים. מה אני שווה? במה אני טוב? מי רוצה בקרבתי? דימוי זה מושפע מאוד גם מהדימוי הגופני, במיוחד נוכח השינויים הפיזיולוגים הרבים המתרחשים בגיל ההתבגרות, ובכללם צמיחה מוגברת או היעדר צמיחה, שיעור, אקנה, שינויים בקול ועוד. הגוף כאילו יוצא מכלל שליטה והשאלה הקריטית היא איך המתבגר מגיב לזאת ומה המשמעות שהוא נותן לכך.
- הזהות העצמית ובכללה הזהות המינית: מי אני, לאיזה מין אני נמשך. בגיל ההתבגרות יש משיכה גם לאותו המין, אך אין במשיכה זו כדי לסמל על העדפה מינית סופית כי היא במקרים רבים מהווה רק שלב התפתחותי חולף.
- מעמד חברתי: אם עד גיל ההתבגרות ההורים היוו את מוקד ההתייחסות לקביעת הערך העצמי של הילד, אזי בגיל ההתבגרות השפעת ההורים פוחתת בעוד שהשפעת החברה והחברים גוברת. מידת החברותיות הרצויה של הילד אל מול זו המצויה תשפיע רבות על תפיסת המיקום החברתי של המתבגר בגיל ההתבגרות ועל תפיסתו את המציאות.
גורמים אלה ישפיעו על האופן בו יתמודדו המתבגרים עם גיל ההתבגרות. קשיים בהתמודדות מסמלים גם קושי של המתבגר בהתמודדות הפסיכולוגית עם תקופת המעבר. במקרים קשים במיוחד, המתבגרים עלולים להיכנס לדיכאון בגיל ההתבגרות. כאשר זה המצב, סביר להניח שהמתבגר זקוק לטיפול קוגניטיבי. טיפול זה יעזור למתבגרים בגיל ההתבגרות להתמודד עם עיוותי חשיבה שמלבים את הדיכאון. עיוותי חשיבה נפוצים בגיל ההתבגרות הם אלה:
- הכל או לא כלום (שחור-לבן). בגיל ההתבגרות, מתבגרים חושבים באופן דיכוטומי ותופסים את עצמם בנקודות הקצה: או שהם יפים או שהם מכוערים. או שהם חכמים או שהם טפשים. או שהם IN או שהם OUT. אין להם אמצע.
- הכללה מוגזמת. ציון נמוך במבחן עלול להביא את המתבגר בגיל ההתבגרות לחוש שהוא "כישלון מוחלט" ושהוא עתיד להיכשל או להתדרדר בכל המקצועות
- פילטר שכלי: אם חס וחלילה יש למתבגר בגיל ההתבגרות חצ'קון, כל מה שהוא רואה זה את החצ'קון. הוא גם משוכנע שזה כל מה שהאחרים רואים בו. הוא, זה החצ'קון והחצ'קון מגדיר את ישותו.
- העצמה ומזעור: ניפוח של התגובה האפשרית מצד המתבגר בגיל ההתבגרות או מצד הסביבה. לדוגמא: אם ילדה בגיל ההתבגרות הזמינה מתבגר לסרט והוא סרב, עלול לחרוב עליה עולמה והיא משוכנעת שהשמועה תתפשט בבית הספר וכולם ירחמו עליה והיא תרגיש שאין מצב שהיא יכולה להראות את פניה שוב בבית הספר.
מה אני יכול לעשות כדי לעזור לעצמי?
- להשאיר ערוץ תקשורת פתוח עם ההורים. כן. זה קשה אבל זה יעזור. התחילו בכך שתשתפו את ההורים בכך שהייתם רוצים איתם קשר, אבל זה קשה לכם. משם, הדרך למציאת ערוץ הידברות מכבד ומכובד עם ההורים, תהיקה קלה. יותר.
- להתאמץ לראות את חצי הכוס המלאה. ממש לחפש אותה.
- להתמודד עם עיוותי החשיבה. לשתף חבר קרוב במה שחושבים ולבקש עזרה בלראות צדדים אחרים של אותו סיפור. לעיתים יש צורך בעזרה מגורם מקצועי.
אלי שגיא- פסיכותרפיה. טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, הדרכת הורים. כותב טור קבוע בעיתון "הורים וילדים" בנושא הדרכת הורים. רמת השרון, 052-3204949 http://www.some1totalk2.com>
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
