בעשור האחרון הביאה המהפכה הדיגיטלית, יחד עם תהליך הגלובליזציה לשינויים כלכליים, תרבותיים וחברתיים נרחבים. אחד השינויים הדרמטיים שהתרחשו בתקופה זו, הינו הגידול בסחר העולמי ואפשרויות המסחר השונות בין מדינות העולם.
כיום עובר המידע ברשתות תקשורת מהירות המקיפות את העולם. כתוצאה מכך, הגידול בהיקף הסחר העולמי זינק לטריליוני דולרים. מדינות המזרח הרחוק ובראשן סין וטייוואן הפכו ליצרניות מוצרי הצריכה המובילות בעולם. מדינת ישראל הושפעה גם היא מהגלובליזציה, בצורת רפורמות כלכליות רבות אשר יושמו בהצלחה בעשור האחרון. רפורמות אלו הן בעיקר בתחום המט"ח והמיסוי ובעצם הכשירו את הקרקע ליזמים ישראלים רבים לצאת מגבולות ישראל ולעשות עסקים בחו"ל. עסקים אלו כוללים עסקי: נדל"ן באירופה, אינטרנט, יבוא/יצוא, שיווק ועוד.
לפני מספר שנים, הייתה חברת נגב חברה הסתדרותית, שייצרה אריחי-קרמיקה סטנדרטיים ואפרוריים. הדבר היחיד שהחזיק אותה "מעל המים" היה העדר התחרות עם שוקי חו"ל. אבל כשמוצרים זולים ואיכותיים בהרבה החלו לשטוף את המשק הישראלי, החלה הקריסה. את שנת 2000 סגר המפעל עם הפסד של 15 מיליון שקל. ואז, באקט של ייאוש אחרון, החליט אמיר רפפורט - לשעבר בעלי חברת רפפורט שהתמזגה עם נגב קרמיקה - לשנות את קו-הייצור מקרמיקה לגרניט-פורצלן. בארבע שנים, הפכה נגב לזירת ייצור טרנדים עם אוסף זיכיונות של מותגי-על, המשווקת גם לעשירון העליון. נגב לא לבד. יותר ויותר רשתות ישראליות יוצאות לעולם הגדול. היום, תמוה אם בעל מותג קמעוני נחשב לא בונה תוכנית עסקית גלובלית.
יותר ויותר חברות ישראליות המוכרות מוצרי צריכה מרגישות שישראל "קטנה עליהן", ויוצאות לחו"ל, כמו קסטרו בגרמניה, ml ביוון ובקפריסין, נרות בשנקין באיטליה וסבון של פעם במנהטן. בתחום האופנה, סיבה עיקרית ליציאה החוצה היא העובדה שהשוק המקומי קטן. אנחנו נמצאים בעולם גלובלי שבו היתרון לגודל משפיע משמעותית על שורת הרווח. יוון וקפריסין, השווקים אליהם נכנסו ml, הם שווקים נוחים יחסית לתחרות, הן מבחינת דמיון האקלים והן כי תחום האופנה שם אינו רווי במותגים מקומיים כמו בישראל. לעומת זאת, השוק האירופי, אליו נכנסה קסטרו, צפוף הרבה יותר. חברה ישראלית יכולה להיות מותג בארץ, אבל זה לא בהכרח הופך אותה למותג בחו"ל והיא לא יכולה ליהנות מהשם שיש לה בשוק הישראלי. נדרש פיתוח יתרונות מול החברות המקומיות וביצוע התאמות מקומיות.
אולם, נציין כי הפטנט הישראלי החדש מסתמן כקלף מנצח בעולם של רשתות גלובליות, לא עוד יצוא של מוצרים, אלא יצוא של תפיסה, של קונספטים קמעוניים מתוחכמים.
ישראלים רבים שמחליטים להקים עסק בחו"ל עושים זאת בין היתר משיקולים של חיסכון במס. האפשרות המוכרת לעשות צעד שכזה היא להסתמך על "מקלטי מס" (מקלט מס: קיימות כמה מדינות אשר אינן מטילות מס על הכנסות המופקות מחוץ לגבולותיהן ואינן מחייבות את מי שהקים בהן עסק לתת דין וחשבון על הכנסותיה של החברה. כך, למעט תשלום שנתי של מאות דולרים עבור אגרת רישום, לא נדרש לשלם למקלט המס דבר. בין המדינות שניתן ליהנות בהן ממקלט מס ישנן איי הבתולה, בהאמס, סיישל, אנגולה ובליז). אולם הסתמכות על אמנות מס יכולה לעתים להפוך צעד שכזה ליותר ידידותי למשתמש. (אמנת מס: הסכם חתום בין שתי מדינות שמסדיר את חלוקת נטל המס עבור מי שחייב לשלם מס בשתי מדינות. זאת בגלל פעילות עסקית, השקעה או חבות מס שיש לו במדינת המקור שלו. המטרה של אמנת מס היא למנוע תשלום של כפל מס על הכנסה בשתי מדינות) כך, שימוש מושכל באמנות למניעת כפל מס ובדין הפנימי של מדינת האמנה יכול להביא לחיסכון ניכר בחבויות המס בפעילות של ישראלים בחו"ל. לדוגמא, סינגפור, מנהיגה שיטת מס טריטוריאלית. לפי שיטה זו, הכנסה שהופקה מחוץ לסינגפור ולא התקבלה פיזית במדינה, לא מוטל עליה כל מס. דוגמא נוספת הינה שבדיה היחידה שבה שיעור ניכוי המס במקור על דיבידנד מישראל הוא 0%. בבלגיה שיעור המס האפקטיבי (שיעור המס הסופי המשולם בפועל) על הכנסה מתמלוגים או דמי שימוש בפטנט עומדים על מינימום 6.8%. בהולנד ישנו המס הנמוך ביותר על קניין רוחני ובוייטנאם ישנו קיזוז מס על דיבידנדים.
בעידן ה"כפר הגלובלי" שבו אנו חיים, עם התפתחות התעשייה העולמית והגלובליזציה העסקית המתגבשת, יש מקום לבחון ולשקול הקמת חברה בחו"ל, למעשה נפתח חלון הזדמנויות אדיר לאנשי עסקים ישראליים, אשר מחפשים להרחיב את פעילותם מחוץ לישראל. אולם, ישנה משמעות רבה בעת הקמת חברה בחו"ל למדינה הנבחרת שבה לבסוף מוקמת החברה. בחירת מדינת היעד לרישום חברה הינה החלטה עסקית חשובה שאין להקל בה ראש, עליה להיעשות על פי בחינה מדוקדקת של מספר קריטריונים חשובים ולאחר בחינת תחזית פיננסית המבוססת בין השאר על חקר שוק אשר הכרחי במצב של קבלת החלטה עסקית משמעותית ובעיקר במצב של תחילת פעילות בסביבה עסקית חדשה ובלתי מוכרת. בדרך כלל יכלול חקר השוק נושאים כמו גודל השוק ושעורי הצמיחה, פילוח השוק, לימוד המתחרים, זיהוי מגמות בשוק, תחזיות גודל ושעורי צמיחה לשנים הבאות, לימוד והבנת מאפייני השוק כגון גורמי סיכון וחסמי כניסה, מעורבות ממשלתית (רגולציה) במידה וקיימת, מבנה המחירים למוצר/שירות, חוקים/תקנות ותקנים. ניתן לבצע חקר שוק כעבודה עצמאית ומומלץ לעשותו כחלק מתוכנית עסקית.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
