בחורף 2008-2009 נסעתי למזרח גרמניה.
נסעתי עם קבוצה של קרוב ל 40 ישראלים שלקחו על עצמם לעבור את כל תהליך ההכשרה כדי להיות מטפלים מוסמכים בשיטת "המסע" של ברנדון בייס.
זו היתה נסיעה ראשונה מתוך שתיים, לקורס שנקרא "No Ego Retreat" - סדנה מרוכזת של שבעה ימים יחד עם למעלה משלוש מאות משתתפים מ 18 מדינות בהנחיתם של ברנדון בייס וקווין בילט.
חווית המפגש היתה יוצאת דופן מכל כיוון וודאי ארחיב עליה יום אחד את הדיבור. אולם אני בא לדבר היום על התנסות אישית רבת עצמה ביותר שחוויתי. (מבטיח לכם שהחוויות האישיות של המשתתפים האחרים לא היו פחות עוצמתית).
מעצם השם של הסדנה אתם ודאי יכולים להבין שהעבודה היתה על מנת לפגוש את מפעילי האגו ולשחרר אותם. תהליכים עמוקים ורבי עוצמה יום ולילה.
בלילה שבין היום השני לשלישי חלמתי חלום.
בחלום אני עומד על הבמה מול כל המשתתפים, הכי הרבה גרמנים, ואני מדבר אליהם בגרמנית שוטפת ואני אומר להם שמספיק. מספיק עם השנאה והפירוד והכעס. מספיק. ובהמשך החלום אני מוצא את עצמי מטפס על צוק גבוה, חד כמו שפיץ שניצב בתשעים מעלות, (כמו שמטפסים על קיר טיפוס, מי שמכיר) ועל גבי מונח סל קש גדול ובתוכו כל הקבוצה הישראלית (הזכרתי – קרוב ל 40). ואני מטפס באצבעותי, בשארית כוחותי, יודע שאני חייב להגיע לפסגה כי כל הקבוצה תלויה בי.
כל אחד מוזמן לפרש את החלום כרצונו.
בבוקר המחרת בשעת השיתוף שברנדון עורכת לפני תחילת יום התהליכים, עלית על הבמה. דברתי אנגלית כי אני לא יודע גרמנית. דברתי אל הקבוצה הגרמנית (כל עם ישב כקבוצה בימים הראשונים). אמרתי להם : "מאד היה קשה לי לבוא לפה. התלבטתי רבות. זה לא שלא הייתי בגרמניה קודם, הייתי, אולם מעולם לא במזרח גרמניה ומעולם לא על מנת לחשוף את נשמתי קבל עם ועולם בגרמניה.
אמרתי להם שיש אצלנו חג שאותו אני אוהב יותר מכולם - פסח. אמרתי להם שבפסח החוויה הכי משמעותית מבחינתי היא שמשפחות מתאחדות על מנת לחוג את החג יחדיו. ספרתי להם שבילדותי ובנערותי הייתי עומד בחלון בית הורי ומביט במשפחות המתאחדות לקראת החג.
ספרתי להם שאצלנו זה תמיד היה אבא, אמא, אחי ואני, "מפני שכל האחרים קבורים כאן"!!! אמרתי להם והצבעתי על האדמה של מזרח גרמניה.
היתה תזוזה רבתי באולם ואש ספרתי להם על החלום שחלמתי ואמרתי להם "גנוך", מספיק, די עם הפירוד והשנאה והתיעוב, מספיק.
אחר כך היו תהליכים רבים ונוצר המצב המופלא (אפשר לקרוא עליו בספרה החדש של ברנדון "תודעה, המטבע החדש" בהוצאת פראג) שהתערבבו גרמנים בישראלים וישראלים בגרמנים ונוצרה תחושה אדירה של אחדות ושיתוף והרמוניה.
חזרנו הביתה לישראל.
כעבור שלושה חדשים נסענו שוב למזרח גרמניה, הפעם לקורס האחרון – סדנת המוסמכים – שמונה ימים באותו מקום.
שוב תהליכים רבי עצמה ומעמיקים.
ביום החמישי לסדנה – ערב סדר הפסח.
כל המשתתפים בסדנה נמצאים בתוך תירגולים והקבוצה הישראלית עורכת סדר פסח כהילכתו (כן אי אפשר שלא להודות בפה מלא לשף המלון ול"מסע" על השתדלותם בעניין) ומי מנהל את הסדר? נכון, עבדכם.
ממש על האדמה הזו שהיזכרתי אך לפני שלושה חדשים ניהלתי סדר פסח כהילכתו, מלהיב ומשלהב, מלא זמירות ושירים וניגונים בהשתתפותם של ברנדון וגבי וקליף ונריה וכל חברי הקבוצה הישראלית.
ואתם יודעים מה, רק כאשר הגענו לדבר על ארבעת הבנים, נזכרתי מה אמרתי על הבמה שלושה חודשים קודם לכן.
מאז עברה כמעט שנה. פסח כבר מתדפק על הדלת והמסע הולך ומעמיק את תודעתו בתוכי וכך גם חברי המסע בכל רחבי העולם.
כן, שמי נדב ואני מטפל מוסמך בשיטת "המסע"
מלא פליאה יומיומית על יכולת האדם לעמוד מול האתגרים העצומים ביותר ולמצוא בעצמו מקום לסליחה.
אוהב
נדב בן יהודה
"המסע" לריפוי עמוק
052-3731436
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
