מניעת חילוט כספים למרות העדרה של זכות קניינית 

מניעת חילוט כספים למרות העדרה של זכות קניינית

השאלה ?

במסגרת הליכים פליליים, נתפס על-ידי המדינה רכוש השייך לנאשם לצורך חילוט – אם יורשע. עוד בטרם מסתיים ההליך הפלילי עובר הנאשם עבירה נוספת. קורבנות העבירה הנוספת תובעים את הנאשם בהליך אזרחי ונפסק להם פיצוי. האם יש בידם למנוע את חילוט הרכוש על-ידי המדינה על מנת שיוכלו להיפרע ממנו ?

האירוע

במסגרת ההליכים הפליליים תפסה המדינה כספים שהיו ברשותו של הנאשם לצורך חילוטם למקרה הרשעה.

ולאחר שנתפס הכסף, ביצע הנאשם, עבירות מרמה נוספות, על רקע זה הגישו המערערים בקשה לעיקול זמני על הכספים של הנאשם או של החברה הנמצאים בידי המדינה.

הבקשה למניעת החילוט

המערערים ביקשו למנוע את חילוט הכספים, בית המשפט קמא קבע כי אין למערערים זכות קניין בכספים, שהרי אלה נתפסו קודם לביצוע המרמה כלפיהם.

עמדתו של בית המשפט הינה, כי למדינה עומדת זכות לחלט כספי הנאשם, אפילו ביצע הנאשם עבירות נוספות. לפיכך, דחה בית המשפט קמא את בקשתם של המערערים למנוע את חילוט הכספים.

הערעור

המערערים טוענים, כי מכוח הוראת סעיף 36ג(א) לפקודת הסמים המסוכנים, זכותם לכספים שנתפסו גוברת על זכותה של המדינה לחלטם. מאחר והם כביכול צד ג' שלא היה מעורב בביצוע העבירה.

לטענתם זכותם גוברת מאחר וניתן צו עיקול לטובתם קודם שניתנה הוראת החילוט.

עוד טוענים המערערים כי המקרה שלפנינו נופל בגדרו של החריג הקבוע בסעיף 21(א) לחוק המעניק לבית המשפט סמכות רחבה למנוע חילוט מ"נימוקים מיוחדים".

ולבסוף, טוענים המערערים כי חילוט הכספים בנסיבות אלה אינו מידתי כנדרש מכוח סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לטענתם, עקרון המידתיות מחייב להפעיל את סמכות התפיסה באופן שאינו פוגע בהם מעבר לנדרש.

 דיון והחלטת בית המשפט

חוק איסור הלבנת הון מציע שני מסלולים למניעת חילוטם של כספים על-פי החוק. המסלול הראשון קבוע בהוראת סעיף 21(א) לחוק, מסלול זה כולל זכות שימוע.

המסלול השני, מקורו בסעיף 36ג לפקודה והוא מוחל על הסדר החילוט הקבוע בחוק, בשינויים המחויבים, מכוח הוראת סעיף 23 לחוק.

בחינה של לשון הפקודה מלמדת כי המסלול השני אינו תלוי בשיקול דעתו של בית המשפט. מקום שבו "הטוען לזכות ברכוש" הוכיח את ניקיון כפיו במובנים המנויים בסעיף, לא יורה בית המשפט על חילוט.

המערערים אוחזים בפסק דין שבו נפסק כי הנאשם חב להם פיצויים. בכך, חרף היעדרה של זכות קניינית, קנו המערערים זכות במסת הנכסים הכללית של הנאשם. זכות זו מאפשרת להם לטעון ל"נימוקים מיוחדים" המצדיקים את מניעת החילוט לפי הוראת סעיף 21(ד) לחוק. המערערים הם נפגעי עבירה המבקשים להקטין את תוצאת הפגיעה שהוסבה להם. הם נפגעו מעבירה הדומה במהותה לזו שבגינה מתבקש חילוט הרכוש והם נפגעו במישרין ברכושם מידיו של אותו עבריין. אין זו אלא בקשה להקטנת הפגיעה החברתית שנגרמה עקב הפעילות העבריינית. בנסיבות אלה, שומה על בית המשפט לאזן בין הצורך להשיג הרתעה מלאה באמצעות חילוט הרכוש לבין האינטרס בדבר הקטנת הפגיעה החברתית שנגרמה מסוג העבירות שבגינן התבקש החילוט על-ידי הותרת הרכוש זמין לנושים שנפגעו מעבירות המרמה של הנאשם. הערעור התקבל.

ד"ר דוד סער - משרד עורכי דין

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי